מ.ס אשדוד סגרה ביום ראשון האחרון את הסיבוב הראשון בליגת העל. 13 מחזורים עברו ומ.ס אשדוד מוצאת עצמה במקום ה- 12 עם 12 נק' מ- 13 משחקים, 30 אחוזי הצלחה בלבד. 

המספרים של הסיבוב 

נתחיל מהמספרים: מ.ס אשדוד ב- 13 משחקים ניצחה רק פעמיים (את הפועל ת"א וסכנין, 1-0). סיימה 6 פעמים בתיקו והפסידה 5 פעמים. 

בטור הניצחונות היא אחרונה בליגה, יחד עם בני יהודה ואשקלון שגם הן צברו רק שני ניצחונות העונה. בטור ההפסדים היא במקום טוב באמצע התחתון. 

הבעיה של אשדוד נמצאת במבט פשוט על מאזן השערים שלה, 17-9 לחובתה. קרי: 17 שערים ספגה אשדוד ב- 13 משחקים, מאזן של 1.4 שערים למשחק, תורידי את החמישייה מול ב"ש לשלושה שערים נניח ותקבלו מאזן של 14 שערי ספיגה ב- 13 משחקים, מאזן של 1.1 שערי ספיגה למשחק, סביר בהחלט לקבוצת תחתית. 

הבעיה נמצאת בטור הכיבושים, שם כבשה אשדוד 9 שערים ב- 13 משחקים, קרי: 0.6 שערים למשחק. מאזן עגום ביותר. 

רק בשני משחקים בלבד ההתקפה של אשדוד כבשה יותר משער אחד למשחק, מול בני יהודה באשדוד (2-2) ומול מכבי פ"ת בראשון האחרון (2-2) כל יתר חמשת הכיבושים בואו ביחידות בודדות (מכבי ת"א, סכנין, הפועל ת"א, הפועל חיפה, מכבי חיפה). 

המבקיעים "המצטיינים" באשדוד הם: ניב זריהן ןחן עזריאל, עם שניים כל אחד. 

אשדוד לא כבשה 6 משחקים, כלומר, 360 דקות בלי כיבוש בסיבוב הראשון, יותר מידי לקבוצה שיש לה לא מעט כישרון בחלק הקדמי. 

צריך לשים לב שאשדוד שיחקה 7 משחקי בית בסיבוב הראשון מול 6 בחוץ, מה שאומר שבסיבוב השני יהיה לה משחק בית אחד פחות. 

השינוי של הסיבוב

ללא ספק, השינוי של הסיבוב, שייך לרוני אוואט, עם הברקה טקטית- מקצועית, בדמות הזזתו של אל חמיד לעמדת הבלם, יחד עם מיקי סירושטיין שחזר. 

כל הבלמים הזרים שהגיעו בקיץ, או בעונה שעברה, נדחקו הצידה, חלקם אף ליציע וכנראה שאף לסיום דרכו בקבוצה. 

השינוי של אשדוד בהגנה, נבע מכמה סיבות, הראשונה היא כמובן ציוות שונה ומתאים יותר של שחקנים, ששלח את אשדוד לרצף של ארבעה משחקים רצופים ללא ספיגה. ובסך הכל אשדוד לא ספגה ב- 5 מתוך 13 משחקי הסיבוב, שוב בהתייחס לקבוצת תחתית זה לא רע בכלל. 

תוסיפו לשינוי את השינוי הטקטי במערך וכמובן היכולת הנהדרת של השוער יואב ג'רפי המצטיין של אשדוד בסיבוב. 

המצטיין: יואב ג'רפי

השוער הצעיר הראה בגיל 24 שהוא יכול להיות השוער הראשון של אשדוד בליגת העל. הוא שמר חמישה משחקים על שער נקי, ארבע מהם ברצף. 

לצד שקט ורוגע שסיפק להגנה, הוא חתום על 3 הנק' במשחק מול סכנין, עם הצגה בין הקורות. 

בהתחשב בפתיחת העונה הרעה של אשדוד ובעובדה שאין אף שחקן שבאמת ניתן לציין לטובה, ג'רפי הוא המצטיין. 

מצטיין 2: אל חמיד

הבלם/מגן/קשר, האיש למשימות מיוחדות של אשדוד. התחיל כקשר ועבר לשחק כבלם, ייצב את ההגנה, המהירות שלו, הפיזיות, משתלבים יפה עם סירושטיין. 

הקרדיט להצלחה של אל חמיד היא קודם כל שלו, אל חמיד מרגיש באשדוד כמו בן בית, יחד עם הקרדיט לאוואט על השינוי, בעזרת אותה שיחת טלפון משתופת עם בן זקן והשחקן. 

 השינוי על הקווים: יוסי מזרחי חוזר

בפע המי יודע כמה, יוסי מזרחי חזר לאשדוד לקדנציה רביעית. הפעם כמעין מאמן על, מנג'ר על, אחראי מטעם או איך שתקראו לו. 

מזרחי הגיע ועם העובדות אי אפשר להתווכח, הקבוצה ניצחה פעמיים ברציפות וכאילו עלתה על דרך המלך. אחר כך הגיעו כמה מעידות מול חיפה, ב"ש ומכבי פ"ת. 

על עובדה אחת אין מחלוקת, אשדוד לא ניצחה העונה בליגת העל ללא מזרחי על הקווים. 

כישלון: בחירת הזרים

לא ברור מי בוחר את הזרים באשדוד לאורך השנים, אבל לצערם ניתן לספור יותר כישלונות מאשר הצלחות. 

העונה, רוב הזרים שהגיעו הם כישלון טוטאלי ואנחנו עדינים מפאת כבודם של אנשים. 

למעט קרלו ברוסיץ', ואולי אולי החלוץ דראזן בגאריץ' כל היתר, לא מתאימים לרמה של ליגת העל. לא מפתיע שגלוביץ' ואיבקוביץ' כלל לא מתלבשים, ניבאלדו על הספסל ובדרך לעזוב. 

הזרים של אשדוד לא תרמו יותר מידי השנה, ברוסיץ' דווקא תרם שער, אחד, עצמי מול ב"ש. 

הגיע הזמן שבאשדוד יקימו מערך מסודר של בחירה בזרים, קצת בדיקה, רקע וכדומה. פעם זו הייתה הממלכה של דודו דהאן, העונה, אף זר שהגיע לאשדוד לא הגיע מדודו דהאן. דווקא ג'ובאני רוסו נכנס יותר לאשדוד. 

מה היה קורה אילו?

קשה לדמיין איזה אשדוד היינו רואים עם גדי קינדה ומיכאל אוחנה שני שחקני מפתח שבנו עליהם בקיץ, היו באשדוד.

לפחות במקרה של אוחנה זה לא ממש בידיים של אשדוד, הגיעה ההצעה, ואחרי הבוררות והפרשה לא הייתה כנראה ברירה. 

מבחינת קינדה, הפציעה שלו פשוט שיבשה לאוואט את העונה. קינדה הוא אולי "הגרזן" היחידי בקישור של אשדוד, הפציעה שלו שיבשה המון לאשדוד, שחסרה שחקן מסוגו. 

אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו קינדה לא היה נפצע ומשחק עם אשדוד לאורך הסיבוב. כנ"ל לגבי אוחנה. 

לא מנוצל מספיק: משה אוחיון

אם יש שחקן שהסיבוב הראשון היה פושר יחסית, הוא משה אוחיון ודווקא פחות בגללו. אוחיון קיבל יחסית מעט הזדמנויות ונראה שהשינוי במערך, יחד עם "ההשתלטות" של מונד ובקל על הקישור וההעדפה של אוואט את מושל, ודוד לצידם של עזריאל וזריהן יצרה קצת בעיה לאוחיון. 

שחקן מסוגו, יכול, צריך וחייב להיות משותף יותר במשחק של אשדוד, הוא יכול לתרום, להביא מימד של ניסיון, טכניקה וגם משהו שחסר לאשדוד, בעיטות מחוץ לרחבה. אשדוד מדורגת במקום הלפני האחרון עם ניצול מצבים מחוץ לרחבה. 

רק שער אחד כזה הבקיעה אשדוד, מרגלי דן ביטון מול הפועל חיפה.

צילום: טל אקוקה, מ.ס אשדוד, אשדוד נט (ארכיון), באדיבות אתר ONE