עמוק עמוק בתוך מוחנו, בגובה העיניים, שוכנת לה בלוטה קטנטנה ושמה בלוטת האצטרובל. לבלוטה יש גם שם "חיבה" והוא "העין השלישית". העין השלישית הנו מונח המתאר איבר מיסטי שמיוחסות לו יכולות טלפתיה, אינטואיציה וראיית הנולד. הפילוסוף הצרפתי, רנה דקארט היה זה שבמאה ה-17 אף כינה את הבלוטה כ"מקום בו שוכנת הנפש". 

בלוטה זו הנה מעין כפתור restart שמפעיל כל פעם מחדש את המכונה המופלאה שהנה גופנו. שם בדיוק ממוקם השעון שלפיו גופינו מתנהל במקצב שקרוב ל24 שעות. גם אם נאבד את שעון היד שלנו, מוחנו ידע בדיוק מה השעה.

המוח גם אינו נזקק לשעון מעורר. בזכות אותו שעון ביולוגי פנימי גופינו מסונכרן היטב עם הסביבה. השעון הביולוגי מאפשר לגופנו להתאים את עצמו לשלבי היממה השונים, כולל בקרה של מחזורי השינה והערות, לחץ הדם, חום הגוף ושחרור של הורמונים שונים אל הדם.

כאשר השעון הביולוגי הפנימי והסביבה אינם מתואמים זה עם זה, למשל כאשר אנחנו טסים לאזורי זמן מרוחקים במיוחד, אנחנו חווים ג'ט-לג ומתקשים לתפקד. הפרעות ממושכות בסנכרון עלולות לפגוע בבריאות, כפי שלעיתים קורה לאנשים שעובדים במשמרות.

אז מה קורה שם בתוך הבלוטה ומי הוא "השען" שלנו? האחראי להנעת המחוגים הנו הורמון המלטונין, אשר  מיוצר בתוך בלוטת האצטרובל. במהלך שעות האור, גלי אור מגיעים ל"עין השלישית" שלנו ומונעים ייצור של המלטונין.

כאשר החשיכה יורדת, בלוטת האצטרובל משתחררת מהעיכוב ונכנסת להילוך גבוה בייצור מלטונין. המלטונין הוא זה שיגרום לנו עכשיו להירדם, מכאן גם השמות הנוספים של ההורמון: "הורמון החושך", "הורמון השינה". כאשר השמש זורחת, רמת המלטונין יורדת ואנחנו מתעוררים. במילים אחרות: לא ייצרנו את המלטונין לא הצלחנו לישון, ולהפך!

שתי פעולות אלה, קרי - תחזוקת השעון הביולוגי והיכולת שלנו לישון, הנן כה חשובות לבריאותנו, כך שיכולנו בנקל לעצור כאן. ולא היא. להורמון מלטונין קיימים תפקידים רבים נוספים וחדשות לבקרים מתפרסמים מחקרים חדשים ומסעירים אודותיו. מידע חדש זה אינו מפסיק להפתיע ולהדהים אותנו.

אם כך, מה עוד ההורמון הזה יודע לעשות עבורנו?

מלטונין הינו נוגד חמצון נביעה עצמית החזק ביותר; הוא בעל פעילות נוגדת סרטן מוכחת אשר באה לידי ביטוי באין ספור מחקרים. הוא אנטי-דלקתי; ממריץ ומחזק מערכת החיסונית שלנו. מחקרים אחרונים אף מציעים טיפול במלטונין כטיפול תומך בחולי קורונה!

מלטונין מעורב בחילוף החומרים ומעודד את ייצורו של הורמון הגדילה. הוא גם הורמון אשר מקדם התחדשות, שיקום וריפוי של מערכת עצבים.

המוח שלכם אוהב לישון ולא רק המוח! כולנו מכירים את האמרה ששינה מרפאה ואין המדובר רק במילים. אמרה זו נשענת על מצע מדעי רחב. כל תהליכי הריפוי ותיקון הנזקים מתבצעים במהלך השינה במעורבותו הישירה של המלטונין.

לצערנו, כמות המלטונין שאנחנו מייצרים הולכת ויורדת ככל שאנחנו ובלוטת האצטרובל שלנו הולכים ומזדקנים. זו גם הסיבה לכך שאנחנו מתחילים להתעורר בשעות מוקדמות יותר ויותר.

זו אחת הסיבות מדוע עם הגיל ישנה היחלשות של המערכת החיסונית, הופעתם של מחלות אוטואימוניות, סרטן ומחלות שקשורות להזדקנות המוח, כגון אלצהיימר ומחלת הפרקינסון...הנוסחה די פשוטה: פחות שינה, פחות מלטונין, יותר תחלואה!

מצער במיוחד שאנשים צעירים, שיכולת הייצור של המלטונין עדיין קיימת אצלם באופן טבעי, לא מאפשרים לעצמם את ה"פינוק" הזה.

אנחנו חיים בעולם שהשינה נשללה ממנו! אנשים צעירים נוטים לזלזל בחשיבות שינה מספקת ואף מתגאים בכך שהם מסוגלים לתפקד עם שעות שינה מועטות...זוהי טעות מהותית ואשר לה השלכות לעתיד!

לא רק שהם אינם מייצרים מלטונין, אשר מגן עליהם בשלל החזיתות, אלא גם שהימנעות משעות שינה מספקות מעלה את רמתם של הורמוני המתח, כגון קורטיזול. הורמוני המתח ידועים כהורגי תאי מוח במרכז הזיכרון ומצב הרוח, ההיפוקמפוס.

כל עוד בלוטת האצטרובל לצידנו ומייצרת מלטונין בכמות יפה, אנו נותרים צעירים ובריאים.

מוזמנים לישון על זה!

הכותבת הינה ד"ר יוליה פנסו, מרצה וחוקרת במחלקה להנדסה כימית ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה אשדוד