עוד לפני המשחק והאמת שעוד לפני הסדרה, אשדוד ניצחה כבר בעובדה שאולי הייתה לקבוצה הראשונה שאוהדי ניצחו את אוהדי רמלה שנחשבים לטובים בליגה, מהערב ולמעשה מהעונה, יש מהפך לא רק בכדורסל הנשים, אלא גם בפן של הקהל, ים הצהוב פשוט כיסה את האולם מפה לפה ונתן אווירה מדהימה לשחקניות שלא היו מסוגלות להפסיד. תענוג. הכדורסל שראינו הערב היה הכדורסל שראינו לאורך כל הסדרה משתי הקבוצות הללו, הרבה מאבקים, מעט התקפה, המון הגנה ובעיקר עצבים מברזל. שתי הקבוצות עשו פעולה טובה ואז שתיים רעות, ולסירוגין, אלא שבהארכה זה כבר היה המשחק של אשדוד שהלכה לפירסון וקולודני וזה פשוט עבד. אשדוד מקבל פרס על עונה שמהקיץ היה רשום עליה היסטורי, עם דאבל היסטורי גדול של גביע ואליפות.

זה דבק בכולם

מדהים לראות איך הצלחה מדבקת, העיר אשדוד צמאה להצלחה ספורטיבית ממשית, אשדוד בשנים האחרונות הפכה להיות מעצמת ספורט פשוט כך, רק שהשיג משמעותי בספורט התחרותי הבוגר לא היה כבר כמה שנים טובות בעיר, זה התחיל בפברואר עם גביע המדינה והמשיך עם האליפות המתוקה וההיסטורית הזאת. אנשים שבכלל לא בטוח שיודעים מה זה כדורסל וכדורסל נשים בפרט, רצו להיות חלק מההצלחה הזאת, 1300 איש הכיל הערב האולם בקריה ואם היה אפשר להכניס 3000 גם זה היה מלא. באשדוד יצטרכו ויהיו חייבים למנף את ההצלחה הזאת למשהו גדול, כמובן שלכדורסל הנשים ולכדורסל בכלל, אבל גם לספורט כולו, תראו מה סדרת גמר אחת עשתה לעיר שלמה, שפתאום החלה להכיר שמות כמו מירב דורי, נעמי קולודני, פלנט פירסון ותמרה יאנג. כמו שאמרנו, כדורסל גדול לא ראינו, גם לא ב- 40 דקות וגם לא ב- 45 דקות. שתי הקבוצות הציגו הערב משחק כדורסל רע מבחינת איכות, שכלל לא מעט מהלכים לא טובים, איבודים והחטאות של זריקות קלות, אבל היו שם הרבה מתח ודרמה. לאורך כל 45 הדקות היה ברור שמי שתטעה פחות היא זו שתנצח במשחק.

שזה חשוב הולכים לניסיון

כמה צעקות חטפה נעמי קודלוני ממאמנה היא כל כך אוהבת עדני דגן, אבל את האליפות היא הביאה לו כמעט לבד במו ידיה במשחק הערב, עם אינספור החלטות טובות של מאני טיים, קולודוני עם לא מעט חסרונות, מראה כמה כדורסל יש לה ובעיקר, לב, נשמה והרבה מוח כדורסל. אשדוד כבר הוליכה בהפרש דו ספרתי בתחילת הרבע השני, אבל בדיוק כמו רמלה במשחק הקודם שמטה אותו בהמשך ולאחר מכן התפתח משחק צמוד. במחצית אגב הייתה תוצאה של המשחק הרביעי 33- 33. היתרון עבר מקבוצה מספר פעמים ואז הגיע הרבע האחרון. רמלה פתחה יתרון קטן, אשדוד חזרה והסיום היה מותח והוליך להארכה אחרי שאשלי שילדס פספסה הזדמנות לנצח את המשחק עבור אשדוד.

