[object HTMLHeadingElement]
 

חורף

כל הכתבות הקשורות לחורף באתר אשדוד נט
מגזין אשדוד
הכל נשאר במשפחה...
רבים מהעסקים באשדוד מנוהלים על ידי משפחות, שלהן העסק הוא הרבה יותר ממקום עבודה ומזמן הפך לדרך חיים. כתבת "המגזין" ניצלה את אווירת החגים הקרבה, המתאפיינת במשפחתיות רבה ויצאה לפגוש שלושה 'בנים ממשיכים', שמספרים על השילוב המורכב שבין שותפות הדם המשפחתית לשותפות העסקית מאת: אפרת ארבל ודאי שכל בן שעובד בעסק משפחתי, מכיר את הרצון העז לקום בבוקר קצת יותר מאוחר, להתקשר לבוס שבמקרה שלו זה בד"כ האבא ולבקש הערכה של עוד רבע שעה בזמן ההגעה, אבל הוא לא מעז, או סתם לקחת חופשה בקיץ בזמן שכל החברים משתכשכים בים סוף או בחופי תאילנד, אבל החופשה שלו מגיעה בחורף, כשקפוא בחוץ וכולם מתחת לפוך. ללא ספק, אחת השאלות הבסיסיות אשר מלוות כל ילד של בעל עסק משפחתי היא השאלה האם להיכנס לעסק ולהשתלב בו או להישאר 'בחוץ' ולעבוד במקום אחר. אז כמה פעמים שמעתם בחייכם את האמרה-"עסקים? לא במשפחה!"? הרשו לי לנחש-לא מעט פעמים. אם כן יש לתהות מדוע. האם באמת לא ניתן לשלב את השניים? במקורותינו, אברהם אבינו הציע ללוט לחלק את הארץ ביניהם, כך שלכל אחד יהיה חבל ארץ נפרד וזאת על מנת לחסוך מריבות משפחתיות, מסתבר שהוא ידע לחזות את הנולד, אחרת הוא לא היה אבי האומה. לא בכדי, עסק משפחתי- מצד אחד עסק, מצד שני משפחה, במילים אחרות- השילוב להשקיע את מירב היכולות והכישורים שלנו עם הדמויות המוכרות, הנאמנות ובעלות הכישורים הנדרשים (מן הסתם, אחרת לא היינו בוחרים בהן)- נראה כשילוב מנצח, שכולל את כל המרכיבים שעסק צריך. משפחה ועסק זה כמו שמן ומים, לעיתים קרובות צריכה התערבות מקצועית חיצונית על מנת להגיע להרמוניה בשני התחומים במקביל, אך לאחר שנחשפתי למספר עסקים משפחתיים בעיר, אני בעלת אופטימיות זהירה, ויותר מכך נהניתי להיחשף לדרך ההתנהלות שלהם...
מגזין אשדוד
תיאור אפשרי של תמונה: דניאל קופף (צילום: דו"צ)
לידידינו ואהובינו היקרים, בכל מקום אשר תפנו, ברכת ה' עליכם תמיד.‬‫ פרשת השבוע, פרשת כי תבוא, פותחת במצוות הביכורים והמעשרות, מצוות יקרות שנזכה בע"ה לקיימן בשלמות בבניין בית מקדשינו. מצוות הביכורים מחזקת את האמונה בהשם יתברך ואת הידיעה, כי ממנו הכל והוא אל זן ומפרנס לכל ולכן, כדי לחדד את ההרגשה הזו, ציוותה עלינו התורה, לקחת את הפרי הראשון שביכר בעץ ולהעלותו לירושלים לבית המקדש. ואע"פ שהאדם משתוקק מאוד לאכול את הפרי הזה ואליו הוא נושא את נפשו, אחרי תקופה של עמל וטרחה גדולה ובכל זאת, מקדיש הוא אותו לה', כדי לבטא ולחזק את אמונתו בה'. מאידך, מצוות המעשרות נועדה, כדי לחזק אצל האדם את מידת הנתינה וההענקה לזולת, ואת החובה להפריש חלק מהטוב שהקב"ה העניק לנו, למי שחסרה לו הברכה בביתו. וכפי שמפריש המעשרות היה מתוודה ואומר: "ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו לגר ליתום ולאלמנה, ככל מצוותך אשר ציוותני לא עברתי ממצותך ולא שכחתי".‬‫ הרי, שמצוות הביכורים והמעשרות, נועדו לחזק את הקשר שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו, אשר הם קשורים ושלובים זה בזה. וכבר אמרו חז"ל (יומא פו), עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו. כלומר, יתכן שאדם יקיים את מצוות היום הקדוש כהלכתו, יצום ויתענה ויזעק מקירות ליבו, אך עדיין אין תשובתו שלמה ואינה רצויה לפני ה' וזאת מכיון שלא ריצה ופייס את חברו.‬‫ לכן, חובה עלינו לפשפש ולבדוק בימים אלו, ימי חודש אלול שהם ההכנה לימי הדין הקרבים, ראש השנה ויום הכיפורים, כיצד נוכל למנוע את המחלוקות והסכסוכים בין בני האדם? כיצד נוכל לקרב את הלבבות, ולהגביר את האחווה בין אדם לחברו, שהרי הם המעכבים אותנו מלהשיג את שלימות התשובה. ומוטלת עלינו החובה לבחון, מהי הדרך שעל ידה נוכל להגיע לשלום ושלימות עם כל הסובבים אותנו?