מגזין אשדוד

 
 

לכל אהובנו וחביבנו:
הברכה והשלום והחסד והרחמים ישרה על כולנו.
אחרי שעברנו את 21 הימים- מי"ז בתמוז, ימי האבל והצער על חורבן בית מקדשנו- נכנסים אנו לימי הנחמה "נחמו נחמו עמי יאמר נא ה' צבאות", "שאלו שלום ירושלים ישאלו אוהביך", "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים".
אלו ימים, אשר נכנסים ימי נחמה ושמחה. לא היו ימים טובים לישראל, כ-טו' באב והנחמה והישועה קרובים לבא.
ובכדי שנבין את עומק ימים אלו, נבארם על פי משל המובא בקדמונים: בן של עשיר גדול, אשר היה סמוך על שולחן אביו, אוכל ומתפרנס ואביו היה ממלא את כל משאלותיו ואת כל צרכיו.
באחד הימים בא הבן לאביו ושאל ודרש וביקש: אבא רוצה אנוכי לעשות גם לביתי. נתן לו האבא קרן של כסף ואמר לו קח ולך תעשה גם לביתך כרצונך. הבן, לקח את הקרן והלך לעשות לביתו. כשבא לבקש את מחייתו ופרנסתו היומית, אמר לו אביו כבר נתתי לך את שלך ותתפרנס ממה שנתתי לך ובזה תמלא את כל משאלותיך. אמר הבן לאביו: הרווח מן הקרן אינו מכסה את פרנסתי. אמר לו אביו: זה שלך, זה פרנסתך, גדול אתה ותדאג למשפחתך. הצטער הבן מאוד על עצמאותו החדשה, אשר גורעת ממנו את השפע ואת הביטחון, אשר היה לו בבית אביו, אך זוהי גזרת אביו ובעל המאה הוא בעל הדעה; קיבל בלב כבד והמשיך את פרנסתו במלחמה להשלים את צרכיו. עברו ימים ובאחד הבקרים כאשר היה הולך לחנותו, באו שכניו ומכריו צועקים ואומרים לו: פרצו את חנותך ושדדו ובזזו את כל סחורתך ולא נשאר בחנותך מאומה. עמדו חבריו ברחמים, מסתכלים איך מקבל את הדברים ומצאוהו שמח וטוב לבב ולא כפי שחשבו, שיצטער על אשר קרה לו. שאלוהו חבריו: מדוע שמח אתה? ענה ואמר להם: כל עוד היה לי את כספי, אשר נתן לי אבי, לא יכולתי עוד להיות, שוב, סמוך על שולחנו. כעת, שלא נשאר לי מאומה ולקחו לי את כל אשר יש לי, חוזר אני אל שולחן אבי ואינני צריך לדאוג לפרנסתי ולרווחתי יום יום.

כך ידע האדם, ישנם שתי הנהגות בעולם, הנהגת טבע והנהגה ניסית; כאשר האדם מתנהל על פי הטבע, צריך לדאוג לחייו ולחיי משפחתו כמנהג העולם, אך כאשר מסיים הוא את דרך הטבע, נכנס הוא להיות סמוך על שולחן אביו, ומי הוא אבינו שבשמים הקב"ה.
כאשר נחרב לאדם, כל אשר לו, האבא הרחום והחנון, דואג לו כבן והרבה שלוחים למקום למלא את משאלות ליבו לטובה.
וזה אשר נאמר בתהילים ע"ט: "אל תזכור לנו עוונות ראשונים מהרה יקדמונו רחמך כי דלונו מאוד" - פרוש: ריבונו של עולם, אל תזכור לנו את ימי צעירותינו, אשר עמדנו וביקשנו בקשות שרוצים להיות ככולם, רוצים קרן שלנו, רוצים מה שמגיע לנו, כי אחרי שקיבלנו את הקרן וניהלנו כמו כולם: מצאנו שלרעתנו היה כל זה. "מהרה יקדמו רחמיך" פרצו לנו, לקחו לנו איבדנו את כל אשר לנו, "כי דלונו מאוד" לא נשאר לנו מאומה ולכן מהר ריבונו של עולם, תחזיר אותנו לתחילה, להנהגה של בן הסמוך על שולחן אביו וזוהי הנהגה ניסית.
וזה מה שמבקש משה רבנו "ואתחנן אל ה'" אדונות י- ה- ו- ה אתה החילותה להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה. משה מבקש מהקב"ה, שינהג איתו בהנהגה של חסד, הנהגה ניסית, אם בדרך טבע לא מגיע לו להכנס לארץ ישראל, מבקש שבדרך רחמים, כבן הסמוך על שולחן אביו, ירחם עליו ויזכהו להכנס לארץ ישראל.

האדם בתחילת חייו רוצה ביטחון לעצמו הנהגה טבעית, אך כאשר עוברים הימים ומה שהשכל לא עושה, הזמן עושה ומבין את מהות החיים ומבין את הצער מלהיות רחוק משולחן אביו, הוא אבינו שבשמים, מבקש הוא לחזור כקדם וכבתחילה.
ולכן, בימים טרופים וקשים אלו, העוברים על העולם, נשמח בשמחה הגדולה, שקרובים אנו לשולחן אבינו.
ורבים מקרובנו ואהובנו אומרים לנו, יום יום, עם כל הקושי והצער אשר חווים, הם רואים השגחה פרטית, שמגיעים עד שערי מוות בעיניני פרנסה ובכל עניין, אך ברגע שצועקים אל ה' בצר להם ומגיעים לפי התהום "ממצוקותיהם יושיעם" והקב"ה, ממלא משאלות ליבם ולא נותן ליפול למצולות ולתהום.

וכך לאחר החורבן, נחרב הבית, נפלה עטרת ראשנו, עם כל הצער והכאב, אך הקב"ה נוהג עימנו בחסד וברחמים, נצח ישראל לא יכזב.

נתחזק באמונה בה' ומי שענה לאבותינו הוא יעננו. ונאמין באמונה שלמה בביאת משיח צידקנו, אשר יבוא ויגאלנו ואף, הפחדים והצרות, אשר פוחדים ודואגים לא יהיו כמובא בפסקיתא ל"ז : שנה שמלך המשיח נגלה בה, כל מלכי אומות העולם, מתגרים זה בזה; מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארן ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבא ונלך? ואומר להם לישראל: בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי, אלא בשבילכם מפני מה אתם מיתראים אל תיראו בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו?! הגיע זמן גאולתכם ולא כגאולה ראשונה, אלא כאחרונה. כי גאולה ראשונה, היה לכם צער ושיעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכויות אחריה.
והרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א אומר: מלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה, לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נידחי ישראל וחוזרים כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם מקריבים קורבנות ועושים שמיטין ויובלות ככל מצוותיה האמורות בתורה "וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו".
ונחזק את אמונתנו בביאת משיח צידקנו ואף על פי, שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא. וכל הניסיונות וכל הקשיים, אשר עוברים, הם כפרת עוונות, זיכוך הנפש, תיקון העולם וסולם לעלות מעלה מעלה, להיות ראויים וכלי קיבול לגאולה השלמה.
ולכן, כל אשר קורה איתנו, מחורבן הבית ועד הנה, לתקן עולם במלכות שדי ולהיות קרובים לשולחנו של מקום.
נחזק את אמונתנו בבוראנו.
"ויהיה נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידנו כוננהו".

10:20 / 21.07.10
   
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה