$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('92d32683-9e50-49a6-b48c-7ad5cbde0485','/dyncontent/2024/12/12/77206715-7454-4100-b394-b156eb00b9a7.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('92d32683-9e50-49a6-b48c-7ad5cbde0485','/dyncontent/2024/12/5/b3b4cf46-95a6-4f0a-bc3e-be01567f2c0e.gif',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('92d32683-9e50-49a6-b48c-7ad5cbde0485','/dyncontent/2024/12/2/801195ab-1e3f-4e89-8ce0-eb96f2627393.jpg',18771,'משכן עונת המנויים ילדים אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('92d32683-9e50-49a6-b48c-7ad5cbde0485','/dyncontent/2024/12/12/cc29f6c5-8b6f-44ae-83f2-5b270e1cf99c.jpg',18806,'תדהר אייטם כתבה משרדים',525,78,true,21779,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('92d32683-9e50-49a6-b48c-7ad5cbde0485','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,21779,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

המשאיות הכבדות מהוות רק כ-3% מסך הרכבים על כבישי ישראל, אך הן תורמות ל-10%-20% מכמות ההרוגים בתאונות הדרכים, מגמה עגומה שנמצאת בעלייה גם ברמה גלובלית. מה הסיבות לכך? ראשית, כל תאונה שבה מעורבת משאית היא בעלת פוטנציאל קטלני בגלל גודלו ועוצמתו של כלי הרכב. שנית, נהגי המשאיות מבלים שעות ארוכות על הכבישים בנהיגה שמרביתה מונוטונית, מה שעלול להוביל את הנהגים לשימוש אסור בטלפון הנייד ולהיסח דעת מהמתרחש בכביש. כאן נכנסת לתמונה המערכת של SaverOne שמציעה פתרון מציל חיים

FREEPIK משאית

בשנת 1971 במאי אמריקאי צעיר ואלמוני בשם סטיבן שפילברג, הציג את סרטו הראשון - Duel. במרכז הסרט מרדף מותח בין רכב פרטי למשאית כבדה מסתורית שמנסה להוריד אותו מהכביש. סרט האימה הציג תמונת מציאות דיסטופית ומוגזמת. אלא שהיום, 50 שנה מאוחר יותר, כשמסתכלים על הסטטיסטיקה של תאונות דרכים קטלניות שבהן מעורבות משאיות, אפשר להבין שנהגים רבים חווים את תסריט האימים במציאות.

פיזיקה קטלנית

הגורם המרכזי שהופך את המשאיות לקטלניות יותר ביחס למכוניות הפרטיות קשור למסה שלהן. פגיעה של רכב במשקל ממוצע של 6 טון במהירות 100 קמ"ש תגרום נזק רב יותר מפגיעה של רכב באותה מהירות ששוקל חמישית ממנו.

לצערנו לא חסרות דוגמאות בכבישי ישראל. בתאריך 20 בינואר 2022 התרחשו בכבישים בינעירוניים בישראל שתי תאונות קטלניות שבהן היו מעורבות משאיות. בתאונה הראשונה שהתרחשה בקרבת צומת גורל בכביש 40, נהרג נהג רכב פרטי בן 30 שהתנגש במשאית. התאונה השנייה, שכמו נלקחה מהסרט Duel, הסתיימה בצורה אפילו יותר מזוויעה. מדובר בתאונת שרשרת, שהתרחשה בכביש מספר 2 סמוך לצומת זיכרון יעקב והישוב מעגן מיכאל, במהלכה משאית התנגשה במספר רכבים פרטיים וגרמה לתוצאה מחרידה. אדם בן 70 שישב במושב האחורי של אחד הרכבים נהרג ועוד 14 נפצעו.

הסטטיסטיקה מאשרת - בעשור האחרון משאיות היו אחראיות ל-17% בממוצע מההרוגים בכבישים, למרות שהן מהוות רק כ-3% מכלי הרכב בישראל.

מדוע משאיות מעורבות ביותר תאונות?

נהגי משאיות הם נהגים מקצועיים ומנוסים והליך הוצאת רישיון נהיגה ברכב כבד מורכב יותר מהליך הוצאת רישיון ברכב פרטי. עם זאת, משאיות נמצאות שעות רבות על הכביש, מה שבאופן טבעי מגביר את הסיכוי לתאונה.

