התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, מקיימת מופעי 'סליחות ' מיוחדים ברחבי הארץ בתקופה הזו ובבתי סוהר בפרט מזה כארבע שנים במסורת שנולדה מיוזמה משותפת של יעקב בן סימון מנהל התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד ושל ראש השב״ס הקודם אהרון פרנקו. דווקא בנקודות הרגישות שבהן נדמה כי מחילה וסליחה בלתי אפשריות ומורכבות, נוצרים במופעים הללו ריגושים ורגעים בלתי נשכחים והתזמורת שמחה על התמיכה והחיבוק החם מכל הצוות בשב״ס  ומהאסירים.
בימים אלו התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד נוסעת בכל רחבי הארץ, בוקר וערב ומופיעה בפני ילדים ומבוגרים בפיוטי סליחות. לבתי הכלא הם מגיעים בהתנדבות מלאה להעניק חוויה מוסיקלית לקראת החגים. סיקרתי בשנתיים האחרונות הרבה מופעים של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. חלקם מ'עונת המנויים', כחלק מרפרטואר של פסטיבלים שהתקיימו בעיר אשדוד ואפילו מופעים לילדים, אבל חוויה שכזו, לא חשבתי שאחווה- להיות נוכחת בכלא נשים, בו שוהות אסירות רבות, מתוכן נערות, נשים ואפילו סבתות שמרצות עונשי מאסר על עבירות כמו אלימות, סמים, גניבה ואפילו מאסרי עולם על רציחות. 

בכלל, כל עניין ה'סליחות' נחלק בעיניי לשניים- היכולת האישית של כל אחד ואחת מאיתנו לדעת לקבל ברוך וחמלה את הטעויות שעשינו, בין אם הן קטנות או גדולות ונוראיות. עשיית חשבון הנפש של כולנו יכולה להלקות ולהביא לתחושות קשות וכואבות וקצת לפני שנוכל לגשת ולבקש סליחה מהאחר שבו פגענו או שנזכה לסליחה חברתית- הסליחה מתחילה בנו.

הגעתה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד למופע הסליחות בכלא, הוא חלק מתוכנית העשרה מפותחת שמתקיימת בכלא ומעניקה לאסירות חוויות תרבותיות, רגשיות ומעשירות שספק אם היו חוות בחייהן הקודמים, לפני המאסר.


שרה פרידמן, מנהלת כלא נווה תרצה אמרה: "בתפיסה שלי, נכון להכניס את הקהילה פנימה, שהאסירות ייחשפו לדברים המתקיימים "בחוץ" וכן קיים רווח נוסף בו אנשים נחשפים ומכירים את המתרחש בין כתלי בית הסוהר. לגבי מופע הסליחות של האנדלוסית... תקופת החגים היא תקופה מאוד רגישה, וכל הנוגע לפיוטים וסליחות מקבל משמעות חזקה יותר בתקופה הזו. התזמורת האנדלוסית מצליחה מצד אחד לרגש ואפילו לשמח את האסירות, ואנו מודים להם על הגעתם".


קצת על הכלא:
כלא נווה תרצה הינו כלא הנשים ביחד בארץ ושוהות נשים בגילאים 14-73, ללא הפרדה בין מאסרים קצרים או ארוכים. הנה כמה נתונים שסביר שלא ידעתם (לי למשל לא היה מושג): כ- 70% מהאסירות הן אימהות לילדים קטנים ומתמודדות עם סוגיית הטיפול בילדיהן בעודן שוהות במאסר, בין אם שליחתם למשפחת אומנה, אימוץ מלא או קירבה ראשונה. להבדיל ממקרים בהם אב המשפחה נאסר, לרוב כשהאימהות מגיעות לבית הסובר- התא המשפחתי מתפרק וזוהי סוגיה אקוטית וכואבת. עם זאת, בנווה תרצה מקיימים סדנאות לאסירות בנושא אימהות ומשפחה וכן מפגשים בין האימהות לילדיהן אחת לחודש בסדנה מיוחדת של כשלוש שעות שמוביל צוות חינוכי מיומן, עובדים סוציאליים ועוד. רוב האסירות מודות על הגעתן לכלא ורואות בכך הצלה של חייהן הקודמים שכללו: חיים ברחוב, סמים, זנות ועוד ולרוב, רובן הפכו מקורבנות לתוקפות.

הפייטן מני מימון כהן פתח את המופע ודיבר על הסליחה בדת היהודית והסביר על הפיוט היהודי שהומצא לפני אלפי שנים... לאחר מכן ביצע את "אדון הסליחות" יחד עם האנדלוסית ועורר את הלבבות.

אחת ההפתעות הייתה כאשר ליטל סויסה, קצינת חינוך שעובדת בבית הכלא נווה תרצה עלתה לבמה ושרה את השיר "מי האיש החפץ חיים" שהביא לידי דמעות, התרגשות יוצאת דופן ופרגון גדול מצד האסירות שישבו בקהל.

לאחריה עלתה לבמה הזמרת והפייטנית אורית עטר שהביאה צד מוזיקלי עם קול גדול ומרגש והעלתה את מצב הרוח בביצוע שירים ופיוטים קצביים. עטר שמופיעה רבות עם התזמורת שילבה פיוטים מהסליחות והמסורת האנדלוסית יחד כמו אבינו מלכנו, למולדת שובי רוני , יעלת חן, ולסיום פתחה במחרוזת שירים בעברית וערבית... האסירות התרגשו ושמחו משירתה הנפלאה.