לפניכם רשימת השאלות והתשובות אותן מפרסמת המועצה הישראלית לצרכנות:

האם אפשר לחייב טכנאי להגיע אליי לישובי העוטף?
אם רשויות הביטחון הורו לציבור להימנע מתנועה ולהימצא רק בקרבת שטחים מוגנים, אי אפשר לאכוף על טכנאי להפר את ההוראות הניתנות על ידי גורם מוסמך (מעבר לשאלה המשפטית ראוי לבחון את שאלת המוסריות בדבר דרישה שטכנאי יסכן את חייו בנסיבות של הוראה מפורשת מטעם כוחות הביטחון).

עם זאת, אם מצב זה ימשך חלילה זמן רב, אי אפשר יהיה להשאיר את הצרכן זמן כה ממושך עם מכשיר מקולקל, וידרש פתרון יצירתי ולמשל שהחברה תאמץ נוהל צרכני ולפיו יוכל הצרכן לתקן את המזגן ע"י טכנאי פרטי, הנמצא בסמוך, והחברה תשפה את הצרכן על ההוצאה שהוציא עבור התיקון, אך חשוב גם לזכור כי לא ניתן לחייב את החברה להתנהל באופן זה והוצאה על תיקון מחייבת את הסכמת החברה.

האם אני חייב לשלם ארנונה עבור בית שנפגע ואינו ראוי לשימוש או נמצא בשיפוצים?
אפשר לבקש פטור מיוחד מהרשות המקומית עבור נכסים אשר נפגעו קשות כתוצאה מהמלחמה ואינם ראויים לשימוש. יש לבקש פטור בגין משך הזמן שיחלוף עד לסיום השיפוץ. חשוב לציין שהפטור אינו ניתן אוטומטית, ויש להגיש בקשה מתאימה לרשות המקומית בהקדם.

אני מנויה על שירותים מתמשכים, ולמשל: עיתון, כבלים/ לוין, אינטרנט ומועדון כושר אך אני נמצאת כל הזמן במקלט ולא נהנית מהשירותים האלה. מה אפשר לעשות?
עיתונים: באזורים שבהם נפגעה אספקת העיתונים ומערכות העיתון אינן יכולות לספק את העיתון באופן שוטף, על הספק שלא מצליח לספק את השירות להקפיא בעצמו את המינוי או לזכות את הצרכן על העיתונים שלא קיבל. בכל מקרה, גם אם מגיעים העיתונים, במרבית ההסכמים בין הלקוח לבין העיתונים ו/או חברות האינטרנט קיימת אופציה להקפאת מנוי ואפשר להשתמש בו במקרה זה.

יצוין כי בחלק מהסכמים אלו קיימות מגבלות ותנאים שונים לגבי הזכות להקפיא את השירות, חובה על בתי העסק מכוח חובת תום הלב וההגינות להתחשב במצב המיוחד הנובע מהמלחמה ולהגמיש את התנאים באופן שיאפשר לצרכנים להקפיא את המינוי בהתאם לצורכי הלקוחות.

מכון כושר: בהסכם עם מכון כושר נכלל תנאי כללי, ולפיו המועדון יאפשר שימוש באופן בטוח. קיומו של מצב מלחמה אינו מאפשר למועדון לספק את השירות, ולכן חובה עליו לאפשר לצרכן להקפיא את המנוי או לזכותו על התשלומים בגין התקופה שהצרכן לא השתמש במינוי. חובה זו חלה על המועדון במיוחד כשהוא מקבל פיצוי מהממשלה על נזקיו, באופן המאפשר לו לצמצם את הנזק שלו מבלי לגלגלו על כתפי הצרכן.

זכות התנתקות משירות מתמשך: חוק הגנת הצרכן, מחייב עוסק להפסיק לחייב צרכן תוך 3 ימי עסקים מיום מתן הודעת ניתוק (6 ימי עסקים מיום משלוח ההודעה בדואר רשום).

האם ניתן לבטל אירוע כגון חתונה באיזור בו נופלים טילים ללא דמי ביטול?
עמדת המועצה לצרכנות היא שעסק אינו יכול לכפות על הורים להביא את ילדיהם לקייטנה או למשפחתון במצב שכזה. במקום שבו נופלים טילים אי-אפשר לערוך חתונה או התכנסות של כמה מאות איש.

לצרכנים שגויסו באמצעות צו 8 עומדת לכאורה עילת "סיכול" (מצב שלפיו לא יכול צד להסכם לקיים את החוזה בשל שינוי נסיבות שהוא לא צפה ולא יכול היה לצפות במועד כריתת החוזה), המאפשרת להם לבטל את העסקה ללא תשלום דמי ביטול. בעיתות חרום יש חוק "דחיית מועדים", המסדיר את התשלום.

מכיוון שהעסק אינו יכול לכפות על ההורים את העיסקה, ומצידו שני של המטבע, גם העסק מעונין להתפרנס, אזי אנשים עם רצון טוב ימצאו הדרכים להגיע לעמק השווה ולקיים העיסקה בהתאם לרצון שני הצדדים ובכפוף למצב הביטחוני ולקיים העיסקה בהתאם לרצון שני הצדדים ובכפוף למצב הביטחוני.

המוזמנים ביטלו את הגעתם לבריתה ברגע האחרון בשל האזעקות, האם נחויב?
במצב "רגיל", צרכן נבון ישקול את היקף התחייבותו למספר מנות בצמצום שכן יש לקחת בחשבון שחלק מהמוזמנים יאלצו לבטל. במקרה זה, האורחים בטלו הגעתם בשל נסיבות מובנות אך אם אין איסור לקיים את האירוע על ידי רשויות הביטחון אין זה הוגן להטיל את מלוא האחריות על העסק. יחד עם זאת, גם אם העסק יכול לעמוד על קיום החוזה, הרי שזו מלחמה של כל עם ישראל וכל צד צריך להתחשב בצד השני.

נאלצנו בעקבות המלחמה להעתיק את האירוע מאשדוד לתל אביב, אך בעל האולם באשדוד קנס אותנו ב 8,000 שקל – האם זה תקין?
במקרה שבו רשויות הביטחון אוסרות על התקהלות של מעל 300 איש, הרי שלבעל האולם אסור היה לקיים את האירוע (שכן יש לקחת בחשבון הן מספר האורחים והן מספר העובדים במקום האירוע). מכאן כי "הפרת החוזה" נעשתה על ידי בעל האולם ולא על ידי הצרכנים. בהתאם, לא היה מקום לגבות את המקדמה כקנס מה גם שמשרד האוצר הודיע כי יינתן פיצוי לעסקים קטנים בדרום בגין נזקים עקיפים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה.