ידיעות אשדוד
יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה
לכל אהובנו וחביבנו וביחוד לבני קהילותנו הקדושות ק"ק "שובה ישראל": אנו נכנסים לשבת קדש, מן השבתות הקדושות והמיוחדות בכל השנה כולה, "שבת חזון". יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה ובשבת קודש זו, אפשר לראות ולהרגיש את כל שבתות השנה כולה. אם כך, לאחר שנה, אשר לא הייתה נוחה לכלל עם ישראל, "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" ועוכרי ישראל רבו ומתוכייך יצאו מחריבייך וחורבן בית המקדש היה בתוכנו, אשר אנשים עם מידות רעות, עם קלקול הנפש, כקמצא בר קמצא חרבה ירושלים, אשר ראו את תועלת עצמם והנאת עצמם והנאת משפחתם ובשביל גאוה וסיפוק יצריהם ובשביל ממון מועט, אשר ארור הוא, מכרו את נפשם והביאו את חורבן בית המקדש. בשבת קדושה זו, אוספים כח וזורעים כח חדש להתחיל מוצאי ט' באב, ראשית חדשה ובניין הבית חדש. בשבת זו, אנו מתחילים לקרא בתורה את ספר דברים אשר נקרא הוא "משנה תורה". בספר זה סגולות רבות יש כבר אמרנו השבוע שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים ואמרו, שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים. מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל. את החנות היה משכיר מאדון גוי. באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר. הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע; ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע, ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח אבל, "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור לך חנות אחרת "שופטים", אחר כך תיקח אותו למשפט "תצא", מהחנות "תבא", לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך. כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית. צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם. לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תיהיה מנת חלקנו. ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו. עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים איך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם. מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות. לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח. היהודי, אשר היה עימו לקח עימו ארנק אשר כל כספו, אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו. החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור וכך עשה. אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך, הגיעו לביתם, למחוז חפצם. כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם. בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני? התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות וגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו. עצר אותו הנודע ביהודה אמר לו: גם אני איני חושד בך אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גויים בכל המסע,וודאי גוי גנב את הכסף ואם גנב נגע ביין, כל היין, יין נסך, אם כך עליי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שיינך הוא יין נסך. עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות עמד ואמר מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף. הנודע ביהודה, אמר לו "אין אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה בודאי אני לא חושד בך. אמר לו הנודע ביהודה, אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו. אמר לו הנודע ביהודה זה לא מספיק; אמר לו הנודע ביהודה רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה רק אז היין מותר. צריך לדעת יסוד גדול, יש דין ויש דיין כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המיניין וסופם ליהיות לעג וקלס וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור. ברוך ה' מתקרב יום הגדול, אשר אלפים מבני קהילתנו מוסרים נפש מכל מקום בעולם ונוסעים לציון מורנו ורבנו עטרת ראשנו בעל הפלא יועץ רבי אליעזר פאפו. בכל שנה שומעים אנו עוד ניסים ונפלאות, אשר קרו לאנשים במשך השנה מתפילות וקבלות אשר התפללו על קיברו. רבי אליעזר פאפו הבטיח כל מי שיבוא לקברו, כל מי שיעשה דבר לעילוי נשמתו, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל, ממי שאקבל טובה אחזיר לו טובה. ובוודאי כולנו מצפים לטובת כלל עם ישראל ולנחמת הפרט. השנה יותר מכל שנה, קיבלנו על עצמנו בשעה קשה אשר עמדנו, שתי קבלות, בלי נדר, לעשות נחת לרבי אליעזר פאפו, על קיברו ולהכניס שם ספר תורה הבא עלינו לטובה ובערב שבועות להיות בקבר הבעש"ט ולהכניס שם ספר תורה ובזכות שני קדושי עליון אלו, רבנו אליעזר פאפו ורבנו הבעש"ט, נצח ישראל אל יכזב "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה". ביום אשר קבעו, מקודש הוא בשמים, מכניסי רחמים הכניסו רחמנו ביום זה מכניסי תפילה הכניסו תפילותנו מכניסי דמעה הכניסו דמעותנו ומכניסי צעקה הכניסו צעקותנו לפני מלך המתרצה בדברים אלו. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. בעז"ה נגדל ונחזק את קהילות קודש שובה ישראל בארץ הקודש, בניו יורק, במיאמי, בלוס אנג'לס. שמחנו בליבנו שמתחילים ומקדמים את בניין הישיבה בווסט סייד, מנהטן, אשר שני צדיקים מסרו נפש לרכוש הבניין עבור הישיבה. בעז"ה ביום הרת עולם יתפללו שם ונעשה נחת רוח לאבינו שבשמים. בע"ה, החל מ-א' באלול, נחזק בכל לילה סליחות בבית מדרשנו המרכזי" שובה ישראל מנהטן" ונמסור בכל יום כשעתיים לפני הסליחות שיעור כקדם כבתחילה. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ילכו מחיל אל חיל. שבת שלום. שבת היא מלזעוק ונחמה קרובה לבא.
