אולי זה נשמע לכם מוזר, אבל קומיקס, ילדים ושואה קשורים יחד בקשר אמיץ ומהותי. כבר במהלך מלחמת העולם השנייה החלו להופיע יצירות קומיקס שעסקו בחיי הילדים בשואה, ומגמה זו רק הלכה והתעצמה עם השנים. ילדים גיבורים, ילדים לוחמים, ילדים שהיו לקורבנות, ילדים "תליינים", חלומות ילדות, זיכרונות ילדות – כל אלה מופיעים שוב ושוב במדף הקומיקס העוסק בשואה.

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון יציג החל מתאריך ה-24.10.18 תערוכה ראשונה מסוגה בישראל מיליון וחצי - ילדות בשואה בראי הקומיקס.  

התערוכה מספקת זוויות הסתכלות שונות על ילדים ועל ילדוּת ברומנים גרפיים מהארץ ומהעולם ובוחנת את המגמות המרכזיות ומשמעויותיהן. בתערוכה אפשר למצוא יצירות הפונות לקהלים מגוונים, גם צעירים וגם מבוגרים.

בין העבודות שניתן יהיה לראות בתערוכה הן יצירות הקומיקס הראשונות שנוצרו בידי ניצולות שואה, כמו "המסע של תיקה" מאת אסתר שקין ו"אנחנו לבדנו" מאת תמרים קאטין. 22  גיליונות של הקומיקס "זנדלוז'נדו" שיצר הנער בן ה-14 איוון פולק בגטו טרזין יוצגו בתערוכה, פרי עטם של בנים בני 12‑14 מבית הילדים 609Q. עוד תוכלו למצוא בתערוכה את אחת מיצירות הקומיקס החשובות "מאוס" שהוכיחה לעולם שז'אנר הקומיקס יכול להיות מסמך אישי נוקב על השואה. חלק מיוחד המוקדש ליומנה של אנה פרנק סוקר את ההיסטוריה של העיבודים לקומיקס של היצירה, ובהם עיבודים למנגה ומציג ניתוח היומן הגרפי.

"במהלך העבודה על התערוכה היו לי הרבה רגעים מרגשים," אומרת האוצרת מיכל פז-קלפ" כמו למשל כשקראתי לראשונה את הקומיקס שיצר איוון פולק, נער בן 14 מגטו טרזין, או שיחות שהיו לי עם ניצולים שאת עבודותיהם אני מציגה בתערוכה.דרך העבודות זכיתי להציץ אל תוך נפשם של היוצרים ולפגוש נקודות מבט מפתיעות, חכמות ומטלטלות. אחת הגאוות הגדולות שלי בתערוכה היא העושר שלה: מעבודות נדירות שנוצרו במהלך המלחמה ועד דיון בשואת יהודי צפון אפריקה או שימושים במטאפורות מהשואה בדיונים חברתיים עכשוויים. דבר אחד בטוח – הביקור בה לא ישאיר אף אחד אדיש."

יוצרי הקומיקס נאלצו להמתין שנים עד שקיבלו "אישור" תרבותי לעסוק בשואה. סיפורה של אנה פרנק, שהייתה סמל לקורבנות השואה הצעירים, עמד במרכזם של עיבודים רבים לקומיקס שהחלו להופיע בתחילת שנות השישים במערב, והיה מהסנוניות הראשונות לשואת הילדים בקומיקס העולמי. אומנם בשנים האחרונות, הודות ליצירות כמו "הדור השני", "הנכס", "המחבוא" ו"אנה פרנק – היומן הגרפי", עלתה המודעות לנושא, אך עדיין מרבית הציבור בישראל לא מעלה בדעתו שקומיקס מסוגל לדון בנושא טעון כמו השואה.

סיפורים רבים המוצגים בתערוכה נפתחים בתיאורים של "החיים שלפני". תיאורים אלו כוללים שגרת יומיום ומאפשרים הצצה אל ההווי האירופי-יהודי ערב מלחמת העולם השנייה. סיפורי קורבנות השואה הם הקשים ביותר, בעיקר כאשר עומדים במרכזם הקורבנות הצעירים. לצד הופעותיו הרבות של הילד בקבוצת הנפגעים, שומר הקומיקס מקום גם לילדים מן העֵבר האחר של המתרס – הצד הפוגע. יוצרים שונים אינם חוששים להתמודד עם ייצוג הדור הצעיר של הנאצים ומשתפי הפעולה - מילדים שנוטשים את חבריהם היהודים עם פרסום חוקי הגזע ועד לתוקפנות פעילה של ילדים כלפי ילדים יהודים.

נראה כי סיפורי הגבורה כבשו יותר מכול את ליבם של יוצרי הקומיקס. יצירות קומיקס רבות מתמקדות בסיפורי גבורה, הצלה והישרדות שבמרכזם ילדים ונערים שסיכנו את עצמם בתקווה להינצל ולהציל אחרים.

מיליון וחצי - ילדות בשואה בראי הקומיקס, החל מה 24.10.18 ועד לאפריל 2019, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון.