חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומהאוניברסיטה העברית מצאו שחיסונים נגד שחפת שניתנו ב -15 השנים האחרונות עשויים לספק הגנה מפני נגיף הקורונה לאנשים מתחת לגיל 24. 

ד"ר נדב רפופורט, מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ועמיתיו מהאוניברסיטה העברית דניאל קלינגר, עידו בלס ופרופ' מיכל ליניאל ניתחו את הקשר בין מידת חיסון האוכלוסייה נגד שחפת במדינה לבין ההשפעה של הקורונה על האוכלוסייה מבחינת מספר מקרים, מספר חולים קשה ואחוזי תמותה. 

החוקרים מצאו שהאוכלוסייה הצעירה מתחת לגיל 24 שקיבלה את החיסון ב-15 השנים האחרונות הייתה מוגנת יותר בפני נגיף הקורונה, מה שהוביל  להפחתת שיעורי ההידבקות ושיעורי התמותה עקב הידבקות. לא הייתה השפעה בקרב מבוגרים שקיבלו את החיסון לפני שנים. 

במחקרם, ד"ר רפופורט ועמיתיו ניתחו נתונים מ-55 מדינות ברחבי העולם, המהוות 62.9% מאוכלוסיית העולם. כדי לנרמל את הנתונים הם כללו מדינות בהן קיימות אוכלוסייה גדולה מ- 3 מיליון איש.  מכיוון שמגפת הקורונה התפרצה במדינות שונות במועדים שונים, הם לקחו בחשבון נתונים לפי התאריך הראשון בו הגיעה המדינה לשיעור תמותה של אדם אחד על כל 2 מיליון איש. בנוסף, נוטרלו משתנים דמוגרפיים וכלכליים שונים המאפיינים כל מדינה כגון מספר מיטות אישפוז לנפש ותמ"ג. 

התוצאות הראו מתאם שלילי בין מספר שנות החיסון שניתנו במדינה לבין אחוזי תמותה מהוירוס, ומספר החולים הקשים המדווחים במדינה. כלומר, ככל שהחיסון ניתן יותר שנים כך פחת מספר החולים  והמתים מקורונה במדינה יחסית לגודל האוכלוסייה. 

כדי לבדוק האם חיסונים אחרים השפיעו גם הם על תוצאות נגיף הקורונה,  הם ביצעו את אותו ניתוח לגבי חיסונים נגד חצבת ואדמת. לא נמצא כי לאותם חיסונים יש קשר מובהק סטטיסטית להגנה מפני קורונה. 

"השוואה בין מדינות ופילוח הממצאים לפי גילאים העלה שאפקט ההגנה של החיסון היה הכי משמעותי בקרב בני 24 ומטה", אומר ד"ר רפופורט החוקר שימוש בנתוני עתק (Big Data) רפואיים וקליניים לטובת שיפור הרפואה ומערכת הבריאות. "אנחנו מניחים שהחיסון מספק הגנה לתקופת זמן מסוימת וכנראה למנה שהנבדקים קיבלו בילדות עדיין היה אפקט שמגן עליהם באיזושהי צורה". 

ד"ר רפופורט הוסיף כי "הממצאים מצביעים על הצורך לבחון את פרוטוקולי חיסון השחפת בהקשר למגיפה הנוכחית, דבר שעשוי לסייע בפיתוח חיסון מהיר נגד הקורונה".