הדבר היה נהוג גם בישובים חקלאיים או במושבים אחרים, אם כי חשוב לציין שמבקרים אלו, בתי המגורים הוקמו בעיקר על ידי הגופים המיישבים באופן בלעדי. למעשה, ניתן להגיד כי רק באזורים היוקרתיים כל אחד מאותם בעלי נכסים הקים את ביתו בצורה עצמאית לגמרי. ברוב המקרים זו הייתה השקעה כספית משמעותית, אותה הרוב המוחלט של האנשים לא יכלו להרשות לעצמם. עם זאת, במהלך השנים האחרונות אנו עדים למגמה שהשתנתה לגמרי. בימינו ניתן לראות את הכמות של אלו שבוחרים לבנות נכס בעצמם הולכת וגדלה, בין היתר בשל בניה קלה למגורים. אז מהי בניה קלה למגורים, איך זה עובד ומה עוד עליכם לדעת על נושא זה? על מנת לעשות לכם קצת סדר בבלאגן, ריכזנו עבורכם למאמר הבא את כל המידע החשוב שכדאי לכם להכיר מקרוב בנושא.

אז מהי בניה קלה למגורים?

בעבר הרחוק, במיוחד במדינות אירופה, היה נהוג להתמחות באופן בלעדי בתחום אחד ספציפי או לסירוגין, במלאכה מסוימת. כך לדוגמא, נפחים היו שומרים על מסורת משפחתית של יצירת מוצרי מתכת לאורך שנים. זאת הסיבה לכך שבעלי מקצוע מסוימים היו אחראים על יצירת חלקים שישמשו למען בניית בתי מגורים - מוטות מעץ, סיתות לבנים וכדומה. בראשית דרכה של מדינת ישראל, נעשה שימוש בשיטת בניה קלה למגורים, וכבר בשנות התשעים היה ניתן לראות פרויקטים גדולים מאוד של בניה קלה למגורים, מאחוריהם עומד שר התשתיות של אותה תקופה, אריאל שרון.

בונים את חלקי המבנה מראש

אחד העקרונות החשובים ביותר של בניה קלה למגורים הוא להכין מראש את כל חלקי המבנה בבתי חרושת, כמובן בהתאם לתוכניות הבניה, ובצורה בה יהיה ניתן לשלב את כל אותם חלקים במבנה הכללי בקלות. בעבר צורת הבניה הזו הייתה גורם ישיר לירידה משמעותית במחיר של חומרי הבניה השונים, מה שבעצם הוביל לירידה דרסטית במחיר של התוצר הסופי - כלומר המבנה.

הגיע הזמן להרכיב את המבנה

לאחר שחלקי המבנה הוכנו מבעוד מועד, הגיע הזמן להרכיב את החלקים השונים של המבנה. לאחר מכן, מחברים את המבנה לתשתיות חשמל, אינטרנט, ביוב וכדומה, וכמובן שמחברים אותו לרשת הכבישים הקרובה ביותר.

בשורה התחתונה

שיטת בניה קלה למגורים הידועה גם בתור בניה טרומית השפיעה בצורה משמעותית על עולם הבניה הישראלי. זו בדיוק הסיבה לכך שהחלטנו בכתבה זו לרכז עבורכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על מנת להבין מהי השיטה הזו, מדוע היא מומלצת וכיצד היא יושמה בישראל בעבר.