משפחת מלול
חברת "אגרושלב" הוקמה בשנת 1975 ועוסקת בעיקר במיכון חקלאי, העסק כולל 10 עובדים.
ישראל (62) מנכ"ל החברה , רן (29)מהנדס החברה, נתנאל(24)עובד בפס ייצור, דור(22) עובד בפס ייצור, אחראי ייעוץ ושיווק ללקוחות.
רן (29) סיים לפני שנתיים את לימודיו כמהנדס מכונות ונכנס לעבודה שוטפת בעסק. על פניו נראה שמהלך החיים שלך מאוד ברור וצפוי, כיוונת את התואר לתחום ההתמחות שלך בעסק?
"חשבתי שלאחר הלימודים, אתחיל לעבוד באחת מחברות ההיי טק המוכרות, קיבלתי מספר הצעות עבודה בחוץ ואף הלכתי למספר ראיונות. בסופו של דבר לאחר חשיבה מעמיקה עם עצמי הבנתי שאני לא עושה את הדבר הנכון, הכמיהה למנף ולהרחיב את העסק המשפחתי תמיד הייתה שם, לעסק משפחתי יש הרבה יותר סיפוק ותמורה".

איך מחליטים מי מהילדים ינהיג את הדור הבא בעסק המשפחתי?
"העסק יפעל גם בעתיד בשותפות, אין ראש לחברה מאחר וכל אחד יפעל בתחום משלו, כיום אני ודור תופסים את נתח העבודה הגדול ביותר בעסק. התחום שלנו לא מרוכז בנישה אחת, אנחנו פועלים בצורה רחבה, מלבד מיכון חקלאי אנו עושים עבודות חיתוך, כיפוף ועבודות מסגרות כך שהשליטה מתחלקת".
איך ניתן להתגבר על כל האמוציות בעסק משפחתי, ולהניח אותן בצד?
"בעסק שבו כל המשפחה עובדת יש הרבה אינטריגות, אבל בסופו של יום אנחנו משתדלים להגיע לעמק השווה. בכל הקשור לפן המקצועי בעסק אנחנו תמיד מקבלים את עצת האבא, אין חכם כבעל הניסיון, ובהתנהלות השוטפת יש את אמא שדואגת להרגיע ולפייס, היא משמשת כעמוד התווך של הבית".
אתה חושב שבעסק משפחתי, נכון לשלם לכל העובדים משכורת שווה?
"המטרה שנתחלק באופן שווה, אבל אי אפשר לשכוח את העובדה שכל אחד מאיתנו בגיל אחר ועם צרכים אחרים. דור לדוגמא רק השתחרר מהצבא אז המשכורת היא גם בהתאם".

משפחת ג'נו
למשפחת ג'נו יש עסק משפחתי ליבוא ושיווק דגים וחנות למכירה באשדוד אשר שוכנת באיזור התעשייה בעיר. העסק כולל את כל בני המשפחה ועוד 30 עובדים בשוטף.
ג'ילבר (54) אב המשפחה הינו מנהל עבודה, ונמצא בחנות רוב שעות היום, סילבי(52) האם, מנהלת כספים, רונן(30)הבכור אחרי שיווק למסעדות, בתי מלון וקייטרינג. רותם(23) סטודנטית לחשבונאות, אחראית על כל הנהלת החשבונות בחברה, ערן(28) אחראי תחום ייבוא ושיווק ונוסף על כך הבעלים של מסעדת הדגים "פאסקדו" בעיר.

ערן, קורה שאתה שואל את עצמך, למי עליי להיות נאמן יותר, לעצמי? למשפחה? לעסק המשפחתי או למימוש המקצוע שלי?
אין ספק שעולות השאלות,אבל אני חי עם זה כ-10 שנים, הרבה פעמים ניסתי לצאת מהעסק המשפחתי, למדתי משפטים, חשבתי לפתוח עסקים משלי ואכן עשיתי זאת ופתחתי מסעדה משלי אך עדיין כולי בעסק, בסופו של דבר יש לעבודה בעסק משפחתי יתרונות רבים, אתה עובד עם המשפחה, יודע על מי לסמוך, לכולם אכפת יותר".

היה לך ברור שבתום השירות הצבאי אתה הולך להיכנס לעסק?
"ממש לא היה לי ברור מאחר ועד גיל 21 לא נכחתי בעסק בכלל, בזמן הצבא לקחתי חלק בטיפול בספינות, לא היה ברור שאני מסיים צבא ונכנס לעבוד בעסק. ההורים גם לא תמכו בכך והעדיפו שאפעל עפ"י השאיפות והרצונות שלי בלבד ובזמנו גם העסק היה קטן מאוד, העבודה היא סיזיפית ואמי לא רצתה שאקח בה חלק".

איך הופכים את העסק המשפחתי למנוף כלכלי בשעת מיתון?
"אין ספק שלעסקים משפחתיים יש יתרון רב בימים קשים מאחר וכל בני המשפחה נרתמים עם מלוא האנרגיות להצלת העסק, התחושה צורבת על בשרו של כל אחד מאיתנו בניגוד לעסק פרטי שהנטל נופל רק על המנכ"ל.
אנחנו פחות מרגישים מיתון בעסק, אנחנו יכולים להיקלע לכמה חודשים קצת קשים אבל העסק ימשיך להתנהל בצורה שוטפת וטובה , דגים תמיד יש ותמיד אוכלים".

