במקביל לניסיונות לפיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה, המרוץ למצוא את התרופה לטיפול במחלה של אלה שנדבקו מתנהל במלוא עוזו. ככל שתימצא תרופה מהר יותר, כך ניתן יהיה לטפל בחולים ואולי לרפאם במהירות, ובכך להפחית מהעומס על מערכות הבריאות עד לפיתוח חיסון שימנע הדבקות חדשות.

אלא שלטענת רופא המשפחה ד"ר ולדימיר זאב זלנקו מניו-יורק הוא כבר הצליח למצוא את התרופה ואת הטיפול במחלה. בסרטון שצילם לפני ימים אחדים והופנה אל נשיא ארצות הברית טראמפ, הוא מדווח על ממצאים שביכולתם לעצור את השפעת הנגיף. הסרטון הפך במהירות לוויראלי, הגיע אל אנשי הממשל, וצוטט באופן בולט בכלי תקשורת מרכזיים.

התרופה שנמצאה לדבריו כיעילה היא הידרוכלורוקווין בתוספת אבץ. כך טיפל ד"ר זלנקו במאות ממטופליו ולדבריו הטיפול יעיל גם כטיפול מונע לאוכלוסיות בסיכון ורצוי לתת אותו רק למי שפיתח את סימפטומי המחלה, גם אם טרם התברר כי חלה בקורונה. 

"מאז יום חמישי האחרון הצוות שלי טיפל בכ-350 חולים בקריית יואל ועוד כ-150 חולים באזורים אחרים בניו יורק" – הוא מספר. "מתוך הקבוצה הזו היו לנו אפס מקרי מוות, אפס אשפוזים ואפס אינטובציות. בנוסף, לא שמעתי על תופעות לוואי שליליות מלבד כ-10% מהמטופלים שהיו עם בחילה ושלשול זמניים".

כתוצאה מהצלחתו, הציע ד"ר זלנקו להמשיך ולטפל באופן הזה בנדבקים בבתיהם, ובכך לשחרר יותר משאבים ציבוריים. "שילבתי את הנתונים הזמינים מסין ודרום קוריאה עם המחקר האחרון שפורסם מצרפת" – הוא מסביר, "אנו יודעים שהידרוקסיכלורוקווין עוזר לאבץ להיכנס לתא ושאבץ מאט שכפול ויראלי בתא. לגבי השימוש באזיתרומיצין, אני מניח שהוא מונע זיהומים חיידקיים משניים".

מומחים נוספים שהתראיינו בחדשות FoxNews תיארו את שיטתו של ד"ר זלנקו כמוצלחת, והעלו ציפייה כי שיטתו תאומץ.

מנגד, ד"ר גל חיימוביץ' ממכון דווידסון, טוען כי עוד מוקדם לקבוע האם התרופה למלריה יעילה נגד הקורונה. במאמר שפרסם במהלך השבוע הוא הסביר כי "אמנם יש ממצאים התומכים ביעילותן של תרופות נגד מלריה כטיפול לקורונה, אך בינתיים הם ראשוניים ולא חד-משמעיים".

במאמרו מתייחס ד"ר חיימוביץ' לשתי תרופות מוכרות לטיפול נגד מלריה, האחת היא כלורוקווין והשנייה כאמור היא הידרוקסיכלורוקווין - אותה תרופה עליה המליץ ד"ר זלנקו כטיפול בקורונה. 

לדברי ד"ר חיימוביץ', למרות ממצאים ראשוניים מעודדים, כדאי להתייחס לנושא בזהירות, עד לביצוע מחקרים מקיפים.

מהן אותן תרופות למעשה?
כלורוקווין היא תרופה שפותחה עוד בשנות ה-30 של המאה שעברה ושימשה כטיפול נגד מלריה. עם זאת, זהו חומר רעיל וידוע שמנת יתר שלו או אפילו טיפול ממושך עלולים להסתיים במוות.

מאוחר יותר פותחה התרופה הידרוקסיכלורוקווין, שיעילה באותה מידה אך פחות רעילה. מלבד מלריה, התרופות משמשות גם כטיפול נגד אמבה טפילית, וכן למחלות אוטואימוניות.

כלורוקווין נמצא בעבר כיעיל גם נגד מחלות נגיפיות, ובשנת 2005 אף פורסם מחקר שהראה שכלורוקווין יעיל כנגד נגיף הקורונה שגרם למגיפת הסארס (SARS-CoV) ב-2003.

"מעניין לציין שהתרופה גם מנעה הדבקה של התאים כאשר ניתנה לפני ההדבקה כטיפול מונע" – כתב ד"ר חיימוביץ', "ובנוסף פגעה בהכפלת הנגיף לאחר הדבקת התאים". לדבריו, המחקר. שבוצע בתרביות תאים, הניח את היסודות למחקרים שמתבצעים כיום. 

שני מחקרים שפורסמו החודש (מרץ) בתרביות תאים הראו שכלורוקווין והידרוקסיכלורוקווין יעילות גם נגד נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2. שתי התרופות מנעו מהנגיף להשתכפל בתאים שהודבקו, אם כי בהשוואה ביניהן לאחר 24 שעות טיפול, הידרוקסיכלורוקווין הייתה פי 15 יעילה יותר.

הידרוקסיקלורוקווין הייתה יעילה גם כטיפול מונע, זאת לעומת כלורוקווין שמנעה הדבקה של התאים רק בצורה חלקית ורק במינון הגבוה ביותר שניתן לתאים.

אולם, מירב העניין בתרופה מגיע מניסוי קליני שנערך בצרפת ופורסם בשרת הטרום-פרסום medrxiv לפני מספר ימים. תוצאות המחקר מראות שיפור אצל הנדבקים שטופלו בהידרוקסיכלורוקווין, ושיפור טוב יותר אצל נדבקים שטופלו בתרופה בשילוב עם אנטיביוטיקה.

המחקר הצרפתי אינו היחיד שבדק את יעילות התרופות למלריה בטיפול בחולי קורונה. דף עמדה שפורסם לאחרונה מדווח על מספר ניסויים קליניים בסין, עם כמאה מטופלים עד כה, שהראו שיפור במחלה וירידה בנוכחות הנגיף לאחר הטיפול בתרופות. אולם התוצאות של ניסויים אלה עדיין לא פורסמו.  

מחקר קליני נוסף יחל בקרוב באוסטרליה, ודיווח בדיילי מייל הבריטי מספר על ניסוי סודי באוסטרליה, שמשלב הידרוקסיכלורוקווין עם קלטרה – תרופה לאיידס, שהוכתר בהצלחה. כדאי לציין שהעיתון לא ידוע במיוחד באמינותו, וצריך לקחת את הדיווח שלו בערבון מוגבל.

עם זאת, השילוב הזה הוזכר גם כשילוב אפשרי לטיפול בצוות רפואי שבוחר בכך באתר רשמי של משרד הבריאות האוסטרלי. לפי האתר, ניסויים קליניים מבוקרים של שילוב התרופות הזה יחלו רק בסוף חודש מרץ.

ויש עוד. מחקר גדול שיקיף 1500 נבדקים יצא לדרך באוניברסיטת מינסוטה, ומחקר מעניין נוסף שיחל באוניברסיטת אוקספורד יבדוק אם כלורוקווין יעיל כטיפול מונע, על כעשרת-אלפים אנשי צוות רפואי.

ניסויים קליניים בהיקפים קטנים יותר יחלו גם בנורווגיה ובתאילנד. גם ארגון הבריאות העולמי הכריז על סדרה של ניסויים קליניים למספר תרופות אנטי-ויראליות, כמו גם לבחינת התרופות נגד מלריה. ניתן לקוות שמחקרים אלה יספקו תשובות טובות וחד משמעיות לגבי יעילות הטיפול בתרופות אלה.