ידיעות אשדוד
יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה
לכל אהובנו וחביבנו וביחוד לבני קהילותנו הקדושות ק"ק "שובה ישראל": אנו נכנסים לשבת קדש, מן השבתות הקדושות והמיוחדות בכל השנה כולה, "שבת חזון". יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה ובשבת קודש זו, אפשר לראות ולהרגיש את כל שבתות השנה כולה. אם כך, לאחר שנה, אשר לא הייתה נוחה לכלל עם ישראל, "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" ועוכרי ישראל רבו ומתוכייך יצאו מחריבייך וחורבן בית המקדש היה בתוכנו, אשר אנשים עם מידות רעות, עם קלקול הנפש, כקמצא בר קמצא חרבה ירושלים, אשר ראו את תועלת עצמם והנאת עצמם והנאת משפחתם ובשביל גאוה וסיפוק יצריהם ובשביל ממון מועט, אשר ארור הוא, מכרו את נפשם והביאו את חורבן בית המקדש. בשבת קדושה זו, אוספים כח וזורעים כח חדש להתחיל מוצאי ט' באב, ראשית חדשה ובניין הבית חדש. בשבת זו, אנו מתחילים לקרא בתורה את ספר דברים אשר נקרא הוא "משנה תורה". בספר זה סגולות רבות יש כבר אמרנו השבוע שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים ואמרו, שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים. מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל. את החנות היה משכיר מאדון גוי. באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר. הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע; ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע, ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח אבל, "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור לך חנות אחרת "שופטים", אחר כך תיקח אותו למשפט "תצא", מהחנות "תבא", לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך. כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית. צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם. לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תיהיה מנת חלקנו. ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו. עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים איך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם. מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות. לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח. היהודי, אשר היה עימו לקח עימו ארנק אשר כל כספו, אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו. החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור וכך עשה. אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך, הגיעו לביתם, למחוז חפצם. כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם. בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני? התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות וגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו. עצר אותו הנודע ביהודה אמר לו: גם אני איני חושד בך אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גויים בכל המסע,וודאי גוי גנב את הכסף ואם גנב נגע ביין, כל היין, יין נסך, אם כך עליי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שיינך הוא יין נסך. עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות עמד ואמר מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף. הנודע ביהודה, אמר לו "אין אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה בודאי אני לא חושד בך. אמר לו הנודע ביהודה, אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו. אמר לו הנודע ביהודה זה לא מספיק; אמר לו הנודע ביהודה רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה רק אז היין מותר. צריך לדעת יסוד גדול, יש דין ויש דיין כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המיניין וסופם ליהיות לעג וקלס וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור. ברוך ה' מתקרב יום הגדול, אשר אלפים מבני קהילתנו מוסרים נפש מכל מקום בעולם ונוסעים לציון מורנו ורבנו עטרת ראשנו בעל הפלא יועץ רבי אליעזר פאפו. בכל שנה שומעים אנו עוד ניסים ונפלאות, אשר קרו לאנשים במשך השנה מתפילות וקבלות אשר התפללו על קיברו. רבי אליעזר פאפו הבטיח כל מי שיבוא לקברו, כל מי שיעשה דבר לעילוי נשמתו, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל, ממי שאקבל טובה אחזיר לו טובה. ובוודאי כולנו מצפים לטובת כלל עם ישראל ולנחמת הפרט. השנה יותר מכל שנה, קיבלנו על עצמנו בשעה קשה אשר עמדנו, שתי קבלות, בלי נדר, לעשות נחת לרבי אליעזר פאפו, על קיברו ולהכניס שם ספר תורה הבא עלינו לטובה ובערב שבועות להיות בקבר הבעש"ט ולהכניס שם ספר תורה ובזכות שני קדושי עליון אלו, רבנו אליעזר פאפו ורבנו הבעש"ט, נצח ישראל אל יכזב "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה". ביום אשר קבעו, מקודש הוא בשמים, מכניסי רחמים הכניסו רחמנו ביום זה מכניסי תפילה הכניסו תפילותנו מכניסי דמעה הכניסו דמעותנו ומכניסי צעקה הכניסו צעקותנו לפני מלך המתרצה בדברים אלו. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. בעז"ה נגדל ונחזק את קהילות קודש שובה ישראל בארץ הקודש, בניו יורק, במיאמי, בלוס אנג'לס. שמחנו בליבנו שמתחילים ומקדמים את בניין הישיבה בווסט סייד, מנהטן, אשר שני צדיקים מסרו נפש לרכוש הבניין עבור הישיבה. בעז"ה ביום הרת עולם יתפללו שם ונעשה נחת רוח לאבינו שבשמים. בע"ה, החל מ-א' באלול, נחזק בכל לילה סליחות בבית מדרשנו המרכזי" שובה ישראל מנהטן" ונמסור בכל יום כשעתיים לפני הסליחות שיעור כקדם כבתחילה. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ילכו מחיל אל חיל. שבת שלום. שבת היא מלזעוק ונחמה קרובה לבא.