‬‫ לימדונו רבותינו: (שבת קלג, ב.) חייב אדם להלך אחר מידותיו של הקב"ה, מה הוא חנון ורחום, אף אתה חנון ורחום. ואחת ממידותיו של הקב"ה היא, להשתתף בצערם של ישראל. ועד כדי כך שותף הקב"ה בצערם של ישראל, שכאשר אדם סובל הקב"ה אומר: קלני מראשי קלני מזרועי (סנהדרין מו, א), כביכול השכינה הקדושה בעצמה סובלת יחד עם אותו אדם וכאשר, בני ישראל סבלו והשתעבדו במצרים, כשהיו הנוגשים מעבידים אותם בחומר ובלבנים, ה' משמים השקיף על עמו וראה והשתתף בצערם וצרתם ולכן, היה "תחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד, י), דהיינו, שהקב"ה כביכול הניח כל זמן השעבוד תחת רגליו, כמין דמות של לבנה (ויקרא רבה כג, ח) וכל זאת למה? כדי לזכור ולהשתתף בצערם של ישראל.‬‫ אם נדבק במידה זו של הקב"ה, נרגיש בצער זולתנו, כמו שאמר דוד המלך בתהלים "עמו אנכי בצרה", אם נתבונן במה שעובר על הקרובים אלינו, וננסה להבין את המתרחש בליבם, ודאי שנצליח למנוע ולדחות את מרבית המחלוקות והסכסוכים. בקורטוב של הבנה והשתתפות בצער ורגשות זולתנו, נוכל לקנות את עולמנו ואף יותר מכך, נזכה לדבוק במידותיו של הקב"ה.‬‫ ישנו מדרש מופלא, אשר מלמד על מידת השותפות של הקב"ה עם בני ישראל בצרתם. לאחר חורבן בית המקדש, כאשר הוגלו בני ישראל מארצם, ספרו השבאים הרומיים את השבויים היהודים בטרם החלו את המסע באוניות לרומא וזאת על מנת למנוע מהשבויים לברוח. והנה פלא, כשהגיעו לאדמת רומי ספרו השבאים את אסיריהם וגילו לתדהמתם שלא רק שלא חסרים אסירים, אלא, שבכל אוניה נוסף שבוי אחד שלא היה בספירה הראשונה כאשר היו בארץ ישראל.‬‫ נדהמים מהענין המופלא, פנו הרומאים אל חכמי ישראל שיסבירו להם את פשר הדבר. אמרו החכמים לרומאים, שאותו אסיר נסתר שהתווסף לכל אוניה, הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו, אשר קיים בעצמו "עמו אנכי בצרה", ו"בכל צרתם" של ישראל, כביכול גם "לו צר". וגם הקב"ה מצטער ומשתתף בצער בניו, ועל אף שהם בחטאם הביאו על עצמם את הצער הזה. וכאשר נעמול ונתאמץ להרגיש את צער זולתנו, לשאת עמו בעול צערו ויגונו, בזאת הולכים אנו בדרכי ה' כפי שנצטווינו, ובזה קונים אנו את שלמות נפשנו. ‬‫מלבד המעלה המיוחדת שיש לאדם שזכה להיות בצרה יחד זולתו, ישנה תועלת נוספת שאפשר להשיג על ידי השותפות בצער עם השני. הלא ידועים דברי חז"ל (ב"ק צב, א), כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה. ולכן, מי שירגיש בצער זולתו ויתפלל עליו להצלתו והצלחתו, מלבד התועלת של "והלכת בדרכיו", זוכה הוא שגם תפילותיו ובקשותיו ייענו מן השמים במהרה.‬‫ מסופר בספרים הק', על אדם שגר בשכנות לבית מדרש שהיה מלא בלומדים כל שעות היממה, בפתח בית המדרש ישב שמש שדאג במסירות לכל צרכי הלומדים יומם ולילה, קיץ וחורף. באחד הימים נדבה רוחו של אותו אדם להביא לשמש סל מלא בפירות משובחים, כאות הוקרה על דאגתו ומסירותו ללומדי התורה ועל הארת הפנים שמאיר לכל הבאים. כאשר קיבל השמש את המתנה אמר לעצמו וכי ראוי אני לזאת, הלא הנני אדם פשוט ודל ומתנה שכזו אינה ראויה לי. נטל את סל הפירות ונתנו לראש הישיבה, כאות הוקרה והערכה ללומדי התורה. ראש הישיבה אמר שהיות ואין לו צורך בכל כך הרבה פירות, לכן נטל את הסל ונתנו לאחד התלמידים שלמד בישיבה. התלמיד שלא ידע שהפירות נמסרו על ידי השמש, אמר לעצמו: הרי גם לי אין צורך בכל כך הרבה פירות, אתן אותם לשמש של הישיבה שמשפחתו גדולה ובודאי שימחו בני ביתו בפירות. סוף דבר חזר סל הפירות לשמש, אשר ברוחב ליבו ורוב טובו חשב על זולתו ומן השמים החזירו לו את גמולו כפי ליבו הטוב.‬‫ זוהי הדרך אשר ידבק בה האדם, לחשוב על זולתו, במה יוכל להיטיב לו, לסייע בידו או להקל מעליו את משא דאגותיו וסבלו, זו הדרך אשר בה ישכון אור ומסוגלת היא להרבות אהבה ואחוה בין איש לרעהו ולהגיע לשלמות האמיתית והיא ההכנה הראויה והנוחה לקראת הימים הנוראים - הנפלאים, הבאים עלינו לטובה.