אלא שעוד לפני הארכה, רמלה הייתה עם הכדור ב- 15 שניות לסיום ביתרון של נקודה, שברור שאשדוד חייבת עבירה, רמלה ניסתה להביא את הכדור לרייט המדהימה, אל שיאנג עם אולי המהלך של המשחק, חטפה את הכדור, רייט ביצעה עליה עבירה שלטענת השופטים הייתה בלתי ספורטיבית (אולי מספיק לקחת שריקות כל כך דרמטיות בשלב כזה של העונה והמשחק?), יאנג קלעה רק אחת ושלחה את המשחק להארכה. מה עוד אפשר לבקש? גם בהארכה הקבוצות לא הרפו האחת מהשנייה, אבל אשדוד הייתה מעט טובה יותר, קולודני ופירסון הספיקו מול טנישה רייט, וזה הספיק לה בשביל לנצח ולזכות בדאבל.

זוכרים את הקיץ?

ההצלחה של סוף העונה היא נגזרת של הקיץ, שלמרבה האירוניה, ההצלחה של אשדוד הגיעה בגלל ההצלחה של רמלה בעונה שעברה. ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי שהגיע כמובן למשחק שאל את היו"ר טלי קריאף מה צריך בכדי להיות כמו רמלה ומשם היה רשום על העונה הזאת היסטוריה. העונה הזאת שייכת בלעדית למכבי בנות אשדוד. ב-13 מ-14 השנים אחרונות הניפו צלחת שתי קבוצות בלבד, אליצור רמלה ורמת השרון. הראשונה כבר צעדה ביתרון 1:2 בסדרה הנוכחית אחרי שניצחה באשדוד, אך הפסד ביתי במשחק הרביעי החזיר את הביתיות לאשדוד שלא כשלה במאני טיים. המשחק המכריע היה צמוד לכל אורכו ובדקות הסיום נראה היה כי הוא הולך לכיוון של רמלה, אבל איבוד כדור של טנישה רייט אפשר לבנות של עדני דגן לכפות הארכה. הסדרה המרתקת הגיעה לסיומה במשחק חמישי מותח במיוחד ולאחר 40 דקות הראה לוח התוצאות 58:58, כיאה למשחק גמר איכותי ומותח. בסופו של דבר התעלתה אשדוד.

הישג ענק כבר אמרנו?

שמחה ענקית באשדוד וכבוד גדול הביאו הבנות לעיר אשדוד. אנחנו לא חושבים שאף פעם אנשים כל כך רצו צלחת, אלא שזה לא הצלחת, אלא המהות, מתחילת העונה היה רשום על העונה הזאת, שזו העונה של אשדוד. הגביע היה רק עוד ציון דרך בהיסטוריה שהקבוצה הזאת רשמה מידי ערב וערב עד לאליפות. אשדוד הגיעה למשחק האליפות לאחר עונה קשה ומתישה והיו אלו פירסון את דגן שהניפו את הצלחת מול אוהדיהם הרבים בבית, באשדוד. היסטוריה של העונה: הסדרה הזו הבטיחה רבות בהתחלה והיא גם מקיימת רמלה ניצחה באשדוד, אשדוד ניצחה ברמלה. אבל בדרך כלל נהוג לומר שיתרון ביתיות בסדרה כזאת, הוא רק במשחק חמישי, אז הנה הגענו למשחק החמישי ואשדוד עפה לניצחון. אמוציות, שינוי מומנטום, התעלות בשני הצדדים, אווירה חמה, 40 דקות שמכריעות עונה שלמה ולבסוף הארכה מותחת.

היה לנו הכול במשחק החמישי והמכריע של גמר הנשים. טוב בואו נעשה סדר, המומנטום במשחק הזה עבר מצד לצד במשך 3 רבעים אבל דווקא טנישה רייט (22) וחבורתה היו בדרך לניצחון ברבע הרביעי, אך חטיפה של קולודני (מי אם לא היא) וקליעה אחת שלה מהעונשין שלחו את המשחק להארכה. שם זה שוב היה צמוד. רייט (22 נק') צימקה ל-65:64 והכדור היה אצל אשדוד שאיבדה. לא ברור איך אבל קולודני חטפה בחזרה ולאחר מכן קלעה זריקה אחת מהעונשין והצליחה להשתלט על הריבאונד ולסגור את הסיפור שוב מהקו. בזמן הזה הספסל של אשדוד כבר החל בחגיגות. משחק בית ויתרון הביתיות בהחלט הוכיח את עצמו. אגב זה גם תואר האליפות הראשון של העיר אשדוד בספורט בוגרים. הישג גדול, כבר אמרנו? יש לציין כי מפתיחת השנה אשדוד הייתה פשוט יותר טובה מכל השאר. עדני דגן הכניס את הרוח המלחמתית שלו בבנות מאשדוד ודחף אותן בכל משחק. העונה גם ראינו את אשדוד עושה ניסיון כלים ביורוקאפ וכנראה בשנה הבאה נראה שוב את הקבוצה במפעל אירופי כלשהו.

