15.05.17 / 11:31
המצטיין (זה די ברור), המהלך המבריק ששינה את העונה (אל חמיד- סירושטיין), הכישלון בזרים והמאמנים שעמדו על הקווים. מ.ס אשדוד סוגרת עונה, שלב הסיכומים
במוצ"ש האחרונה, מ.ס אשדוד סגרה עונה עם הפסד 2-1 לבני יהודה בחוץ. עונה שהתחילה רע מאד, התייצבה מעט בהמשך ונגמרה יחסית סביר עם שני מחזורים רגועים לסיום העונה.
ברור לכולם שבכדי לא לעבור שוב עונה בינונית מינוס מבחינתה של אשדוד היא תצטרך שינוי רציני בקיץ, עם מחשבה אחרת לגבי סגל השחקנים והמטרות.
נתון חשוב וקריטי לקראת הקיץ, שקצת חמק מתחת לראדר ואסור שיחמוק. לראשונה מאז שמ.ס אשדוד קיימת, ג'קי בן זקן לא יהיה נוכח בהכנות לעונה שלה.
הוא יהיה פעיל, הוא יאמר את דעתו, אבל נוכח פיזית הוא לא יהיה, וצריך לראות איך וכיצד זה ישפיע.
קצת מספרים:
אז מה אומרים המספרים? מ.ס אשדוד סיימה במקום ה-9 בליגת העל, אחרי 33 מחזורים, היא השיגה 36 נק', ששווים 38 אחוזי הצלחה.
7 ניצחונות יש לאשדוד, שניים מהם אגב הושגו מול הפועל ת"א. 15 תוצאות תיקו ו- 11 הפסדים. אשדוד יחד עם כפ"ס ואשקלון ניצחה הכי מעט בליגה (7). מנגד, השחקנים של רן בן שמעון עם "מלכי התיקו" עם 15 תוצאות כאלו, הכי הרבה בליגה.
מבחינת שערים, אשדוד ספגה 32 שערים בלבד, ב- 33 מחזורים ממוצע של פחות משער למשחק (0.9). וכנראה שאם השינוי בהגנה היה קורה מוקדם יותר, הנתון עוד היה מרשים הרבה יותר.
מבחינת התקפה, כאן זה כבר סיפור אחר, כואב הרבה יותר. 22 שערים ב- 33 מחזורים, קצת יותר מחצי שער למשחק (0.6) ושוב תודה להפועל ת"א שמולה כבשה אשדוד שלוש פעמים.
ההתקפה של אשדוד היא החלשה בליגה יחד עם רעננה, אפילו כפ"ס, הפועל ת"א ואשקלון הבקיעו יותר.
המצטיין: יואב ג'רפי
ללא ספק וללא כל תחרות, השוער של אשדוד היה מצטיין העונה, שמר על יציבות לכל אורכה ונתון הספיגות הנמוך של הקבוצה, הוא הרבה בגללו.
ג'רפי הציג יכולת מרשימה, לצד עצירות גדולות שעזרו לאשדוד להשיג נקודות יקרות, או ידע לשמור על יציבות ולא לקבל שערים שטותיים שעלו בנקודות.
העובדה שלאשדוד יש הכי הרבה תוצאות תיקו ואת ההגנה השלישית בטיבה, חרף ההתקפה הנוראית שלה, היא בזכות ג'רפי שהיה חתום במו ידיו על ההשארות של אשדוד בליגה. 13 משחקים ללא ספיגה, הציג השוער. נתון חסר תקדים לקבוצת תחתית.
לג'רפי אין נתונים פיזיים מרשימים, הוא לא גבוה, אבל מחפה על זה במשחק מצוין והרבה קור רוח. קרדיט גדול מגיע למאמן השוערים איתי זילפה שמשנה לשנה בונה יופי של שוערים לאשדוד, זה התחיל באופיר מרציאנו שהגיע לאירופה והנבחרת ונמשך עם ג'רפי.
אחרי עונת השיא שלו, מדברים על מעבר לקבוצה גדולה יותר (מכבי ת"א), אולם באשדוד כבר מיהרו להגיד שהוא לא הולך לשום מקום.
ג'רפי חתום בחוזה ארוך טווח לעוד ארבע שנים באשדוד. ומי שהגיע מכפ"ס והתחיל כשוער שני, מסומן היום כפוטנציאל לנבחרת.
השינוי של העונה: אל חמיד וסירושטיין בלמים
את מרכז ההגנה של אשדוד איישו בתחילת העונה, שלל שחקנים זרים, ניבאלדו, איבקוביץ' וגלוביץ'. אחרי ההפסד הביתי 3-1 להפועל חיפה (כן, היו משחקים שאשדוד ספגה שלושה שערים), החליטו באשדוד לעשות שינוי, אל חמיד וסירוטשיין שחזר מבני יהודה (טעות הייתה לשחרר אותו בקיץ) נכנסו למרכז ההגנה ויחד עם ברוסיץ' (הזר היחיד ששמר על יכולת סבירה) וטום בן זקן וכמובן ג'רפי (המצטיין) ייצבו את ההגנה.
אז למי הקרדיט? על פי השמועות והדיבורים, מגיע מעין קרדיט משלוש וזהה (??) שהולך לג'קי בן זקן- רוני אוואט ואל חמיד שבשיחה משותפת החליטו ללכת על המהלך שכנראה הציל לאשדוד את העונה וכנראה ישלח את אל חמיד לכסף הגדול בעונה הבאה.