מגזין אשדוד
לעזור לאדם כאשר שלם וישר הוא בליבו
אימה וחרדה נאחזים בימים קדושים אלו, ימי הרחמים והסליחות. זהו זמן לעבוד לטהר את עומק נפשנו, והבא לתקן, מסעיים לו מן השמים. ודרכים רבות להקב"ה, לעזור לאדם כאשר שלם וישר הוא בליבו. ישנו מעשה, אשר שנים רבות מהדהד בליבנו; מסופר על רבנו הגאון מווילנא על פסק הלכה אשר פסק וכל חייו הצטער והתחרט על אותו פסק הלכה. ומעשה שהיה, בשכונתו של הגר"א גר חייט עני ואביון, אך מידותיו היו מידות נעלות, תמים וירא ה' וסר מרע. באחד מערבי שבת קנה במעותיו הבודדות עוף לכבוד שבת, בשמחה מרובה לקחו לשוחט ושחט את העוף, לאחר חודשים רבים שלא עלה בידו לקנות עוף לשבת, כשהביא את העוף לביתו, אשתו בהתלהבות מרובה מלחה את העוף, בתוך ההתרגשות לקחה כף חלבית ועירבבה ודחפה לתוך העוף. כשבעלה שם לב לאסון הנורא אשר פוקד אותם, הנה כל מלאכתו אשר טרח ועמל, נכנס לספק איסור אכילה. מיד עצר את אשתו מלעשות מאומה ורצו מהר למרא דאתרא, הרב שמואל, לשאול אותו האם העוף נאסר לאכילה או לא, התיר לו הרב לאכול את העוף. בזמן שהבעל היה בדרכו למרא דאתרא, אשת החיט רצה לביתו של הגר"א, שהיה שכנם, ושאלה אותו מה דין העוף, אסר הגר"א באיסור חמור לאכול את העוף. כששבו הבעל והאשה לביתם, זה אומר המרא דאתרא התיר את העוף וזו אומרת הגר"א אסר את העוף, בצר להם, הלכו למרא דאתרא לשאול מה יעשו אמר להם המרא דאתרא שישבו ויאכלו מהאוכל, והוא מבטיח להם, שבליל שבת יביא עימו את הגר"א שיחד ישב עימם ויאכל עימם מהעוף הזה, החיט ואשתו שמחו שמחה מרובה. הנה מגיע ליל שבת, הולך הרב שמואל לביתו של הגר"א ומפציר בו בתחנונים מרובים אני מרא דאתרא וההלכה צריכה להפסק כמותי, וזה שפסקת כך הלכה מהרהר את כל יסודות הרבנות אשר אני יושב בה. התרצה הגר"א ואחרי הקידוש הלך עם המרא דאתרא לביתו של החיט וכשבעלת הבית הביאה הקערה עם העוף, כשהניחה על השולחן, הנרות העשויים מחלב זזו ונפלו לתוך הקערה, כך נאסר איסור מוחלט כל אכילת העוף. הזדעזעו כל יושבי הבית והמרא דאתרא, הרב שמואל, עמד וביקש מחילה וסליחה מהגר"א. ענה לו הגר"א, חס וחלילה הלכה ודאי כמותך אך בשבילי שאסרתי לא רצו מן השמים שאוכל מדבר זה. מאותו יום ואילך הקפיד הגר"א לא לענות על אף שאלה הלכתית. הנה, כאשר האדם עובד על עצמו ומצער את נפשו ונפשו זכה וברה לפני הקב"ה, אין הקב"ה מביא תקלה על ידו. לכן, אנו נמצאים בימים של קבלות ועבודת נפש מעמיקה ונרחבת וצריכים לטהר את נפשנו, לבנות את היסודות בתוכנו, יסודות אשר אינם מתערערים משום ערעור וכאשר האדם עושה את כל אשר בכוחו הקב"ה ממשיך ועוזר לו מאיפה שכוחו מסתיים. הנה הגמר"א במסכת ראש השנה דף ט"ז אומרת: אמר רבי יצחק ארבע דברים מקרעים גזר דינו של אדם ואלו הן; צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה. והנה, צריך להבין מילא צעקה זו תפילה מובן, צדקה גם כן מובן, אך שינוי השם, מדוע משנים את גזר דינו של האדם? הרי שינוי השם אינו כשינוי מעשה שזה חזרה בתשובה, אז מדוע כח שינוי השם כל כך גדול?, אלא, אפשר לבאר ולומר, כל שינוי הנעשה בחיי אדם, גורם צער בלב האדם אפילו שינוי טוב וכך, רואים מעשים בכל יום, כשאדם עובר דירה לבית חדש אפילו טוב מקודמו, בימים הראשונים יש בליבו צער ועוגמת נפש וכן אדם אשר קונה מכונית חדשה. בתחילה, מרגיש עוגמת נפש וצער ורק אחרי כמה ימים מתרצה בליבו ומתחיל להרגיש מנוחת הנפש. כך כל התחלה קשה. כשנתבונן נראה תינוק שנולד לעולם