נפתחת עונת התערוכות במוסדות האמנות באשדוד
מנהל האתר
06.10.10 / 06:43
להאזנה לתוכן:
שתי תערוכות חדשות במוזיאון אשדוד לאמנות
פתיחה: 9.10.2010 - נעילה: 9.1.2011
עבודות מאוסף רלף הרמנס
אוצרת:סנדרה וייל
Works from the Collection of Ralph Herrmanns
Curator: Sandra Weil
התערוכה מציגה עבודות שנתרמו לאוסף מוזיאון אשדוד לאמנות על ידי העיתונאי, הסופר, הצלם ואספן האמנות השוודי רלף הרמנס (נולד בברלין 1933).
כבר בשנות ה-60 המוקדמות החל הרמנס לאסוף אמנות שוודית ואמנות בינלאומית בנות התקופה. היו אלה שנים של פעילות פוליטית ענפה, שנים בעלות אופי עשיר וסוער בעולם האמנות בכלל ובזה השוודי בפרט. בדומה למה שהתרחש בשדה האמנות בארץ באותן שנים, אמנים שוודים נחשפו למגמות האמנות הבינלאומיות וחשיפה זו שינתה את פניה של האמנות המקומית בעשורים הבאים בדרכים רבות. המאפיין הבולט של האמנויות החזותיות של שנות ה-60 וה-70 בשבדיה, לדבריה של אוצרת התערוכה סנדרה וייל, הוא החיפוש אחר דרכי ייצוג חדשות, הטלת ספק והחיפוש אחר תשובות. גוף העבודות המרכזי בתערוכה זו מורכב מציורים, רישומים ופסלים שנעשו בשנים אלו על ידי אמנים שוודים נודעים כמו לארס אנגלונד (Lars Englund), לנארט רודה (Lennart Rohde), אליס ארנסט אריקסון (Elis Ernst Eriksson) וסיוורט לינדבלום (Sivert Lindblom) ושל אמנים בינלאומיים בני התקופה מן השורה הראשונה, כמו ז'ואן מירו, קלאס אולדנברג, אנטוני טאפייס, טום ווסלמן, ארמאן ואחרים, ומאפשר הצצה על ההשפעה של אמנות התקופה על האמנים השבדים משנות השישים ואילך. ברם, הרמנס המשיך לאסוף יצירות לאוסף הנמצא במוזיאון אשדוד לאמנות עד לשנת 2000. עבודה של אמן ממוצא ניגרי, שרכש הרמנס בשנה זו, חותמת את התצוגה. כמה מהעבודות שנתרמו בידי הרמנס, כמו שרידי הצ'לו של ארמאן, הוצגו במוזיאון שלנו במהלך השנים. בתצוגה זו אנחנו מבקשים להראות את ההיקף והגיוון של האוסף – מבלי למצותו. לתצוגה אופי אישי ואינטימי, הנובע מיחסי החברות הקרובים שפיתח הרמנס לאורך השנים עם אמנים כמו ארמאן, אנריקו באי, ז'ואן מירו, אנטוני טאפייס, אנטוניו סרה ואחרים ובשל העובדה שעבודות אלו "הוצגו", למעשה לראשונה, בסלון ביתו של הרמנס.
לאה ניקל וחן שיש: במרחק השחור
אוצרת אורחת: נעמי אביב
לאה ניקל (2005-1918) וחן שיש (נ. 1970) – שתי נפשות סוערות, קלות רגליים, שוקקות חיים – נפגשות בזירת הציור: האחת ציירת פעולה מודרניסטית, שאמנותה התגבשה סביב זרם ציורי זה בשעה שהיה בשיאו, כלומר בשנות ה-40 וה-50 למאה ה-20; השנייה אמנית מחווה פוסט-מודרניסטית, הנמנית עם דור המציג כיום את הציור המשוחרר ביותר בתולדות האמנות.
לקראת אמצע המאה הקודמת, ציור הפעולה או המחווה הזרים דם חדש וחיוניות בעורקי המופשט הפורמליסטי והניע את הגל השני של הציור המופשט. לאה ניקל – כלת פרס ישראל לשנת 1995 – היתה בין מנסחיו של גל זה במופשט הישראלי. זן הציור הניקלי העז להתנער מנכסי ההפשטה הלירית כמו מהכישוף הפיגורטיבי, מהכבילוּת החונקת לטבע, למודל או לפרקטיקות ציור מתוך התבוננות. כמו המופשט האמריקאי והטאשיזם הצרפתי, גם ציורה שאף לאוניברסלי בעודו מבטא עולם שלם של תחושות אינטר-סובייקטיביות: ציור מגויס לדחפי העצמי, שאינו אלא תיעוד לא-ערוך המשמר "טעויות" ומבעים אימפולסיביים, אוטומטיים; ציור שאינו אלא הצטברות תחושות האמן במהלך העשייה ועקבות הפעולה הציורית עצמה; ציור החוגג את התפיסה הרואה באמן כוח טבע, אותנטי, שאינו מוליד תמונה כי אם "אירוע"; ציור חף מ"נושא", נקי מ"ייצוג", גם אם אינו נעדר "תוכן" פואטי, נפשי, רוחני.