מגזין אשדוד
יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה
לכל אהובנו וחביבנו וביחוד לבני קהילותנו הקדושות ק"ק "שובה ישראל": אנו נכנסים לשבת קדש, מן השבתות הקדושות והמיוחדות בכל השנה כולה, "שבת חזון". יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה ובשבת קודש זו, אפשר לראות ולהרגיש את כל שבתות השנה כולה. אם כך, לאחר שנה, אשר לא הייתה נוחה לכלל עם ישראל, "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" ועוכרי ישראל רבו ומתוכייך יצאו מחריבייך וחורבן בית המקדש היה בתוכנו, אשר אנשים עם מידות רעות, עם קלקול הנפש, כקמצא בר קמצא חרבה ירושלים, אשר ראו את תועלת עצמם והנאת עצמם והנאת משפחתם ובשביל גאוה וסיפוק יצריהם ובשביל ממון מועט, אשר ארור הוא, מכרו את נפשם והביאו את חורבן בית המקדש. בשבת קדושה זו, אוספים כח וזורעים כח חדש להתחיל מוצאי ט' באב, ראשית חדשה ובניין הבית חדש. בשבת זו, אנו מתחילים לקרא בתורה את ספר דברים אשר נקרא הוא "משנה תורה". בספר זה סגולות רבות יש כבר אמרנו השבוע שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים ואמרו, שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים. מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל. את החנות היה משכיר מאדון גוי. באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר. הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע; ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע, ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח אבל, "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור לך חנות אחרת "שופטים", אחר כך תיקח אותו למשפט "תצא", מהחנות "תבא", לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך. כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית. צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם. לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תיהיה מנת חלקנו. ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו. עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים איך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם. מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות. לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח. היהודי, אשר היה עימו לקח עימו ארנק אשר כל כספו, אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו. החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור וכך עשה. אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך, הגיעו לביתם, למחוז חפצם. כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם. בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני? התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות וגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו. עצר אותו הנודע ביהודה אמר לו: גם אני איני חושד בך אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גויים בכל המסע,וודאי גוי גנב את הכסף ואם גנב נגע ביין, כל היין, יין נסך, אם כך עליי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שיינך הוא יין נסך. עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות עמד ואמר מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף. הנודע ביהודה, אמר לו "אין אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה בודאי אני לא חושד בך. אמר לו הנודע ביהודה, אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו. אמר לו הנודע ביהודה זה לא מספיק; אמר לו הנודע ביהודה רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה רק אז היין מותר. צריך