שימו לב: רוני אוואט
רוני אוואט פתח את העונה כמאמן אשדוד, אחרי סיום עונה נהדר בלאומית ששלח את אשדוד לליגת העל. קשה לבוא בטענות רק לאוואט על החלק הראשון הרע יותר של אשדוד בליגה, אולם דבר אחד צריך לציין, רוני אוואט כמאמן יחיד לא ניצח העונה בליגת העל.
הניצחון הראשון היה עם יוסי מזרחי בצוותא על הקווים, מול הפועל ת"א ולאחר מכן הגיע עוד ניצחון ואז הגיע החלק של רן בן שמעון.
מה זה אומר? לא הרבה. לאוואט מגיע קרדיט על מה שעשה ועזר בחלק השני של העונה, החיבור לשחקנים, הנאמנות למועדון, אבל הנתון הזה מהווה מעין פרט טריוויה למתקדמים.
את השינוי המשמעותי (ראו למעלה) צריך לזקוף גם לאוואט וזו נקודת זכות גדולה מאד.
הכישלון בזרים: ואלה שמות
10 זרים עברו במ.ס אשדוד, אחד הצליח. ללא ספק 10 אחוזי הצלחה בזרים זה משהו שהרבה מאד זמן לא זוכרים באשדוד.
היו כאן קרואטים, סרבים, ברזילאים, גיאורגי, אפריקאי, אוסטרי, אף אחד מהם לא הטביע חותם, למעט קרלו ברוסיץ', המגן השמאלי שהרוויח את המקום שלו לעונה הבאה.
הרבה מאד זמן לא זכור נפילה כזאת בזרים שרשומה על כל האנשים במערכת שהיו שותפים לזה ללא יוצא מן הכלל, למעט רן בן שמעון שהגיע כבר לסגל מוכן. עד כדי כך הזרים שאשדוד הביאה לא השפיעו ששלושה מהם (וויגור, גוטאל, בטאייב) שוחררו עוד לפני תום העונה כשלאשדוד היה עדיין על מה לשחק.
צריך לקוות מבחינתה של אשדוד שרן בן שמעון ידע לפגוע בזרים שלו יותר טוב לקראת הקיץ הקרוב. בקבוצות כמו אשדוד זה יכול לעשות את ההבדל.
דור העתיד: מי באופק?
מ.ס אשדוד חרטה על דגלה תמיד קידום שחקני בית ושחקנים צעירים, אלא שנראה שבעונה האחרונה יש נסיגה מסוימת בקו הזה, לא ברור אם זה מתוך אג'נדה חדשה במועדון או כורח הנסיבות והמציאות (כנראה האופציה השנייה).
עדיין בקבוצה משחקים גדי קינדה, אור אינברום, טום בן זקן, בנצי מושל ודין דוד כשחקנים משמעותיים. אולם, זה רחוק מהדור של מיכאל אוחנה, ניב זריהן, אופיר מרציאנו ובטח ניר ביטון.
השאלה המתבקשת האם יש דור אחר? חדש? שיכול להיכנס לקבוצה הבוגרת ולתת את הטון כמו אחרים בעבר? כנראה שמדובר בשאלת מיליון הדולר. גם ההסתבכות של קבוצת הנוער בתחתית, המאבקים עד השבת האחרונה, דחקו כל ניסיון לקדם שחקן צעיר.
מישהו באשדוד צריך לבדוק מה קרה וקורה במחלקת הנוער ואיך פס הייצור שהיה מייצר שלושה- ארבעה שחקנים חדשים מידי שנה לקבוצה הבוגרת קצת נעצר.
היום הסגל של אשדוד מושתת על הרשימה שכתבנו קודם לכן, שגם מעמדם של קינדה ואינברום לא ברור לקראת העונה הבאה.
יש את ניר ברדע הבלם שהוא אמנם לא שחקן בית, אולם נקנה בגיל נוער ומשחק כמה שנים באשדוד, גם ג'רפי יכול לענות על ההגדרה הזאת בצורה מסוימת.
ומה באופק? יש את יצחק אספה שקיבל טבילת אש מסוימת בבוגרת, גם זוהר אביסרור נחשב כפרוקט עתיד, וכמובן יוני סיסאי, אולם אף אחד מהם למעט אולי אספה, הוא לא שחקן שיכול להטביע חותם בצורה מיידית בבוגרים.
מי פנוי על הקו? סוגיית המאמנים
מ.ס אשדוד יישמה שיטה העונה, בעל כורחה יש לציין. היא למעשה לא פיטרה מאמן אלא פשוט הוסיפה מאמנים לצוות שלה והזיזה אחרים לעמדות אחרות.
רוני אוואט החל כמאמן ראשי, יוסי מזרחי הגיע על תקן מאמן על, מנג'ר על או כל הגדרת על אחרת, וסיימנו עם רן בן שמעון כמאמן ראשי שאוואט זז לעמדת העוזר.
בינתיים מזרחי חזר לנוער ויש לו שם לא מעט עבודה, בן שמעון יתחיל את העונה כמאמן ראשי באשדוד שהצוות שלו ימשיך איתו, אולם אין ספק שתופעת ריבוי המאמנים על הקווים (ללא פיטורים) שווה התייחסות.
וזאת מבלי לציין את היעלמותו של גילי לנדאו מאשדוד, שהתחיל כמאמן בעל תעודת פרו, מנהל מקצועי של מחלקת הנוער וסיים כפרשן בבית.
צילום: ארכיון אשדוד נט, דוברות מ.ס אשדוד (טל אקוקה), באדיבות אתר ONE