ועדיין, להציג שתי אמניות בנות דורות שונים, הפועלות במִשלבים רגשיים שונים, זו לצד זו – אין זה דבר מובן מאליו, ככל שיהיה מאתגר. על מנת להדגיש את החיבור בין שני גופי יצירה שנולדו בנסיבות חיים וזמן מרוחקות, נבחרו יצירות שהמוטיב המרכזי בהן הוא הצבע השחור: אותו שחור שמאטיס אמר עליו כי אם אתה קולוריסט, הדבר יבוא לידי ביטוי גם ברישום פשוט בפחם. התערוכה המשותפת מציעה אפוא לבחון את הזיקה בין שני מהלכים אסתטיים ואת מידת הקִרבה או המרחק בין השחור השנהבי, המתפקד כשותף מלא בקולוריזם של ניקל – לבין השחור הפחמני, הכבשני, המתפקד כברירת מחדל, כנתון יסודי וכמו-אפל באמנות הכמעט-מונוכרומטית של שיש; את היחסים בין המחווה המודרניסטית, הנעה בתנאים של זרימה ומשטור אצל ניקל – לבין המחווה הפוסט-מודרניסטית של שיש, הגולשת בין הרכבים חופשיים של הפשטה וייצוג, רדוקציה וסמל, שריטות מינימליות ופיוט.
פתוחות להפתעות, ניקל ושיש מנגנות את הציור שלהן בטבעיות ומעטרות אותו ברעשים, התנפצויות, חזרות ריתמיות, סטיות ספונטניות, קטעי אתנחתא, נשימות, הרהור ואילתור. התהליך עצמו הוא הנושא של האמנות והציור הוא נס – על כך היו מסכימות לאה ניקל וחן שיש כאחת, בלי ציניות ובלי אירוניה.
"דן ריזינגר": סביב שישה עמודים [תערוכה נמשכת]
אוצרים: יונה פישר ורוני כהן בניימיני
דן ריזינגר מהחלוצים הבולטים והחשובים בשפת העיצוב הישראלי, מי שאחראי במידה רבה לעולם הדימויים והצבעים הסובב אותנו, בורא בחלל מוזיאון אשדוד לאמנות "ממלכה", מרחב אוטונומי של משחקי צבע וצורה, "סימפוניה של צבעים וצורות" כפי שהוא מכנה אותה, האוגרת בתוכה שמחת חיים, חיוניות ואנרגיה אדירה.
העבודה על התערוכה התפתחה מתוך מפגש עם האוצר יונה פישר שהוליד את החיבור לחלל המוזיאון באשדוד - סביב שישה עמודים. ריזינגר הפך את החלל, באמצעות העמודים, למערכת קינטית של צבעים וצורות, המבוססת על תנועת הצופה והשינוי בנקודת המבט. הדימויים הצבעוניים שעל הקירות ועל העמודים מתפקדים גם כפרטים אך גם כמכלול סביבתי טוטאלי המשתנה כל הזמן באמצעות הצירופים הצבעוניים והצורניים שבין הקירות לעמודים.
התערוכה "סביב שישה עמודים" מתקיימת על קו תפר, באזור הסף שבין תערוכה למיצב, בין דו המימד של הקנבס לתלת המימד של החלל, בין אמנות הציור לאמנות העיצוב הגרפי, בין אמנות חופשית לאמנות תכליתית.
הרצון "לדבר צבע" באופן טוטאלי, כישות עצמאית, מנותקת מפונקציה או מתוכן כלשהם, עומד בבסיסה של "סימפונית הצבעים והצורות" הזו. חגיגת צבע כאוטית למראית עין שהיא פרי עבודה מדויק ומתוכנן בקפידה.
נעילה: 9/1/11
מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט רח' דרך ארץ 8, אשדוד. ת.ד. 5577 מיקוד 77154 08-8545180
מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן
"גנובים"
פתיחה ביום ראשון, 10.10.2010 בשעה 19:30
בעקבות פריצה וגניבת פריטים ארכיאולוגיים אשר בוצעה לפני מספר חודשים במוזיאון, עולה תערוכה תחת הכותרת "גנובים" בכדי להאיר את הנושא ולהביאו למודעות הציבור.
בתערוכה מוצג מבחר עשיר של פריטים גנובים ומזוייפים אשר נתפסו ע"י היחידה למניעת שוד העתיקות של רשות העתיקות . כמו כן מוצגים בחללי המוזיאון כובעים של שוטרים מתוך אוסף בינלאומי של משפחת שוולייה ואביזרים שמשמשים את אנשי המשטרה ללכידת פושעים. קבוצת מעצבות הכינה אביזרים ללכידת גנבים.
אמנית הצל מירטה אדרי הכינה מיצב ובו צלליות של גנבים ושודדים מפורסמים ועוד הפתעות "גנובות" ...התערוכה הינה בשיתוף רשות העתיקות ומשטרת ישראל ,מחוז הדרום.
"גנובים" - על זיופים, הברחות, ושוד עתיקות בישראל
מתי רבד - שמשון ודלילה
מרטה אדרי - בהשתנות מתמדת 2
ברנרדו שקולניק - גניבה פשוטה
זהירות מלכודת! - בבצוע 6 מעצבות תכשיטים
לימור קליין - הזירה
נעילה: 16.2.2011
מוזיאון אשדוד על שם קורין ממן רח'
פתיחה חגיגית של הגלריה "דואט"
יום שלישי, 12.10.2010 בשעה 19:30
בכוונת הגלריה להוות מרכז לייזום תערוכות של אמני אשדוד גלריה כמקום לתערוכות ציור, צילום, פיסול ומיצב, מפגשי אמנים ושוחרי אמנות, בתכנים אמנותיים – חוויתיים, ערבי הרצאות ושיח גלריה.הגלריה תפתח בתערוכה של אגודת האמנים. "משאלות לב".אוצרת: חפציבה קושמרו
נעילת תערוכה 14/11/10.
"דואט"- גלריה עירונית לאמנות,קניון "לב אשדוד",קומה 2(קפולסקי לשעבר)
שעות פתיחת הגלריה:ימים ב'-ה' 11:00-19:00יום ו'10:00-13:00
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
