כל מי שראה את משחקה של אשדוד בק"ש לא יכול היה להתעלם מהעובדה שאשדוד שיחקה פשוט כדורגל חלש. אלא שאם מסתכלים על התקופה האחרונה, הניצחון בבית על מכבי ת"א והנקודה בחוץ מול ק"ש הן יופי של תוצאות. אשדוד לא ספגה בשני משחקים ובסך הכול 4 נק' מ- 6 מול מכבי וק"ש זה בהחלט משהו שבאשדוד היו קונים בשתי ידיים, לפני המשחקים. נורת אזהרה צריכה להגיע דווקא מהצד של ההתקפה של אשדוד, מקרייב "לא שמח" כבר תקופה, אבו ענזה כבר מזמן לא החלוץ הלוהט של פתיחת העונה ונראה שאם לא דוד רביבו ומצבים נייחים אשדוד פשוט לא מצליחה להבקיע. אשדוד הבקיעה בסיבוב השני 4 שערים משבעה משחקים, פחות משער למשחק. בהגנה אשדוד ספגה עד כה 10 שערים בשבעה משחקים יותר משער למשחק, הנתונים אומרים את שלהם. הבעיה של אשדוד היא בהתקפה. מקרייב ואבו ענזה הבקיעו 11 שערים בפתיחת העונה (בסיבוב הראשון), בסיבוב השני השניים הבקיעו שער אחד בלבד, של מקרייב מול סכנין. לכן באשדוד מחפשים חיזוק בהתקפה, סטפן שצ'פוביץ' סיכם וכנראה יהיה החיזוק הראוי של אשדוד עד תום העונה לפחות, גם משה בן לולו על הפרק.

אלא שאשדוד מצד שני, חיזקה גם את ההגנה בדמותם של רחמים צ'קול ושי מימון. אשדוד הגיעה לק"ש לאחר ה-0:1 על מכבי ת"א שהוציא אותה מהמשבר בו הייתה. המאמן יוסי מזרחי חסר את עופר ורטה. אל ההרכב הראשון נכנס גדי קינדה שפתח בקישור. דמיטאר מקרייב שבמהלך השבוע עשה רושם כאילו עומד לחזור ל-11, עלה רק כמחליף במחצית השנייה. אחרי התיקו בחוץ מול ק"ש והנקודה אשדוד במקום ה- 5 בטבלת ליגת העל עם 30 נק'. קריית שמונה ואשדוד נפגשו 13 פעמים בליגה. האלופה ניצחה רק שלוש פעמים, אשדוד ניצחה ארבעה ושישה משחקים נגמרו בתיקו (כולל המשחק הערב). קרית שמונה לא הפסידה בבית מעולם לאשדוד. היא ניצחה 3 משחקים וסיימה עוד 3 בתיקו. אשדוד לא כבשה בקריית שמונה מאז דצמבר 2008 (רוג'ריו דוס-סנטוס, בתיקו 1-1). ובסגנון המשחק שאשדוד שיחקה היום לא היה לה סיכוי להבקיע. הניצחון על מכבי תל אביב בשבוע שעבר הפיח תקוות חדשות בקבוצה. אלא שהמשחק של אשדוד בק"ש היה רע מאד מבחינת היכולת. יוסי מזרחי יכול להיות מרוצה מהתוצאה, אך היכולת, אוי היכולת. אשדוד למרות התקופה האחרונה, שומרת על סיכויה להיות בפלייאוף העליון בתום העונה הסדירה. 

הגישה שמצליחה

בכדי להבין מה קרה לאשדוד בשבועיים האחרונים, נלך קצת אחורה. אשדוד הגיעה למשחק מול מכבי ת"א, עם הפנים בדשא, הביטחון שלה היה ברצפה כולם חשבו שאשדוד תרד מושפלת מהדשא באשדוד, אלא שכולם שכחו שאשדוד בטח בבית היא קבוצה עם גאווה, לא ראינו כדורגל גדול, בדומה לק"ש, אבל אשדוד חזרה למה שאפיין אותה בפתיחת העונה. למשחקי הליגה בפתיחת העונה הגיעה אשדוד אחרי המכות שקיבלה בגביע הטוטו, מה שגרם לה להגיע לכל משחק בליגה, עם מוטיבציית שיא והרבה לחימה. אשדוד לא מציגה כדורגל גדול, אבל היא קבוצה שמבחינה פיזית גוברת כמעט על כל קבוצה בליגת העל. ברגע שאשדוד שמה דגש יותר על מלחמה, פיזיות ועבודה על המגרש וזונחת את "הטיקי- טקה" שגם ככה אף פעם לא היה לחם חוקה, זה נראה אחרת. נראה שגם השחקנים וגם יוסי מזרחי שינו את הגישה והבינו את המתכון החדש.

