נחמה הוא סמנכ"ל בחברת הייטק שזנח את חלומו הגדול להיות סטנדאפיסט בשביל לפרנס את ילדיו, ולהיות "אב לחמישה, ומפרנס יחיד". בדיוק שהחליט לשוב לחלום הישן ולהיות הדבר החם הבא בקומדיה הישראלית, האסון קרה.

הסדרה מתעדת את ניסיונותיו של נחמה לשמור על שפיות תוך שמנסה להשאיר את ילדיו בחזקתו תוך מאבק מול שירותי הרווחה. לאחד את ילדיו בזמן שהם מאבדים כיוון לגמרי. להצליח בעולם הסטנד-אפ, תוך יריבות עם חברו הוותיק אסי דבורה (יובל סגל), ומקביל לשמור על העבודה בעולם ההייטק ולהחזיק על אש קטנה ומתמדת את השווה של המשרד, דנה חן (גאלה קוגן).

הסדרה מטפלת בכל הנושא העצוב הזה בצורה מדהימה שמצליחה גם להצחיק, בצורה הכי אינטליגנטית שיש.

בפרק הראשון כאמור תמר נהרגת בתאונת דרכים. עד שאורן אחיו של נחמה, שתפקידו להודיע למשפחות על פטירתו של קרוב משפחה, לא דופק בדלתו של נחמה להודיע על מותה של תמר, לא ברור לנו במאת האחוזים שהיא נהרגה.

מותה של תמר נחשף עוד בפרסומות היח"צ של הסדרה. מכיוון שהמוות שלה הוא לא העיקר אלא רק טריגר לתחילת העלילה, לא היה אכפת ליוצרים לחשוף את זה. אבל אני תוהה. אולי היה נחמד אם זה לא היה ברור מראש. חוסר הידיעה והספק אם היא תמות או לא, כשהיא זוחלת על רצפה ומשאירה הודעה קולית לנחמה, מעוררים סוג של מתח ורגש. ודווקא היה נחמד אם מותה לא היה ידוע מראש, והרגש היה יכול להיות שלם.

כחלק מהסדרה ישנם קטעים שנחמה ממציא בראשו ("רעיון למחזה קצר"). בדרך כלל הקטעים ממש דבילים אבל מעבירים את מה שנחמה מרגיש כשזה מודבק על דמות אחרת שהוא בודה בראשו. לפעמים זה נחמד ומוסיף לממד הקומי של הסדרה ולפעמים זה קצת דבילי מדיי וחיכיתי שהקטע יגמר.

ישנם קטעים המסופרים על ידי דמויות אחרות כמו אורן אחיו ותמר אשתו. כך אנחנו מקבלים נקודות מבט נוספות ויכולים לראות את הסיפור ב360 מעלות. הקטעים האלו גומרים לנו לדעת יותר ממה שנחמה יודע ותכף יגלה. הידיעה הזו מגדילה אצלנו את תחושת המסכנות שלו והעליונות עליו. אבל בזכות ההומור שלו, והשליפה המתמדת של בדיחות, נחמה מצליח לנטרל את הרחמים עליו.

בתוך כל הבלגן, נחמה מנהל חקירה סמויה אודות היום האחרון בחייה של תמר ובניסיון להבין אם היא בגדה בו. במהלכה אנחנו כל פעם מגלים חתיכה נוספת בפאזל של הסיפור המסתורי של תמר ושל היחסים המורכבים שהיו לה עם נחמה. אנחנו מגלים על קשרים ושיחות שניהלה לפני מותה ואת הסיבה להתנהגות שלה.

לקראת הסוף, החקירה שלו עולה שלב ומתחילה להיווצר תחושה של מתח. הסוף שמגלה מה קרה ביום התאונה מפתיע ולא צפוי. אפילו הרגשתי נגיעות קלות של "הבורר", רק הרבה פחות מטורף. צריך להודות, נחמה הוא חתיכת חננה היפוכונדר (אבל בצורה חיננית), אז מטורף לא יהיה פה.

הנגיעות של "הבורר" מורגשות אולי גם בשל העובדה כי המון שחקנים מהקאסט של "הבורר" נמצאים בסדרה. רשף לוי היוצר של "הבורר". שלום מיכאלשווילי (ניקולה קובלובה), שלומי קוריאט (אבי "הטחול"), יוסף אבו ורדה (עמרם "בולדוג"), גאלה קוגן (אלונה), אייל רוזלס (דוד אילוז), אור בן מלך (יוגב מימון) ושמואל אדלמן (ישראל בוכניק).

ובכלל הקאסט מדהים הכולל את גילה אלמגור, ערן זרחוביץ', יובל שרף, יובל סגל, לירון וייסמן, אלמה בדישי ואפילו הבת של רשף עצמו, תמוז לוי, שמשחקת את ביתו הבכורה שיר. בהזדמנות זו אני חייבת לציין את השחקנית אלונה צימברג בת ה-15 שמגלמת את עדן נחמה, ביתו של נחמה. היא משחקת מהמם בעיניי, בוגר ונכון. היא קיבלה תפקיד של אישה קטנה, פמיניסטית בהתהוות ופריק קונטרול בועטת שאל נעליו נכנסה בצורה מעולה.

למרות כל מה שנחמה עובר הוא לא בוכה כל הסדרה. אם לומר את האמת זה דיי הציק לי. אוקי, גברים לא בוכים ובלה בלה בלה אבל אני לא חושבת שיש בן אדם על הפלנטה שאם כל הצרות האלה היו נופלות עליו, הוא לא היה בוכה פעם אחת לפחות. קצת מוריד לי מהאמינות של הסדרה הכל כך נוגעת הזו.

מראים אותו בוכה פעם אחת בפלאשבק, כשהחליט לפרוש מעולם הסטנד-אפ אחרי שהיה לו בלאק אאוט בהופעה חשובה. אולי רצו ליצור ביקורת על זה שלפעמים אנחנו לוקחים דברים לא בפרופורציה המתאימה ומבזבזים דמעות על דברים פחות חשובים, או שלא. אולי הם פשוט ניסו שוב להצחיק, כי הרי זה מצחיק לראות את נחמה בוכה כמו ילד בגלל דבר כזה.

הסוף מתוק ומביא מעין סוף סגור בחינניות הדרושה. אני לא יודעת מי עוד צריך למות בסדרה בשביל שתהיה עונה שנייה, אבל אני אשמח שזה יקרה. לא המוות אלא עונה נוספת, כי בא לי עוד.

אז ככה, אם אתם מחפשים קומדיה שתפיל אתכם מצחוק אז "נחמה" לא תהיה הבחירה הנכונה. אבל אם אתם מחפשים יצירה שמשלבת בין ז'אנרים של דרמה מתח ובעיקר קומדיה שחורה זאת הסדרה בשבילכם.

🔔🔔🔔🔔🔕 (4 פעמונים מתוך 5)

ענבל הקניין B.A קולנוע וטלוויזיה.