אליפות עם דפיקות לב

סיום ראוי מזה לסדרה מדהימה שכזו לא יכולנו לבקש. שוויון 33 בהפסקה, שוויון 58 אחרי 4 רבעים, הארכה צמודה ומורטת עצבים ובסיומה מהלך אחד של קולודני, של ריבאונד התקפה ושתיים משתיים מהקו, קבעה 70 – 66 לאשדוד עם 4.9 שניות לשחק והחגיגות בצהוב יכלו להתחיל. אחרי שני משחקים שהסתיימו בשוויון 2- 2 על חודן של שתי נקודות במצטבר, ואחרי שתי מחציות שהסתיימו בשוויון, במשחק חמישי שפשוט אי אפשר אפילו לביים, רק הארכה הייתה סיום ראוי לסדרה המדהימה הזו. אשדוד הובילה ב10 במהלך הרבע השני, רמלה חזרה והשוותה עד המחצית, 33 – 33. במחצית השנייה טנישה רייט השתלטה על העניינים ורמלה הצליחה לעצור את פירסון כמעט לחלוטין, אבל שילדס וקולודני התעלו במחצית השנייה כדי לשמור את אשדוד בתמונה.

במשחק מאד הפכפך עם 13 חילופי הובלה ו-14 תוצאות שוויון, אשדוד הובילה 46 – 43 אחרי שלושה רבעים תודות לסל עם הבאזר של יאנג, היחיד שלה במחצית השנייה. רמלה עלתה ליתרון 53 – 48 באמצע הרבע האחרון, הפרש שבהחלט הרגיש משמעותי. אשדוד הצליחה להפוך את התוצאה רק 48 שניות לסיום הרבע תודות לשתי נקודות מהקו של שילדס, 57 – 56, שאמרה לנו בסיום שהיא ממש לא חשבה על העונשין שהיא החטיאה בסיום משחק 3 ברגעים האלה. כפי שכולם ידעו שיקרה, רייט רצה כל הדרך לצד השני כדי להחזיר את היתרון לרמלה, אבל כמו במשחקים קודמים חטיפה של יאנג שנעצרה בעבירה לא ספורטיבית 13 שניות לסיום נתנו לאשדוד עוד הזדמנות. יאנג דייקה רק באחת ושילדס לא הצליחה לנצח עם הבאזר, 58 לכל, הארכה.

בהארכה זה היה הסיפור של נעמי

למרות מאמציה המדהימים של רייט, אשדוד הצליחה לשמור על יתרון מאד נזיל לאורך כל ההארכה. רגעי מתח קשים מאד עברו על שתי הקבוצות ועל כל האוהדים שמילאו את האולם עד
אפס מקום, עד שנעמי קולודני נשלחה לקו עם 8.7 שניות לסיום, ביתרון 67 - 66. היא
דייקה בראשונה, החטיאה את השנייה אבל לקחה את הריבאונד של עצמה וסחטה עוד עבירה עם
4.9 על השעון. היא דייקה בשתיהן, העלתה את אשדוד ל70 ול4 הפרש, וסגרה דאבל אשדודי
מדהים. המהלך של העונה שגם העלה אותה ל17 נקודות והעניק לה את תואר המצטיינת של
המשחק.


לאשדוד:

נעמי קולודני 17 נק'

אשלי שילדס 16 נק', 9 ריב'

תמרה יאנג 15 נק', 7 ריב'

פלנט פירסון 13 נק', 7 ריב'

בריטני דנסון 9 נק', 6 ריב'


לרמלה:

טנישה רייט 22 נק', 8 ריב'

אמבר האריס 16 נק', 10 ריב'

אליינה בירד 13 נק', 3 חט'

ליקו ווילינגהאם 9 נק', 7 ריב'

מיכל אפשטיין 6 נק'