ניהול עסק משפחתי נחשב בד"כ שמרני ופועל על פי מסורת המייסדים, זה לא קשה לך כבן הדור השני, שהוא הרבה יותר פתוח ומקבל?
"אני לא מרגיש שאצלנו העסק שמרני, כשאתה מראה התפתחות והצלחה אתה מקבל קרדיט, לאבא שלי היה קשה מעט להיפתח לשינויים אבל לאט לאט הוא עשה זאת. היום אנחנו קובעים לעצמנו סדר יום ולא מבקשים אישורים להתפתחות, נראה לי ששכל אחד מאיתנו עמד במבחן ההוכחה עד כה".

משפחת וופלסון- "וולפסון משקאות"

אליק(55)-מנכ"ל , יעל(55)- מנהלת העסק, יושי(29)-מנהל מחסן, שרון(26)-מנהלת פיננסית, רן(27)- מנהל החנות.
העסק הוקם לפני כ-30 שנה ונוסד ע"י אביו של אליק. כשאליק היה בן 18 אביו נפטר והוא נאלץ לקחת את העסק לידיים שלו והחל לפתח אותו יחד עם אמו, שעד היום פעילה בעסק ובקיאה בהחלטות.
רן סיים את לימודיו במנהל עסקים והתמחות בענף המזון והמשקאות בארה"ב לפני כשלוש שנים ועם חזרתו ארצה, נכנס לעסק והיום הוא מנהל את החנות לממכר משקאות.
מסלול חייו לא היה עבורו צפוי והוא חשב לפעול בתחום המסעדנות או המלונאות, אבל הכמיהה לפתח ולהרחיב את העסק המשפחתי גברה על הכל.
איך החלטות מתקבלות בעסק משפחתי כמו שלכם, כשכולכם מאוד מעורבים במתרחש וכל אחד מנהל תחום שונה?
"כל ההחלטות מתקבלות ביחד, אין ישיבה שבועית, כל אחד מביא את עמדתו מנק' מבטו בלבד. אני חושב שחל שינוי משמעותי בנושא קבלת ההחלטות, בתחילת דרכנו היינו מקבלים את העמדה של אבינו בצורה עיוורת, היום הוא גם יותר פתוח ומקבל דעות שונות".
העובדה שכל הילדים באותו עסק, לא יוצרת חיכוכים ועימותים?
"ברור שזה יותר שכיח ונפוץ בעסק משפחתי, כי כל אחד בא הרבה פעמים עם מטענים רגשיים מהבית, אבל חיכוכים קיימים בכל עסק, זהו אחד החסרונות בעסק משפחתי, אבל כמו שהאש מתלהטת מהר כך היא גם דועכת, בסוף כולנו פועלים למען מטרה אחת והיא תפעול נכון של העסק ופיתוח שלו, אז יש הרבה הבנה"...
לא מפחיד לשים את כל הביצים בסל אחד?
"מי אמר שכל הביצים בסל אחד, כל הזמן דואגים לפתח את העסק ולהגדיל את התחומים הקיימים בו, אז שכבת ההגנה עבה יותר".
ידוע מי יהיה היורש הרשמי של העסק?
"אני מאמין שכאשר הוריי יחליטו לפרוש הם יורישו את העסק באופן שווה בין כולנו, זה משהו שעוד לא דיברנו עליו, לא מדברים על דברים כאלה לפניי שהם קורים, כיף לי לראות את הוריי בלב העשייה ועם אנרגיות מטורפות, הלוואי שיהיה להם תמיד את הכוח".
איך מגיע הסוויץ' בראש לגביי דמותה של יעל כאמא וגם כמנהלת העסק בשוטף?
"ברור שהיא קודם כל אמא, היא הכותל שלנו בימים טובים וגם כאלה שפחות, היא מפנקת ודואגת כמו כל אמא בראש ובראשונה שיהיה לנו טוב ונקום עם חיוך בבוקר ובעסק היא מנהלת לכל דבר, מילה של יעל זאת מילה, מה גם שבעסק אנחנו משתדלים לא להעלות נושאים אישיים".

אז לאלו מבינכם ששוקלים פתיחת עסק משפחתי או אלו שכבר עמוק בתוכו, זכרו שבעסק משפחתי יש יתרונות שלא קיימים עם שותף זר, קיימת שליטה מרבית בעסק ובתפקודו התקין, קיים ניהול עצמאי של העסק והרווחים נשארים בתוך המשפחה. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהלויאליות המשפחתית, העבודה המאומצת, ההזדהות ועוד.
אולם בעסקים משפחתיים רבים אנו מוצאים אכזבה המשקפת בד"כ את הפער שבין הציפיות למציאות. הימנעות מחשיבה לטווח ארוך וקביעת כללי משחק ברורים רק מגבירות את הפער שבין הרצוי למצוי.
חשוב מכל "לשים את דברים על השולחן", וזה אמור לגביי כל השותפים, להעלות על הכתב סיכומים חשובים לגביי ניהול העסק, כך שהדברים יהיו ברורים וייחסכו אי הבנות וכמו בכל תחום בחיים, יש להקפיד על יושר אישי, כנות, כבוד הדדי ולהיות מוכנים לשמוע ביקורת ממקום של בניה והעצמה על מנת לתקן ולשפר.