הימים הראשונים לחיו, קשים ביותר משום שזה שינוי ממקום למקום. וכן בשינויי הזמנים והעונות, בתחילת החורף אנשים מדוכדכים ועצובים ביותר וכן כל שינוי גורם לאדם עצבות גדולה, לפני נסיעה שאדם נוסע, לפני חזרה שאדם חוזר, אדם ניכנס לעצבות ולא מבין מדוע, התשובה היא משום שכל שינוי מביא צער על האדם ולכן שינוי מקום מכפר על עוונותיו של אדם. משנה מקום משנה מזל, משום שהשינוי גורם לנו צער והצער הזה הוא כפרת עוונות וכן שינוי השם כשמשנים את שם האדם יש בליבו צער משום שזה דבר חדש והצער הזה ממתק את הדין וגורם לכפרת עוונות, לכן דברי הגמרא תפילה תשובה שינוי ה' ושינוי מעשה מכפרים לאדם על עוונותיו כל צער שמצטער יהודי גורם מיתוק הדין. הקב"ה יאסוף כל העוגמת נפש והצער של כל אחד מאיתנו ויעלו לפניו ועל ידי זה ימתקו הדינים ורחמים מרובים ירדו על עם ישראל, סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעונך.
ידיעות אשדוד
"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו
יום שלישי ב' באב 13.07.10 "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון על ערבים בתוכה תלינו כינורנו" בני ישראל, כשהיו בגלות בבל, הלכו לבכות בנהרות בבל וצריך להקשות: מדוע רק בנהרות הלכו לבכות? מדוע לא בבתי כנסיות, בבתי מדרשות, בכל קיבוץ יהודי? מה מיוחד בבכי בנהר? ועוד, מה הלשון "תלינו כינורינו"? ואפשר לפרש ולומר, כשיש לאדם צרה או כאב, מחפש חבר עם כאב דומה ושניהם יחד, מנחמים איש את רעהו וכאשר ימצא האדם, חבר, אשר נשא בצרה הזו, שנים רבות לפניו ועמד והחזיק מעמד נחמתו גודלת. עפ"י דברים אלה, נפרש ונאמר: אמרו חז"ל "שפכי כמים ליבך, נוכח פני ה'". ידוע, שבשעה שסיים שלמה המלך לבנות את בית המקדש, באותו לילה, נשא לאישה את בתיה בת פרעה ובאותו לילה, עמד מלאך ונעץ קיסם גדול בים ושם נבנתה רומי. ואמרו חז"ל: מלא החרבה בשעה שרומי בנויה, ירושלים חרבה ובשעה שרומי בנויה ירושלים חרבה. וידוע, שכמות הים אשר נבראה בבריאת העולם היא כמות, אשר כך הייתה צריכה להישאר עד ביאת משיח צדקנו, אך כאשר נבנתה רומי ונוצר האי הזה בעולם, הוקטנה כמות המים בעולם, משום שרומי נבנתה בלב ים על המים. אם כך, המים נחסרו מבניינה של רומי והמים, עומדים ובוכים ומתפללים לפני הקב"ה, שטבעם המקורי יחזור לקדמותו ומתי יחזור לקדמותו, בשעה שירושלים תיבנה כמו שאמרנו אם בנויה ירושלים בנויה רומי חרבה. אם כך, המים בוכים ומתפללים על בניית בית מקדשנו לכן, "על נהרות בבל"- היהודים בשעת הגולה, הלכו לחפש חבר, שותף לצרה על חורבן הבית ומיהו החבר ומיהו השותף אשר יזעק עימם ויתפלל על בניין בית המקדש? זה הנהרות והימים ולכן " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון" ונמשיך וננסה לבאר ולומר, עד כמה אמונתינו בהקב"ה צריכה להיות חזקה והביטחון, אסור שיתערער, באף צרה, אשר באה על האדם. ידוע, שעמד מלך בבל - אחרי שכל הגולים הגיעו לבבל וביקש מן הלוויים "שירו לנו משירי ציון"- עמד ודרש הימנם, לשיר לכבודו את השירים והמנגינות, אשר היו אומרים הלוויים בבית המקדש. עמדו הלויים ואמרו: איך נעשה הרעה הגדולה הזאת לאלוקים ונשיר לרשע זה את שיר שהיו הלוויים אומרים בבית המקדש? עמדו חלק מרובה מן הלוויים ולקחו את בהונות אצבעותיהם ונשכו בשיניהם בכל כוחם ותלשו לעצמם את בהונות אצבעותיהם ועמדו לפני מלך בבל ואמרו: איך נשיר אין לנו אצבעות? המדרש מספר, עמד המלך וחמתו בערה בו והרג ושפך את דם רוב הלווים