גם הכניסה של שחקנים צעירים כמו אמיר בן שמעון, בנצי מושל, בן בוטבול, גדי קינדה ואחרים פשוט באים בכדי להוכיח את עצמם מידי משחק. קצת חסר לנו את אל חמיד שמבחינה פיזית ומבחינת התרומה שלו לאשדוד הוא שחקן חשוב מאד. מול ק"ש יוסי מזרחי חסר את עופר ורטה והשתמש בישראל ראש כמעין מגן, נראה שמזרחי "התאהב" בשיטה של שלושת הבלמים שמבחינתו עבדה יפה מול מכבי ת"א, לכן מזרחי גם הביא את שי מימון ולא מן הנמנע שנראה את מימון עולה בהרכב יחד עם פטי, ראש שצ'קול וורטה משחקים באגפים שסירוטשיין יכול ליצור קישור אחורי טוב עם ביטון, רביבו ובן בוטבול. 

האיזון בין התקפה להגנה

באשדוד שמים דגש ברמת החיזוק על הצד ההתקפי, שצ'פוביץ', מקרייב ואבו ענזה יהיו בסגל של אשדוד שאולי גם בן לולו יגיע לאשדוד. לאשדוד שעד המשחק מול ק"ש היה בערך חלוץ וחצי טבעי בסגל, עכשיו גם מקרייב אמור להישאר שיחד עם השלושה האחרים פתאום לאשדוד תהיה יופי של התקפה. אלא שבצמד המשחקים האחרונים נראה שמזרחי מחפש קודם כל את האיזון בין ההתקפה לקישור, אם מזרחי עולה עם הרכב של 3 בלמים וקישור מעובה יש לו מקום לשחקן התקפה אחד בהרכב, שככל הנראה זה יהיה שצ'פוביץ', שאשדוד עשויה לשחק עם מקרייב יחד עם שצ'פוביץ'. עם ההגעה של שי מימון וההגעה של שצ'פוביץ' והישארות של מקרייב ליוסי מזרחי יש הרבה יותר תמרון בסגל. אשדוד אמנם שיחררה כמה שחקנים צעירים שלא ממש היו בהרכב ובסגל כמו אמיר לביא, תמיר עדי, עידן ציון ואחרים. הנהלת אשדוד דומה שהפיקה לקחים מינואר של שנה שעברה, במקום לשחרר כמות של 7-8 שחקנים ולצרף רק שחקן אחד (תמיר כחלון).

אשדוד שיש עוד שבוע לתום מועד ההעברות הנוכחי, כבר צירפה שלושה שחקנים, שי מימון, רחמים צ'קול ושצ'פוביץ', שאולי גם בן לולו יגיע ואשדוד מחפשת עוד זר אחד לפחות בעמדת הקישור. חמישה או ארבעה שחקנים ברמה כזאת אם יגיעו לאשדוד בהחלט יכולים להפוך את פני הקבוצה עד תום העונה. צריך לקחת בחשבון שג'וואן אושניוואה שנמצא כרגע באליפות אפריקה עושי לא לחזור בכלל לאשדוד, ואולי הוא בדרך לסלטיק, לכן הגיע צ'קול לאשדוד בתור הגיבוי. שי מימון הגיע בתמיכתו של יוסי מזרחי אחרי שהרשים במהלך האימונים שלו באשדוד, מימון ייתן גיבוי ליא יא פטי שהפציעה שלו במפשעה עדיין מפריעה לו, ויש עוד עונה ארוכה. למזרחי יש חוסר כרגע בעמדת המגן הימני, אחרי שעידן ציון עבר למכבי יבנה ועופר ורטה פצוע, ישראל ראש, אל חמיד או הרכב שלושת הבלמים יכול לפתור את הבעיה. 

שאלת רביבו

מידי שבוע עולה כאן סוגיית דוד רביבו, אפשר לדבר כמה שרוצים מי צודק או לא צודק במאבק בין רביבו, המאמן והנהלת אשדוד (אם יש בכלל מאבק?), אבל כל בר דעת רואה, שאשדוד עם רביבו ואשדוד בלי רביבו היא קבוצה שונה. מעבר לסגנון המשחק והיכולת על הדשא, רביבו הוא הנשק של אשדוד בכדי להבקיע שערים. תחזרו לכותרת, אשדוד מבקיעה בעיקר במצבים נייחים ועל זה חתום בעיקר רביבו. נחזור לארבעת השערים שהבקיעה אשדוד בסיבוב השני, מקרייב כבש אחד, אל חמיד כבש את השני, ביטון את השלישי ופטי את הרביעי. שניים מהארבעה הגיעו ממצבים נייחים (ביטון ופטי), שאחד מהם שייך לרביבו. השאלה שעולה אם רביבו כל כך חשוב מדוע הוא אחראי רק על רבע מהשערים של אשדוד עד כה בסיבוב השני. בעיקר בגלל כל התנודות של רביבו מההרכב ולספסל. רביבו ביקש לפני שבועיים לעזוב ונראה שהמשבר הזה לפחות די מאחורינו, אלא שבכדי שאשדוד תהיה טובה היא צריכה את רביבו משחק בחשק, ולא רק על הדשא, אלא גם בחדר ההלבשה, בתור קפטן, אשדוד חייבת את רביבו דומיננטי ומרכזי, אחרת זה פשוט לא יעבוד. אלא אם באשדוד מתכננים להביא איזה שחקן במקומו של רביבו, מה שכנראה לא יקרה. כמה פעמיים כבר כתבנו כאן שרביבו הוא הברומטר זה תקף גם היום.