בשנת 78' עלה ארנסט פרל יחד עם הוריו לישראל מברית המועצות. לאחר שלושה חודשים במרכז הקליטה בקרית גת, הציעה לו המורה באולפן ליצור קשר עם מר יהודה לוי (מנהל אקדמא בדימוס) בדרישת עבודה כיוון שלטענתה חיפש מורה לכלי נשיפה. עם קשיי קליטה ושפה עברית דלה, המוזיקה הפכה לשפה המחברת בין השניים ו"דיברה" במקומו וארנסט התקבל לעבודה בקונסרבטוריון "אקדמא".

מתי נוצר החיבור למוזיקה?
"כשהייתי בגיל 9 התחלתי לנגן על כינור, לאחר כשנה וחצי מאסתי בכלי הזה והתחלתי לנגן על כלי נשיפה ומאז ועד היום אני מנגן על כלי נשיפה (בעיקר) כשהכלי העיקרי שלי הוא טרומבון ומאז לא ניגנתי שוב בכינור.
בצבא הרוסי ניגנתי על טרומבון (הכלי עם ה'סלייד' בלי השסתומים) ואני מלמד כמעט 40 שנה בישראל וקודם לכן לימדתי מעט ברוסיה, שנתיים לאחר סיום הלימודים עליתי ארצה".

האם זה "חינוך חובה" בתרבות ה"אשכנזית"?
"יש תפיסה מוטעית שזה חלק מלימודי החובה- זה היה חלק מהלימודים בעלות סמלית. לא חובה, אלא כשיעורים יחידנים או כמו חוג בשעות אחר הצהריים".

אחרי 40 שנה לא נמאס ללמד או לנגן?
"היום אני כבר לא מלמד, אלא מנהל פרויקטים מוזיקליים ב- 25 בתי ספר יסודיים- ממלכתיים וממלכתיים דתיים במסגרת פורמלית באשדוד, ראש מחלקת כלי נשיפה וכלי הקשה ומנצח על התזמורת הצעירה ב'אקדמא'. לפני כ-5-6 שנים הפרויקט החל כחזון של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי- נכנסנו באמצע שנת לימודים לארבעה בתי ספר. שנה לאחר מכן היו 16 בתי ספר והיום משתתפים בפרויקט 25 בתי ספר בו לומדים כ- 350 ילדים. חשוב לציין שהילדים לומדים מוזיקה פעמיים בשבוע, לא חובה, בתוך המסגרת הפורמאלית".



איך מגיעים ל'אקדמא'?
"יש ילדים שהלימודים בפרויקטים הבית ספריים מעוררים אצלם כישרונות מיוחדים ויש כאלו שלא בולטים במיוחד אבל עם התמדה ולמידה באופן פרטני בוודאות יכולים להשתפר ולהתקדם. בשנה שעברה נרשמו כ- 60 ילדים מהפרויקט ללימודי כלי נשיפה או כינור ב'אקדמא'.

מה הקשר בין כלי נשיפה לכלי הקשה?
"אני לא מנגן על כלי הקשה. במסגרת הלימודים שלי, כדי לקבל את התואר למדתי את שני המקצועות יחד באותה המחלקה. בדיפלומה מצוין: "מורה לכלי נשיפה עם ציון כלי מסוים- במקרה שלי טרומבון והתמחות בשאר הכלים. אני יכול לנגן בחצוצרה ברמה מסוימת ולימדתי חצוצרנים או נגני טובה שהמשיכו והפכו למוצלחים ברמה ארצית אבל הכלי הראשי שלי הוא עדיין טרומבון".

אם לא היית מתעסק במוזיקה, מה היית עושה?
"היום יש לי תחביב חדש של גידול ורדים, חיכיתי לעבור לגור בבית פרטי כדי ליהנות מזה".

יש אמירה כזו, שמורים למוזיקה הם בעצם מוזיקאים שוויתרו על התהילה. מה דעתך וכיצד זה פוגש אותך, אם בכלל?
"זה לא בדיוק נכון. יש המון מורים שהם גם נגנים וגם מורים- מבחירה. צריך להבין שלנגן מאוד קשה להיות מורה, בעיקר לילדים שזקוקים למערכת שעות קבועה, כלומר- ידיעה מראש שהם מגיעים לשיעור פעמיים בשבוע, באילו ימים ובאילו שעות. מורה, שהוא גם נגן לצורך העניין יתקשה להיצמד למערכת שעות מסודרת בגלל הופעות שישובץ להן ואז יעמוד בפני דילמה- להגיע ללמד או להופיע. מאוד קשה לעשות גם וגם. אפשרי, אבל לא אופטימלי. מה גם שלילדים שלומדים לנגן יש צורך במחויבות ועקביות כדי לפתח התמדה והתקדמות".


איזה סגנון מוזיקה אתה שומע בבית?
"לרוב קלאסי ומוזיקה ישראלית וים תיכונית, למשל" שלמה ארצי, אריק איינשטיין, ריטה ועוד".