אשר עשו זאת. מסופר שהשרידים, אשר נשארו כשנבנה בית שני, עמדו וביקשו לנגן את שיר ה' בבית שני עמדו חכמי ישראל ואסרו עליהם, משום שמחוסר איבר, אסור לבוא בבית המקדש, לא לנגן ולשיר את שיר ה'. עמדו הלוויים והתלוננו ואמרו: אצבע זו חסרה על מסירות נפש, שמסרנו ותלשנו אצבעותינו ענו חכמי ישראל ואמרו להם: היה אסור לכם לפגוע בעצמכם, הייתם צריכים להישאר שלמים ולא להזיק לעצמכם! וזה יסוד גדול אשר צריך האדם לדעת, כל צרה אשר תבוא, יבוא איתן וחזק, סופה לחלוף ולעבור; לא יזיק לעצמו, לא יצער את עצמו, יחכה לזמן הקשה, אשר יחלוף וכך, כשבאה על האדם צרה, לא יתייאש וירים את ידיו וזה מה שאמר הפסוק " על ערבים בתוכה תלינו כינורינו" החכמים והצדיקים, כשבא החורבן לא זרקו את הכינורות והתייאשו, אלא רק תלו את הכינור וחיכו שהזמן הקשה יעבור וכשיעבור, יקחו שוב, את הכינור וישירו את שיר ה'. כך האדם, כשקשה בעסקיו, לא יסגור את הדלת יקח את המפתח וישליכו לים, כשחורף מסתיים, אל תשליך את המעיל ובגדי החורף, תשמור אותם לחורף הבא; תלינו כינורנו, לא זרקנו, רק תלינו וחיכנו לימי שמחה, אשר בוא יבואו לעם ישראל. ה' יזכנו לעלות ולהתעלות שנזכה לגאולה שלמה ונזכור תמיד "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"
מגזין אשדוד
"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו
יום שלישי ב' באב 13.07.10 "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון על ערבים בתוכה תלינו כינורנו" בני ישראל, כשהיו בגלות בבל, הלכו לבכות בנהרות בבל וצריך להקשות: מדוע רק בנהרות הלכו לבכות? מדוע לא בבתי כנסיות, בבתי מדרשות, בכל קיבוץ יהודי? מה מיוחד בבכי בנהר? ועוד, מה הלשון "תלינו כינורינו"? ואפשר לפרש ולומר, כשיש לאדם צרה או כאב, מחפש חבר עם כאב דומה ושניהם יחד, מנחמים איש את רעהו וכאשר ימצא האדם, חבר, אשר נשא בצרה הזו, שנים רבות לפניו ועמד והחזיק מעמד נחמתו גודלת. עפ"י דברים אלה, נפרש ונאמר: אמרו חז"ל "שפכי כמים ליבך, נוכח פני ה'". ידוע, שבשעה שסיים שלמה המלך לבנות את בית המקדש, באותו לילה, נשא לאישה את בתיה בת פרעה ובאותו לילה, עמד מלאך ונעץ קיסם גדול בים ושם נבנתה רומי. ואמרו חז"ל: מלא החרבה בשעה שרומי בנויה, ירושלים חרבה ובשעה שרומי בנויה ירושלים חרבה. וידוע, שכמות הים אשר נבראה בבריאת העולם היא כמות, אשר כך הייתה צריכה להישאר עד ביאת משיח צדקנו, אך כאשר נבנתה רומי ונוצר האי הזה בעולם, הוקטנה כמות המים בעולם, משום שרומי נבנתה בלב ים על המים. אם כך, המים נחסרו מבניינה של רומי והמים, עומדים ובוכים ומתפללים לפני הקב"ה, שטבעם המקורי יחזור לקדמותו ומתי יחזור לקדמותו, בשעה שירושלים תיבנה כמו שאמרנו אם בנויה ירושלים בנויה רומי חרבה. אם כך, המים בוכים ומתפללים על בניית בית מקדשנו לכן, "על נהרות בבל"- היהודים בשעת הגולה, הלכו לחפש חבר, שותף לצרה על חורבן הבית ומיהו החבר ומיהו השותף אשר יזעק עימם ויתפלל על בניין בית המקדש? זה הנהרות והימים ולכן " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון" ונמשיך וננסה לבאר ולומר, עד כמה אמונתינו בהקב"ה צריכה להיות חזקה והביטחון, אסור שיתערער, באף צרה, אשר באה על האדם. ידוע, שעמד מלך בבל - אחרי שכל הגולים הגיעו לבבל וביקש מן הלוויים "שירו לנו משירי ציון"- עמד ודרש הימנם, לשיר לכבודו את השירים והמנגינות, אשר היו אומרים הלוויים בבית המקדש. עמדו הלויים ואמרו: איך נעשה הרעה הגדולה