אפשר להמשיך ולהתרפק על השאלה מה היה קורה אם השלשה של גוני יזרעאלי מהפינה בנוקיה ביום שלישי שעבר הייתה נכנסת, אולי אשדוד הייתה היום מחזיקת הגביע אולי לא, אלא שעצם השאלה זו המחמאה הגדולה עבור מכבי אשדוד, קבוצה שסיימה את הסיבוב הראשון במקום האחרון בליגה ומנכ"ל הקבוצה אלון בן זקן אמר לי: "יש לנו 7 משחקי בית בסיבוב הזה ואנחנו חייבים לנצח כמעט בכולם, אחרת לא נצא מזה", מאז אשדוד טסה בליגה וגם בגביע מול מכבי זה היה קרוב. מה השינוי? קולינס, פרימן, סימפסון וקבוצה בסגנון אחר שפשוט קיבלה אמונה. אה כן, וכמובן מבצע "עמוד ענן" אחד ששלח את כריס אלן וקני גבריאל לדוד סם, אשדוד שנשארה עם שני זרים שיחקה מול מכבי חיפה בלב הבלגן, הייתה קרובה ומשם למעשה הקבוצה התחילה בדרך החדשה, קולינס הגיע, אחרי זה פרימן ואף קבוצה לא רוצה לפגוש את סיירת המטכ"ל שיש לעופר ברקוביץ' באולם הקריה. הערב (א') הם מול אשקלון בדרבי הדרומי. מילה אחרונה על אותה שלשה של גוני יזרעאלי בחצי הגמר, למי שמאמין במיסטיקה, ב- 2008 בדיוק מאותה פינה, בריאן טולברט העניק גביע ראשון לחולון בשלשה משוגעת מאותה פינה, 7 שניות לסיום. 

האיכות והגודל

אז איפה בדיוק השינוי? שני זרים היו כאן מתחילת העונה (סימפסון, סקין) ושניים חדשים (קולינס, פרימן). אלא שנראה שעכשיו אשדוד היא קבוצה שמסודרת הרבה יותר טוב על המגרש, קולינס ויזרעאלי בעמדה 1, פרימן וחג'ג' שהפך באשדוד למיני סקורר בעמדות 2. סימפסון בעמדה 5, סקין ב- 4 שהוא משחק גם ב- 5 ואשדוד בסך הכול מאוזנת מאד. עופר ברקוביץ' קיצר במודע את הרוטציה והוא משחק למעשה עם 7 שחקנים, שקרני, גור- אריה וגורדון נהנים מהשאריות. לאשדוד אין ספסל עמוק וזה אולי היה ההבדל סוף בינה לבין מכבי, אבל בליגה שלה זה אמור להספיק. דומה שגם עופר ברקוביץ' הבין איזו קבוצה יש לו ועשה את ההתאמות.

"הוא משחק עם השחקנים שיש לו בשיטה הנכונה", מספרים באשדוד. אשדוד מנצלת את הגודל שלה, בעיקר של קולינס על כמעט כל שחקן בקו האחורי בליגה, זה משחרר את סימפסון בפנים ואת סקין ומזרחי לקליעות מבחוץ. בכלל אם צריך להצביע על השינוי המרכזי באשדוד, קוראים לו מארדי קולינס, איזו החתמה של אשדוד, אם אין לו חוזה לעונה הבאה, כדאי לאשדוד כבר לשבת איתו, אשדוד פגעה בינגו. שימו לב מי השחקנים המצטיינים של הקבוצות בליגה עד כה: דונטה סמית' מחיפה, סקוטי הופסון מאילת ודווין סמית' ממכבי ת"א ואליהם אפשר להוסיף גם את קורטני פלס מירושלים, לדיון הזה מצטרף עתה קולינס, אף הוא סמול פורוורד חזק ומגוון מאוד, גם אם קלעי הרבה פחות טוב מהאחרים. קולינס מנהל את המשחק של קבוצתו בשלבים ארוכים, יודע להוריד שחקנים נמוכים וחלשים ממנו לצבע וביחד עם ג'יימי סקין וסימפסון הופך את הקו הקדמי של אשדוד לחזק ומאיים (6 ריבאונדים בהתקפה היה לו מול מכבי, 18 לאשדוד כולה). מארדי קולינס. גארד בגובה 1.98 שהוא סיוט של כל שומר. הוא לוקח ריבאונדים כמו שחקן גבוה,  עושה פוסט אפ כמו סנטר ומוסר כמו רכז.  המספרים שלו מאז הגיע לאשדוד אומרים הכול.  

