70 שוטרים ומתנדבים, 30 חיילים וכ- 60 סדרנים שמרו  על הסדר ועל הביטחון במירוץ אשדוד. 
כמות המשתתפים הייתה קטנה יותר מבשנים קודמות, כשחלק מהרצים שתכננו להשתתף במירוץ סבלו מפציעות מגוונות.

גם גימרה אמרה, האלוף המכהן ערב התחרות, הגיע ורץ כשהוא לא בכשירות מלאה.

התוצאות:

בין המשתתפים, הדבוקה המובילה התפרקה אחרי כשלושה ק"מ כשעלמיה החל לפתוח פער על יריביו.

את מחצית המרחק עבר שיאן ישראל ב-10,000 מ' (מסלול) על 14:56 דקות, כאשר חברו לאגודה דמקה טשאלה ואסרט ממו רצו כ-80 מטר אחריו. ככל שהתפתחה הריצה, כך הלך הפער וגדל, ועלמיה נראה מצוין ואפילו עמד בקצב של שבירת שיא המסלול (30:14) השייך לבריהון וובה שהגיע, הפעם כצופה.

עלמיה חצה עבר את נקודת הקילומטר השישי ב-18:00 דקות, את השביעי ב-21:06, את השמיני ב-24:06 ואת התשיעי ב-27:20 דקות.

העלייה במאות המטרים האחרונים של המסלול טרפה לחניכו של זוהר זימרו את הקלפים בכל הקשור בשבירת שיא המסלול המעניקה 1000 שקל למי שיעשה זאת, אולם ניצחונו לא היה מוטל בספק והוא חצה את קו הגמר בתוצאה 30:31 דקות, התוצאה הטובה ביותר של רץ ישראלי מאז קבע טסמה מוגס 30:18 ב-2010. טשאלה גבר על ממו במטרים האחרונים בסיום העלייה בתוצאה 31:21 דקות והקדים בארבע שניות שנ' את יריבו הירושלמי. הפער בין המנצח לסגנו היה הגדול ביותר בישראל במאה העשרים.

בין הנשים הריצה הייתה צמודה הרבה יותר, כאשר מארי אליאס, ילנה דולינין ואירנה אור קונובלוב רצו צמודות זו לזו לאורך כתשעה קילומטרים.

בסיומת טובה אליאס הכריעה את הכף לטובתה וניצחה בתוצאה 37:49 דקות וזכתה במדליית הזהב השנייה שלה במקצוע זה, במירוץ זה, אחרי שעשתה זאת לראשונה לפני שנתיים. ילנה דולינין היא דמות חדשה יחסית בעולם הריצה הישראלי, אולם זה לא הפריעה לחניכתו של מוטי מזרחי לסיים שנייה בתוצאה 38:11 דקות ולהקדים ב-34 שניות את קונובלוב שזכתה בארד זו שנה שנייה ברציפות.