הזאת לאלוקים ונשיר לרשע זה את שיר שהיו הלוויים אומרים בבית המקדש? עמדו חלק מרובה מן הלוויים ולקחו את בהונות אצבעותיהם ונשכו בשיניהם בכל כוחם ותלשו לעצמם את בהונות אצבעותיהם ועמדו לפני מלך בבל ואמרו: איך נשיר אין לנו אצבעות? המדרש מספר, עמד המלך וחמתו בערה בו והרג ושפך את דם רוב הלווים אשר עשו זאת. מסופר שהשרידים, אשר נשארו כשנבנה בית שני, עמדו וביקשו לנגן את שיר ה' בבית שני עמדו חכמי ישראל ואסרו עליהם, משום שמחוסר איבר, אסור לבוא בבית המקדש, לא לנגן ולשיר את שיר ה'. עמדו הלוויים והתלוננו ואמרו: אצבע זו חסרה על מסירות נפש, שמסרנו ותלשנו אצבעותינו ענו חכמי ישראל ואמרו להם: היה אסור לכם לפגוע בעצמכם, הייתם צריכים להישאר שלמים ולא להזיק לעצמכם! וזה יסוד גדול אשר צריך האדם לדעת, כל צרה אשר תבוא, יבוא איתן וחזק, סופה לחלוף ולעבור; לא יזיק לעצמו, לא יצער את עצמו, יחכה לזמן הקשה, אשר יחלוף וכך, כשבאה על האדם צרה, לא יתייאש וירים את ידיו וזה מה שאמר הפסוק " על ערבים בתוכה תלינו כינורינו" החכמים והצדיקים, כשבא החורבן לא זרקו את הכינורות והתייאשו, אלא רק תלו את הכינור וחיכו שהזמן הקשה יעבור וכשיעבור, יקחו שוב, את הכינור וישירו את שיר ה'. כך האדם, כשקשה בעסקיו, לא יסגור את הדלת יקח את המפתח וישליכו לים, כשחורף מסתיים, אל תשליך את המעיל ובגדי החורף, תשמור אותם לחורף הבא; תלינו כינורנו, לא זרקנו, רק תלינו וחיכנו לימי שמחה, אשר בוא יבואו לעם ישראל. ה' יזכנו לעלות ולהתעלות שנזכה לגאולה שלמה ונזכור תמיד "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"
ידיעות אשדוד
הקרן לידידות: 20 מיליון ₪ לחימום בחורף לקשישים ונזקקים בישראל
מבצע ייחודי של הקרן לידידות באמצעות חברת החשמל ובשיתוף משרד הרווחה ומשרד התשתיות: הקרן לידידות, בראשות הרב יחיאל אקשטיין, תורמת כ- 20 מיליון ₪ לסיוע בתשלום חשבונות החשמל ל- 134,000 קשישים נזקקים בכל הארץ בחורף 2010, ולהבטחת חורף חם ובטוח עבורם. מדובר במבצע ראשון מסוגו בישראל, במסגרתו קרן פילנתרופית מעבירה תשלום ישירות לחברת החשמל אשר מזכה את חשבונות המוטבים, ובכך תורמת בצורה המכבדת את הקשיש וחוסכת ממנו התרוצצויות מיותרות. הפרויקט נעשה באמצעות חברת החשמל ובשיתוף משרד התשתיות ומשרד הרווחה בישראל חיים היום, על פי הפרמטרים של הביטוח הלאומי, כ- 134,000 קשישים אשר נהנים על פי חוק מתשלום מופחת של חשבונות החשמל. למרות הזכאות להפחתה בחשבונות החשמל נותרים קשישים נזקקים רבים ללא יכולת לשאת בתשלום יתרת חשבון החשמל בחורף הקר. הקרן התגייסה לחימום הקשישים הנזקקים הזכאים ותממן עוד 150 ₪ מיתרת חשבון החשמל שלהם שיערך בחודשים פברואר- מרץ 2010 . הרב יחיאל אקשטיין, מייסד ונשיא הקרן לידידות: " חברה אפשר לשפוט על בסיס איך שהיא מתנהגת לחלשים שבתוכה. אם אנו מעוניינים בחברה מוסרית, המתגאה בערכיה היהודיים, עלינו לעזור לקשישים ולנהוג בהם בכבוד ובנדיבות. כאשר קשישים בישראל סובלים מקור ביום ובלילה, משום שאין ביכולתם לשלם את חשבון החשמל, זה פוגע בכולנו". יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים: "זהו בראש ובראשונה צעד חברתי חשוב שיש בו בכדי לסייע לקשישים רבים המתמודדים עם ימות החורף הקרים. משרד הרווחה מקדיש מאמץ מרבי לחיזוק תשתיות הטיפול בקשישים והבטחת ביטחונם האישי. יוזמה ערכית זו מצטרפת לפעולות נוספות שהמשרד מפעיל כדי לשפר את איכות החיים של ציבור הקשישים