שומרים על החפץ הכתום

בעונה שעברה אשדוד פתחה את העונה עם מאזן 6-1 שלילי ואחרי המחזור ה-11 עמדה על מאזן איום של 8-3 שלילי.  אבל אז הגיעו 4 ניצחונות רצופים, הפסד בנקודה בבית לחולון, עוד שלושה ניצחונות רצופים שהבטיחו לקבוצה את המקום השביעי. את העונה הנוכחית אשדוד פתחה עם מאזן 6-1 שלילי.  אחרי המחזור ה-11 הקבוצה עמדה על מאזן נוראי של 8-3 שלילי.  אבל אז הגיעו ארבעה ניצחונות מחמישה משחקים עם הפסד בדרך בהארכה לחולון. האם אשדוד מסוגלת לעשות את אותו מעשה פלאים שעשתה בשנה שעברה, כרגע זה נראה בדרך לשם.  אשדוד נראית נהדר, בטוחה בעצמה, שקטה, יעילה, מנוסה, מניעה כדור בסבלנות, מאוזנת, חזקה בפנים, חזקה בחוץ והכי חשוב, פשוט לא מאבדת כדורים.

תחפשו טוב לאורך ההיסטוריה, לפחות הקרובה, לא תמצאו קבוצה שמאבדת כל כך מעט כדורים כמו אשדוד (מי אמר שוב קולינס?), גם מול מכבי, היה לאשדוד רק 7 איבודים בלבד. הקבוצה של עופר ברקוביץ' לא עושה טעויות. רק 10.9 איבודים למשחק, נתון מדהים שמלמד הרבה דברים טובים: על חיבור, על ניסיון, על חוכמה, על קור רוח, על עמידה בלחצים ועל סבלנות. אשדוד איבדה 8 כדורים בהרצלייה, 9 כדורים במשחק עם הארכה מול חולון, 11 כדורים בלבד בניצחונות הביתיים על נתניה וירושלים. זה כמעט בלתי אפשרי לנצח קבוצה שטועה כל כך מעט. גוני יזרעאלי ודרור חג'ג' מדורגים במקום השני והשלישי בליגה ביחס אסיסטים/איבודים, מארדי קולינס שמיני. אוסטין פרימן איבד שלושה כדורים בלבד בארבעה משחקים במדי אשדוד. כשיש לך ארבעה גארדים שמוסרים 2.5 אסיסטים על כל איבוד, אתה יכול להיות שקט ושליו ולדעת שלא תפסיד את המשחק בגלל שטויות של שחקנים. 

האזורית של ברקוביץ'

בעונה שעברה הבריק עופר ברקוביץ' עם אזורית ששיגעה את הליגה והביאה את אשדוד לגמר הפלייאוף (אז פיינל פור). אז המפתח של האזורית היה שימוש בג'וש קארטר האתלטי כמעין שחקן בעמדה 5 בהגנה. גם עכשיו נראה שהאזורית של אשדוד פשוט מתאימה לסגנון המשחק של הקבוצה, כזה הולך זה נראה נהדר, כמו במחצית השנייה מול מכבי, כזה פחות הולך כמו בחצי הראשון מול מכבי, אשדוד מתקשה. האזורית של אשדוד במחצית הראשונה נראתה כמו בית ספר לשמירה עם חיפויים נכונים, תקשורת בין השחקנים ותנועה בלתי פוסקת של התכווצות והתרחבות. הקלישאה נכונה, הכול מתחיל מהגנה. ההגנה של אשדוד, יחד עם העובדה שאשדוד פשוט לא מאבדת כדורים פשוט מאפשרת לקבוצה לקלוע הרבה יותר ומקבוצה שבקושי הגיעה ל- 70 נק' במשחק, אשדוד הפכה להיות קבוצת התקפה מפחידה. בנוסף, גם האמונה חזרה, אין ספק כי אם תמשיך אשדוד ביכולת המצוינת כמו בשבועות האחרונים אין ספק כי צפויה לה ישורת אחרונה מרתקת במיוחד. נקודת אור נוספת וראויה לציון מגיעה דווקא מצד היציעים, הדולפינים האשדודים חוג האוהדים של מכבי יחד הבונים אשדוד שהגיעו והשאירו את הגרונות בנוקיה, עידוד יוצא דופן לאורך כל המשחק נתן ככל הנראה את הרוח הגבית לבחורים בצהוב.