האם חייב למצוא חיבור למוזיקה קלאסית כדי ללמוד ב'אקדמא'?
"צריך להבין שמוזיקה קלאסית היא הבסיס ומשם אפשר לצמוח לכל כיוון. כמו שאי אפשר לגדל עץ בלי אדמה ושורשים כך כדי ללמוד לנגן צריך להתחיל ממוזיקה קלאסית".

מה השתנה מיומך הראשון ב'אקדמא' ועד היום?
"התחלתי ב'אקדמא' בשנת 78', היה הרבה יותר קטן ופחות ילדים, בטח שלא היו אז פרויקטים בבתי ספר. הייתה אז תזמורת אחת של כלי נשיפה כשהיום לעומת זאת, יש שלוש תזמורות של כלי נשיפה: תזמורת ייצוגית, תזמורת צעירה ועתודה.
כלי כמו טובה לא היה בכלל בקונסרבטוריון, בטח שלא תלמידים או מורים. ריקרדו, שהיה  עד לפני כשנה מנהל הקונסרבטוריון ומנצח התזמורת שאל אותי האם אני מוכן לנגן בתזמורת הייצוגית בטובה ולצורך כך נרכש כלי זה לראשונה. לאט לאט נכנסנו ללמד בבתי ספר- בשנת 81' בית הספר הראשון היה שז"ר, בהתחלה במסגרת פרויקט הרווחה ולאחר מכן עברו למשרד החינוך, מתישהו זה נעצר בגלל קיצוצים ולפני כשש שנים התחלנו לעבוד מחדש עם בתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים דתיים- כיום עם 25 בתי ספר בעיר אשדוד".


חזון או חלום שלך לגבי ההמשכיות של 'אקדמא'?, בכל זאת לא מציינים 50 שנה כל יום...
"אני מקווה שהתנופה שמתרחשת בשנים האחרונות, התודעה, החשיפה ומגוון התלמידים השונים ימשיכו ויגדלו. אנחנו מופעים ומנגנים כמעט בכל מקום- רק לאחרונה בפסטיבל "תור הזהב"- היו מוקדים שונים של נגני 'אקדמא' מידי ערב, הנגנים הצעירים מאוד נהנו מזה. כמו כן השנה לראשונה הוצאנו את הילדים לגיבוש באילת. מאז הם נפגשים יחד ונוצרו חברויות מקסימות. בתור מחנך אני מאוד אוהב לראות שהתלמידים נהנים גם מהלמידה וגם מהאווירה ורוקמים חברויות.
מעבר לזה יש לנו היום מורים ב'אקדמא' שהיו בעבר תלמידים שלנו- נוצרת המשכיות מרגשת פה עם המון סיפורים מרגשים על ילדים שהפתיעו אותנו והפכו להצלחות גדולות, למשל: אחד מנגני החצוצרה המצליחים היום- אדיר כוכבי, הגיע יחד עם אביו כשהיה בערך בגובה של החצוצרה. המלצתי שיחכו קצת עם הזמן. האב הוציא חצוצרה "ענתיקה" ואמר שהילד חולם ללמוד לנגן עליה. הסכמתי ללמד אותו בקבוצה, והייתי בטוח שימצה את העניין אחרי שיעור- שניים. טעיתי ובגדול! כי אחרי כמה שיעורים הוא כל כך בלט שהבנתי שאין לו מה לעשות בלמידה בקבוצה, הזמנתי את ההורים, הם תמכו ועברנו ללמידה יחידנית במשך שנים. הוא התקדם יפה ועבר לאחר מכן לבית ספר בהולנד וסיים לימודים גבוהים. היום הוא מופיע ברחבי הארץ ובחו"ל".

מי לומד ב'אקדמא'?
" היום ניתן לראות ילדים מכל העדות, בנים ובנות המשתתפים בתזמורת. אפשר לומר שאחוזים גבוהים מגיעים מהפרויקטים בבתי הספר וממשיכים הלאה. בגדול, יש הרבה אנשים שמגיעים באופן עצמאי, בגילאים שונים ותתפלאי- הרבה אנשים שיוצאים לפנסיה באים להגשים חלומות שדחו במשך שנים".

יש לך חלום?
"שכל תלמיד/ה המעוניין ללמוד בקונסרבטוריון, שהכסף לא יהווה לו מכשול. אמנם יש לנו מלגות אבל יש לנו הגבלה לכמות. כמה שיותר הופעות, ימי גיבוש והצלחות של תלמידים- זה תמיד מרגש אותי מחדש".


***בקרוב תתקיים תחרות נגינה בכלי נשיפה- בתחרות בוחנים טכניקה וצליל. החלוקה נעה על פי גילאים- עד גיל 14 ומעל גיל 14 וחלוקה נוספת של כלי נשיפה ממתכת וכלי נשיפה מעץ. ע"ש עז ישראלי ז"ל, תלמיד שלי לשעבר שניגן על חצוצרה וקלידים, הלחין שירים והיה מוזיקאי מקצועי. נהרג בתאונת דרכים בארה"ב. זו השנה השנייה שמתקיימת תחרות על שמו, אותה מממנת משפחת ישראלי לזכרו.
התחרות תתקיים בתאריכים 22-23 בחודש מאי כשביום ה- 26 במאי יתקיים קונצרט של הזוכים.