בישראל. אני מודה לקרן לידידות בראשות הרב אקשטיין על תרומתה החשובה ואני מקווה כי שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים יניב המשכיות ויוזמות ברוכות נוספות". הקרן לידידות מקיימת מבצע חימום לקשישים נזקקים זו השנה הרביעית. בשנים קודמות התבצע הפרויקט באמצעות מרכז השלטון המקומי. בין השנים 2007-2009 תרמה הקרן לידידות כ 32,791,340 ₪ לחימום עבור קשישים בחורף. הקרן לידידות היא הקרן הפילנתרופית הגדולה במדינה הפועלת לחיזוק חוסנה החברתי של ישראל. הקרן, הפועלת באמצעות תרומתם הנדיבה של אזרחי ארה"ב ונוצרים אוהבי ישראל ברחבי העולם, חרטה על דגלה סיוע לאוכלוסיות במצוקה בתחומים של עליה וקליטה, רווחה וביטחון לשעת חירום, ותרמה עד כה מעל מיליארד ₪ למאות פרויקטים חברתיים בישראל.
ידיעות אשדוד
הקרן לידידות: 20 מיליון ₪ לחימום בחורף לקשישים ונזקקים בישראל
מבצע ייחודי של הקרן לידידות באמצעות חברת החשמל ובשיתוף משרד הרווחה ומשרד התשתיות: הקרן לידידות, בראשות הרב יחיאל אקשטיין, תורמת כ- 20 מיליון ₪ לסיוע בתשלום חשבונות החשמל ל- 134,000 קשישים נזקקים בכל הארץ בחורף 2010, ולהבטחת חורף חם ובטוח עבורם. מדובר במבצע ראשון מסוגו בישראל, במסגרתו קרן פילנתרופית מעבירה תשלום ישירות לחברת החשמל אשר מזכה את חשבונות המוטבים, ובכך תורמת בצורה המכבדת את הקשיש וחוסכת ממנו התרוצצויות מיותרות. הפרויקט נעשה באמצעות חברת החשמל ובשיתוף משרד התשתיות ומשרד הרווחה בישראל חיים היום, על פי הפרמטרים של הביטוח הלאומי, כ- 134,000 קשישים אשר נהנים על פי חוק מתשלום מופחת של חשבונות החשמל. למרות הזכאות להפחתה בחשבונות החשמל נותרים קשישים נזקקים רבים ללא יכולת לשאת בתשלום יתרת חשבון החשמל בחורף הקר. הקרן התגייסה לחימום הקשישים הנזקקים הזכאים ותממן עוד 150 ₪ מיתרת חשבון החשמל שלהם שיערך בחודשים פברואר- מרץ 2010 . הרב יחיאל אקשטיין, מייסד ונשיא הקרן לידידות: " חברה אפשר לשפוט על בסיס איך שהיא מתנהגת לחלשים שבתוכה. אם אנו מעוניינים בחברה מוסרית, המתגאה בערכיה היהודיים, עלינו לעזור לקשישים ולנהוג בהם בכבוד ובנדיבות. כאשר קשישים בישראל סובלים מקור ביום ובלילה, משום שאין ביכולתם לשלם את חשבון החשמל, זה פוגע בכולנו". יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים: "זהו בראש ובראשונה צעד חברתי חשוב שיש בו בכדי לסייע לקשישים רבים המתמודדים עם ימות החורף הקרים. משרד הרווחה מקדיש מאמץ מרבי לחיזוק תשתיות הטיפול בקשישים והבטחת ביטחונם האישי. יוזמה ערכית זו מצטרפת לפעולות נוספות שהמשרד מפעיל כדי לשפר את איכות החיים של ציבור הקשישים בישראל. אני מודה לקרן לידידות בראשות הרב אקשטיין על תרומתה החשובה ואני מקווה כי שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים יניב המשכיות ויוזמות ברוכות נוספות". הקרן לידידות מקיימת מבצע חימום לקשישים נזקקים זו השנה הרביעית. בשנים קודמות התבצע הפרויקט באמצעות מרכז השלטון המקומי. בין השנים 2007-2009 תרמה הקרן לידידות כ 32,791,340 ₪ לחימום עבור קשישים בחורף. הקרן לידידות היא הקרן הפילנתרופית הגדולה במדינה הפועלת לחיזוק חוסנה החברתי של ישראל. הקרן, הפועלת באמצעות תרומתם הנדיבה של אזרחי ארה"ב ונוצרים אוהבי ישראל ברחבי העולם, חרטה על דגלה סיוע לאוכלוסיות במצוקה בתחומים של עליה וקליטה, רווחה וביטחון לשעת חירום, ותרמה עד כה מעל מיליארד ₪ למאות פרויקטים חברתיים בישראל.