יתרה מכך, חלק גדול מהמשאיות נעות על פני קווי אספקה ארוכים ומתישים, תנאים שתורמים לעייפות וירידה בערנות. בשנים האחרונות יש ניסיון לאכוף נהלים שימנעו נסיעות ארוכות מידי ויש ניסיון לעודד נהגים להתרענן. אולם, למרות מאמצים אלו המגמה של מעורבות יתר של משאיות בתאונות נמשכת.

מומחים שונים מציעים הסבר נוסף, והוא קשור להסחת דעת סלולרית. העידן הדיגיטלי הביא לנו את הסמארטפון שתמיד מחובר לרשת האינטרנט ומאפשר לנו לצרוך מידע, לשחק ולתקשר מכל מקום ודרך הרבה מאוד פלטפורמות. זה דבר נהדר, רק לא בנהיגה. למרבה הצער הפיתוי גדול וקל להיכנע לו. דמיינו שאתם נהג משאית שגומא מאות קילומטרים בכביש הערבה, שממה משמאל ומימין והטלפון טומן בחובו פוטנציאל עצום של אפשרויות שיכולות להעביר את הזמן בצורה נעימה יותר. לא הייתם שוקלים להציץ בנייד?

רותמים את הטכנולוגיה למאמץ

התרומה השלילית של הרכבים הכבדים לתאונות הדרכים הקטלניות, לא נעלמה מעיני הרשויות. במדינות רבות, ובהן ישראל, נחקקו תקנות שמגבילות את שעות העבודה של נהגי משאיות ומגבירות את הפיקוח עליהם. אחד הדברים המעניינים שנעשו בהקשר הזה היה ניסיון לרתום את הטכנולוגיה לנושא. בתחילת שנות האלפיים מדינות רבות אימצו אמצעי בשם טכנוגרף דיגיטלי. מדובר בסוג של "קופסה שחורה" למשאיות שמתעדת את נתוני הנסיעה ובחלק מהדגמים אפילו יודעת להוציא לנהגים התרעות במקרה של נהיגת יתר ללא מנוחה.

ברמת העיקרון המערכת נועדה לזהות חריגות נסיעה ולאפשר פיקוח הדוק יותר על חברות הסעה ונהגים שחורגים מהכללים, ובכך למנוע מנהגים לבלות יותר מידי שעות על הכביש או לעשות משמרות עוקבות בלי מרווח מנוחה. אך בישראל המערכת הזו כשלה. התברר שקל "לעבוד'" על המערכת ומעורבות המשאיות בתאונות קטלניות לא פחתה במקרה הטוב, ועלתה במקרה הרע.

העובדה שטכנולוגיה אחת כשלה במשימה, אין פירושה כי הטכנולוגיה לא יודעת להציע פתרונות אחרים. יש היום טכנולוגיה שבהחלט עשויה לצמצם את תאונות הדרכים שבהן מעורבות משאיות. רק שהיא תוקפת את הנושא באופן שונה מאוד מהדרך בה עשה זאת הטכנוגרף.

SaverOne עשויה לשים סוף להיסח הדעת הסלולרי

 

חברת הסטארט-אפ הישראלית SaverOne פיתחה טכנולוגיה שיכולה לשים סוף לתופעה הקטלנית. בבסיס הטכנולוגיה של SaverOne יש יכולת לזהות את הטלפון של הנהג בזמן נהיגה, "להשתלט" עליו, ולמנוע ממנו לבצע שימוש מסיח דעת בטלפון בזמן נהיגה.

מספר חברות וארגונים כבר רכשו את המערכת והטמיעו אותה בצי הרכב שלהן. בימים אלה החברה מבצעת פיילוט בשיתוף יצרנית המשאיות IVECO, כך שייתכן שבעתיד נראה שינוי מגמה, וכמות התאונות הקטלניות שבהן מעורבות משאיות תצטמצם. סעו בזהירות.

 

$(function(){setImageBanner('9a2df71a-b7e2-42a7-92c3-8a9313ebb0d9','/dyncontent/2024/12/16/23348308-a338-4763-a45a-8b7b83b66035.jpg',14997,'עיריה אייטם כתבה ',525,78,false,21781,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה