$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/12/2/801195ab-1e3f-4e89-8ce0-eb96f2627393.jpg',18771,'משכן עונת המנויים ילדים אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/12/25/d8ebac34-27d0-4390-81bf-fac7d4d5035b.gif',18850,'ביג אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/12/5/b3b4cf46-95a6-4f0a-bc3e-be01567f2c0e.gif',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2021/12/16/db70c282-da69-4caf-8fba-19e78cd25ab6.gif',15238,'בלו קאסל אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/12/12/cc29f6c5-8b6f-44ae-83f2-5b270e1cf99c.jpg',18806,'תדהר אייטם כתבה משרדים',525,78,true,20403,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('303002cd-7ba5-44b5-8601-e187926fbe93','/dyncontent/2024/12/25/211d3eaa-f06f-4f07-b0a4-eb102e78d7cd.jpg',18846,'סימול אייטם כתבה ',525,78,true,20403,'Image','');},15]]);})

כוחו של הספרי הוא בעיצוב בימתי מבריק של הוויה ישראלית, כשתוך כדי כך הוא משלב חצים סאטיריים מרירים בהוויה הזאת. יש לו מה לומר על אותה הוויה, והוא מנהל איתה חשבון נוקב.
סגולה בלתי נפרדת מהחשבון הזה הוא חוש ההומור השופע שהספרי מבורך בו. ההומור הזה הינו בגדר מצחיקנות לשמה. הוא מובנה אל תוך המצבים הדרמטיים וגם מהווה חלק אינטגרלי בעיצוב הנפשות הפועלות ומניע את השאלות המוסריות שעולות מהעימות הבין-משפחתי.
הספרי, מדריך היטב צוות שחקנים מצוין, ובראשם ענת וקסמן, שמביאה לבמה את כישרונה גדול בעיצוב דמותה של "פולנייה" מרושעת, ויוצרת דמות מגובשת דווקא מתוך ההגזמות מתפרעות שלה...
בנוסף, מצטיינים בהצגה גם גיל פרנק, המאופק והמיוסר, שמקרין איזו ארשת מכובדת מופנמת, ומוטי כץ, הסוחר הממולח, שאולי נוטה קצת להגזמה, אבל משעשע בהחלט. גם דן פירא וליאת הר-לב הצעירים מביאים איתם לבמה חינניות רבה ומשכנעת.
בסיומה של ההצגה צופים בני המשפחה במצעד צה"ל בטלוויזיה. זהו סיום מאולץ, אולי, בעיות שבסופו של דבר אין להן פתרון. הצגה משעשעת וגם נוגעת בלב-לבה של הישראליות.

$(function(){setImageBanner('56994a64-9fca-48b8-807a-298eae1ec9f0','/dyncontent/2024/12/16/23348308-a338-4763-a45a-8b7b83b66035.jpg',14997,'עיריה אייטם כתבה ',525,78,false,20405,'Image','');})