ידיעות אשדוד
הקרן לידידות: 20 מיליון ₪ לחימום בחורף לקשישים ונזקקים בישראל
מבצע ייחודי של הקרן לידידות באמצעות חברת החשמל ובשיתוף משרד הרווחה ומשרד התשתיות: הקרן לידידות, בראשות הרב יחיאל אקשטיין, תורמת כ- 20 מיליון ₪ לסיוע בתשלום חשבונות החשמל ל- 134,000 קשישים נזקקים בכל הארץ בחורף 2010, ולהבטחת חורף חם ובטוח עבורם. מדובר במבצע ראשון מסוגו בישראל, במסגרתו קרן פילנתרופית מעבירה תשלום ישירות לחברת החשמל אשר מזכה את חשבונות המוטבים, ובכך תורמת בצורה המכבדת את הקשיש וחוסכת ממנו התרוצצויות מיותרות. הפרויקט נעשה באמצעות חברת החשמל ובשיתוף משרד התשתיות ומשרד הרווחה בישראל חיים היום, על פי הפרמטרים של הביטוח הלאומי, כ- 134,000 קשישים אשר נהנים על פי חוק מתשלום מופחת של חשבונות החשמל. למרות הזכאות להפחתה בחשבונות החשמל נותרים קשישים נזקקים רבים ללא יכולת לשאת בתשלום יתרת חשבון החשמל בחורף הקר. הקרן התגייסה לחימום הקשישים הנזקקים הזכאים ותממן עוד 150 ₪ מיתרת חשבון החשמל שלהם שיערך בחודשים פברואר- מרץ 2010 . הרב יחיאל אקשטיין, מייסד ונשיא הקרן לידידות: " חברה אפשר לשפוט על בסיס איך שהיא מתנהגת לחלשים שבתוכה. אם אנו מעוניינים בחברה מוסרית, המתגאה בערכיה היהודיים, עלינו לעזור לקשישים ולנהוג בהם בכבוד ובנדיבות. כאשר קשישים בישראל סובלים מקור ביום ובלילה, משום שאין ביכולתם לשלם את חשבון החשמל, זה פוגע בכולנו". יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים: "זהו בראש ובראשונה צעד חברתי חשוב שיש בו בכדי לסייע לקשישים רבים המתמודדים עם ימות החורף הקרים. משרד הרווחה מקדיש מאמץ מרבי לחיזוק תשתיות הטיפול בקשישים והבטחת ביטחונם האישי. יוזמה ערכית זו מצטרפת לפעולות נוספות שהמשרד מפעיל כדי לשפר את איכות החיים של ציבור הקשישים בישראל. אני מודה לקרן לידידות בראשות הרב אקשטיין על תרומתה החשובה ואני מקווה כי שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים יניב המשכיות ויוזמות ברוכות נוספות". הקרן לידידות מקיימת מבצע חימום לקשישים נזקקים זו השנה הרביעית. בשנים קודמות התבצע הפרויקט באמצעות מרכז השלטון המקומי. בין השנים 2007-2009 תרמה הקרן לידידות כ 32,791,340 ₪ לחימום עבור קשישים בחורף. הקרן לידידות היא הקרן הפילנתרופית הגדולה במדינה הפועלת לחיזוק חוסנה החברתי של ישראל. הקרן, הפועלת באמצעות תרומתם הנדיבה של אזרחי ארה"ב ונוצרים אוהבי ישראל ברחבי העולם, חרטה על דגלה סיוע לאוכלוסיות במצוקה בתחומים של עליה וקליטה, רווחה וביטחון לשעת חירום, ותרמה עד כה מעל מיליארד ₪ למאות פרויקטים חברתיים בישראל.
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה
נגישות