לדעת יסוד גדול, יש דין ויש דיין כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המיניין וסופם ליהיות לעג וקלס וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור. ברוך ה' מתקרב יום הגדול, אשר אלפים מבני קהילתנו מוסרים נפש מכל מקום בעולם ונוסעים לציון מורנו ורבנו עטרת ראשנו בעל הפלא יועץ רבי אליעזר פאפו. בכל שנה שומעים אנו עוד ניסים ונפלאות, אשר קרו לאנשים במשך השנה מתפילות וקבלות אשר התפללו על קיברו. רבי אליעזר פאפו הבטיח כל מי שיבוא לקברו, כל מי שיעשה דבר לעילוי נשמתו, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל, ממי שאקבל טובה אחזיר לו טובה. ובוודאי כולנו מצפים לטובת כלל עם ישראל ולנחמת הפרט. השנה יותר מכל שנה, קיבלנו על עצמנו בשעה קשה אשר עמדנו, שתי קבלות, בלי נדר, לעשות נחת לרבי אליעזר פאפו, על קיברו ולהכניס שם ספר תורה הבא עלינו לטובה ובערב שבועות להיות בקבר הבעש"ט ולהכניס שם ספר תורה ובזכות שני קדושי עליון אלו, רבנו אליעזר פאפו ורבנו הבעש"ט, נצח ישראל אל יכזב "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה". ביום אשר קבעו, מקודש הוא בשמים, מכניסי רחמים הכניסו רחמנו ביום זה מכניסי תפילה הכניסו תפילותנו מכניסי דמעה הכניסו דמעותנו ומכניסי צעקה הכניסו צעקותנו לפני מלך המתרצה בדברים אלו. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. בעז"ה נגדל ונחזק את קהילות קודש שובה ישראל בארץ הקודש, בניו יורק, במיאמי, בלוס אנג'לס. שמחנו בליבנו שמתחילים ומקדמים את בניין הישיבה בווסט סייד, מנהטן, אשר שני צדיקים מסרו נפש לרכוש הבניין עבור הישיבה. בעז"ה ביום הרת עולם יתפללו שם ונעשה נחת רוח לאבינו שבשמים. בע"ה, החל מ-א' באלול, נחזק בכל לילה סליחות בבית מדרשנו המרכזי" שובה ישראל מנהטן" ונמסור בכל יום כשעתיים לפני הסליחות שיעור כקדם כבתחילה. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ילכו מחיל אל חיל. שבת שלום. שבת היא מלזעוק ונחמה קרובה לבא.
לכל האירועים והמופעים
"מירל'ה אפרת"
"מירל'ה אפרת" הצגת תיאטרון בהפקה מקורית של תיאטרון קונטקסט מאשדוד ובבימויו של יעקב גורדין המחזה "מירלה אפרת" נכתב ב-1898 על ידי מחזאי יהודי ידוע בשם יעקוב גורדין. מאז זכה המחזה בהצלחה רבה בכל העולם היהודי. את תפקידה של מירלה בתקופות שונות שיחקו אידה קמינסקי, חנה רובינה, לאה קניג, מירים זוהר ואורנה פורת. השם של המחזה הזה ובעצם גם שם של המחזאי נשכחו בברית המועצות. התרגום האחרון של המחזה לרוסית נעשה ב-1910 ומאז המחזה לא הוצג ברוסית. בתיאטרון קונטקסט האשדודי החליטו להחזיר את האוצר התרבותי הביתה, הרי הסיפור של המחזה מתרחש בעיירה היהודית ברוסיה לבנה ומספר את סיפורה של משפחה יהודית. בתיאטרון קונטקסט רואים חשיבות רבה בהפקות השומרות על מורשתם של יהודי רוסיה עולים חדשים וותיקים המעצבים את זהותם הישראלית והיהודית . להצגה הוזמן תרגום חדש ומודרני שנעשה בדיוק אחרי 100 שנה מהתרגום האחרון. ההצגה "מירלה אפרת" זכתה להצלחה רבה בקרב הקהל ולביקורות טובות. בביקורת אחרונה בעיתון "ווסטי" המבקר מציין שגם בארץ " קיים תיאטרון רוסי ממשי, רציני, גדול ומודרני". יש לציין כי תיאטרון קונטקסט הוא התיאטרון ישראלי הגדול ביותר שמציג בשפה הרוסית. בקבוצת התיאטרון מבקשים להפוך בעתיד כתיאטרון רפרטוארי, אבל כמו שכתב אחד המבקרים "תיאטרון קונטקסט הוא תיאטרון רוסי עם נשמה יהודית". בתיאטרון מגבשים רפרטואר יהודי וישראלי, ומתכוונים לגייס יוצרים יהודיים מכל העולם כדי להציג בשפות שהעם היהודי דובר בהם: רוסית, עברית ויידיש "מירל'ה אפרת", יום שלישי 31.5.11, בשעה 20:00 אודיטוריום "נעים לתרבות",רח' ביאליק 10,אשדוד.טל': 08-8671536
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה