"החלום שלי הוא לסיים  קורס מאמנים בסייף ולהקים באשדוד ענף סייף תחרותי. כיום למיטב ידיעתי יש באשדוד מאמן סייף לילדים", אומרת דבורקין שהגיעה רק לפני כשנתיים מעכו לאשדוד ומגיל 7 עוסקת בסייף. היא עדיין משתייכת למועדון הסייף בעכו, המועדון הכי טוב בארץ,  כי באשדוד אין לה יריבות ראויות לאימון. באליפות ישראל לפני כשבועיים, היא ניצחה בקרב צמוד את האלופה לשעבר ממנה לקחה את הכתר.

דבורקין: "אני בסייף מגיל 7 ונכנסתי לזה בעקבות אחי, היום סטודנט בטכניון. הייתי הולכת לאימונים של אחי ובזמן ההמתנה הייתי  מחברת לעצמי את הכבל ומחקה אותם מהיציע. כל הזמן אמרו לי שאני קטנה מידי כדי להתחיל, עד שיום אחד אמרו לי שאני כבר לא קטנה מדי. המועדון בעכו בו אני מתאמנת שלח מתחרים  ל-8 אולימפיאדות רצופות. לצערי  לא אספיק להשתתף באולימפיאדה בריו אבל אני מקווה להתחרות  באולימפיאדה שאחריה". 

דבורקין: "הסייף שאינו כל כך מפותח בארץ, כולל שלושה סגנונות:  רומח (הענף בו אני מתחרה) חרב ודקר. יש מאות פעילים בסייף התחרותי.  כדי לקדם את הענף באשדוד אני חייבת להוציא תעודת מאמן. מדובר בקורס של שנה שעלותו 15 אלף שקלים, הרבה מעבר ליכולות שלי. לכן אני חייבת להשיג ספונסרים ואז אוכל לפתוח מועדון 'נורמאלי'. כשתהיה לי התעודה  אעבור בין בתי הספר להציג בפני הילדים את הסייף במטרה לשכנע אותם להתנסות".

לדבריה בינתיים, על מנת לשמור על רמה תחרותית,  אם לא תהיה לה ברירה היא תצטרף למועדון הסייף באשקלון שהוא מועדון תחרותי בסגנון דקר. יעקב לוי מנהל מקיף ה' מקווה שלאחר פרסום בתקשורת, דבורקין תוכל להשיג ספונסר שיעזור לה לקדם את הענף באשדוד. לוי: "נעשה הכל לסייע לה להגשים את החלום שלה". קרב בסייף נמשך 9 דקות בשלושה סיבובים בני 3 דקות כל אחד עם הפסקה של דקה בין סיבוב לסיבוב, גם לאחר כל 'דקירה' יש הפסקה קצרה להתארגנות.