המשכן לאמנויות הבמה מעביר זו השנה הרביעית את הסדרה הקלאסית הגדולה- שמונה מופעים במהלך השנה ומארח תזמורות מרחבי הארץ, סולנים ומנצחים מכל התחומים מהארץ והעולם מהשורה הראשונה.

תמיד אומרים שילדים גונבים את ההצגה. ובכן, מודה אני כי מעולם לא באמת ביליתי בקונצרט קלאסי.

ילדות הפלא- עלמה וטניה, הותירו אותי מרותקת. מבלי להכיר את באך באופן אישי, ניכר כי הן ידעו בדיוק מה הן עושות כשהן פורטות על הכינור, לבושות האחת בשמלה לבנה והשנייה בבורדו עם פייטים. גם אם ניסיתי להסיט מבט מהבמה הרי שלא הצלחתי. עם כל הכבוד לילדים שמתחרים בתוכניות טלוויזיה כמו בית ספר למוזיקה- הילדות האלה יכולות לעשות בית ספר לשופטים שם. מוזיקה קלאסית נעה בין רומנטיקה דרמטית לעצב שמדמה את הרגע שבו לב נשבר.

יאנינה קודליק, פסנתרנית, מנהלת הקונסרבטוריון העירוני 'אקדמא':  "שתי ילדות שמנגנות בכינור ובפסנתר כסולניות בקונצרטו לשני כינורות לאחר מכן בקונצרטו לשני פסנתרים, במחזרה נדיר ביופיו עם  שני פסנתרים על הבמה. עלמה בת 10, ישראלית/ בריטית שמתגוררת עם הוריה בלונדון וטניה בת 12. שתיהן ילדות פלא כיוון שהן צולחות נגינה מורכבת שמוזיקאים רבים לא מצליחים לנגן בשלמות בכלי אחד והרי שהן מנגנות בשני כלים יצירות מורכבות".

 אריה אזולאי, חבר דירקטוריון המשכן לאמנויות הבמה באשדוד מציג את פרופ' ורדי: "היועץ המוזיקלי של פסטיבל ישראל וזכה בפרס מפעל חיים... הפרופ' מנצח על התזמורת הפילהרמונית ירושלים רשות השידור יחד עם שתי ילדות פלא שמופיעות כיום ברחבי העולם במסגרת ה"קלאסיקה" הגדולה של המשכן לאמנויות באשדוד".

בקונצרטו השני של באך, מכניסים אל הבמה שני פסנתרי כנף שמבטיחים לבטח את המוזיקה הנפלאה ביותר שהתחברה אי פעם בעולם המוזיקה. באך הזה ידע לפעמים גם למחזר יצירות, בעיקר מפני שבשנים ההן היה אפשר להשמיע כל יצירה פעם אחת ולכן באך עיבד את היצירה בשני פסנתרים, הוסיף קולות ומרקמים והפך אותה למיחזור מיוחד במינו. אותן שתי כנריות קטנות שכבשו את לב הקהל בקונצרטו הראשון מתיישבות זו מול זו, כל אחת בפנתדר כנף משלה. שתי מוזיקאיות שמנגנות באותו הקונצרט בשני כינורות ושני פסנתרים- ללא ספק התרחשות ייחודית וקל וחומר כשמדובר בשתי ילדות.

בקהל אני מבחינה בטל לוי (10)המתגוררת בעין צורים, מנגנת על פסנתר מגיל 5 ועל חליל צד, ובחרה להגיע עם סבתה לואיז לאחר שניתנה לה הבחירה בין מופע סטנד אפ לקונצרט. לטענתה: "בסטנד אפ יש מלא רעש וילדים". לוי אגב, לומדת לנגן עם אביה שעוסק בריפוי במוזיקה. 



הקהל מגוון ומורכב מצעירים, מבוגרים מאשדוד והסביבה וחובבי מוזיקה קלאסית כך שאין צורך לנסוע לירושלים או לתל אביב כדי ליהנות ממופע של הפילהרמונית. התזמורת הסימפונית אשדוד  אף היא, מופיעה ברחבי הארץ ובחו"ל.

יאול אום סול (דרום קוריאה) היא פסנתרנית צעירה שמצליחה לצלוח קונצרטו של רחמנינוב. שנחשב למאתגר ביותר מבחינה טכנית. יש בו את הליריקה, הדרמה והכל גדול ומפלצתי ומאידך אינטימי. היא נאלצת להתמודד עם תחרות בלתי אפשרית בין הפסנתר לתזמורת ועושה זאת באופן פנומנאלי, שמותיר חוויה אמוציונלית אדירה.

כשהיא מנגנת זה מרגיש כמו ריחוף, או כמו טיסה שעוברת טלטלות של כיסי אוויר. תחושת נינוחות עוטפת אותך ולפתע אדרנלין עוטף את כולי. כמו רכבת הרים שמטפסת לאט לאט וצונחת במהירות ומשלבת בין פחד להנאה, כך היא מנגנת וגורמת לסערת רגשות באוזניי ועיני הקהל. כל כך יפה, מסתורית, עדינה וחייתית. 

כשהיא יושבת אל מול הפסנתר ונלחמת כנגד התזמורת כולה, היא בטירוף, כל גופה מנגן על הפסנתר ומנגד, היא חלומית כמו כדור בדולח שעוטף בלרינה בנצנצים שמדמים שלג. התזמורת רכה ונעימה כמו מנגינת "מובייל" לתינוקות והופכת לרגעים מסוימים לזועמת ועוצמתית כאילו היא מלווה פסקול של סצנה עקובת דם בסרט מלחמה.