נפתח דווקא בנימה אופטימית, מ.ס אשדוד יכולה וצריכה לעשות סיבוב שני הרבה יותר מהסיבוב הראשון שלה. הקבוצה של זורי ברמכר הייתה אמורה לפחות על פי הציפיות בקיץ להיות קבוצת צמרת, דיברו על העובדה שבסגל של הקבוצה ישנם שחקנים בכירים כמו גדי קינדה, עדן מור, בנצי מושל וניב זריהן יחד עם גל אנגלשטיין וכן חבורת נערים א' שרק לפני שנתיים זכתה באליפות בגיל שלה. אלא שהציפיות לחוד ומציאות לבד, גדי קינדה כמעט ולא שיחק עם הנוער העונה והוא בעיקר שחקן של הקבוצה הבוגרת וזה בסדר, כי התפקיד הראשון של קבוצת הנוער היא לספק שחקנים לקבוצת הנוער וזו האג'נדה של כל ראשי המועדון ומחלקת הנוער. אלא שנדמה שבכל זאת,
במחלקת הנוער היו ציפיות לדבר על מושגים של צמרת, היו כאלה שהגדילו בקיץ ואמרו: "לדעתי אפשר להתמודד על מקומות 1-4 לאורך כל העונה", בנוסף העובדה שבקבוצת הנוער מינו את זורי ברמכר שהיא אמור להביא רוח חדשה ובעיקר מכיר את רוב השחקנים אותם אימן בנערים א'. ברמכר לא אשם, הוא עושה את המקסימום, גם ברמת האימונים, הוא בהחלט מעביר אימונים ברמה גבוהה ומעניינת, הבעיה היא כנראה קצת יותר עמוקה. "קודם כל אף אחד לא ציפה שמכבי ת"א תהיה קבוצה טובה גם העונה, אחרי העונה הגדולה שלהם בעונה שעברה והעובדה שחצי קבוצה עלתה לבוגרים חשבנו שהם יהיו קבוצה חלשה יותר וטעינו", אומר אחד מאנשי מחלקת הנוער. בנוסף, בנוער בנו בצורה כזאת או אחרת על גדי קינדה, "חשבנו שהוא ישחק איתנו חלק מהעונה וחלק
מהמשחקים, שלא תחשוב אנחנו הכי שמחים שהוא בבוגרים ומתפתח לשחקן בליגת העל שזו המטרה, רק שבנינו עליו לחלק מהעונה ואין הרבה שחקנים ברמה שלו בליגה לנוער", אומרים בקבוצה.

קצת מספרים

קבוצת הנוער מסיימת כאמור סיבוב אחד, 15 משחקים מתוכם השיגה הקבוצה, 5 ניצחונות, 3 תיקו ו- 7 הפסדים. אין ספק שיותר מידי הפסדים עבור קבוצה שמדברת על צמרת גבוהה. הקבוצה ממוקמת במקום ה-9 בליגה, עם 18 נק'. המרחק שלה מהקו האדום הוא 5 נק' מצד אחד ואילו מהמקום הראשון הוא 19 נק'!! שכל אחד יעשה את החשבון לבד. מבחינת כיבוש שערים, אשדוד כבשה 16 שערים שעל 7 מהם חתום ניב זריהן (כמעט חצי), ההתקפה השלישית (מהסוף) בטיבה בליגה ואין ספק שזו אחת הבעיות העיקריות של אשדוד העונה, הקבוצה מתקשה להבקיע ויותר מזה, לעיתים הקבוצה מתקשה להגיע למצבים ואז גם ניצול המצבים הוא לוקה בחסר. מבחינת ספיגה, ההגנה של אשדוד ספגה 22 שערים, בהחלט סביר בהתחשב בעונה ובמיקום של הקבוצה. ההגנה של אשדוד היא החמישית (מההתחלה) בטיבה, ואת הקרדיט צריכים לקבל כולם שמעל כולם נמצא השוער
גל אנגלשטיין שכבר עונה שלישית ברציפות מראה כמה כישרון יש לו. בנקודה הזאת מגיעה אשראי גם לברמכר שבזמן קצר יחסית הצליח לשנות את משחק ההגנה של הקבוצה ובפן הזה אין ספק שההגנה של אשדוד היא בהחלט החלק החזק של הקבוצה, ללא ספק.

המצטיין: ניב זריהן

במכבי חיפה מתגאים ברועי עטר הבן המיוחס של ראובן עטר, באשדוד יש ייחוס אחר, ניב זריהן הבן של יגאל זריהן, מלך השערים בכל הזמנים של אשדוד (עירוני ומ.ס אשדוד יחד) והים מנהל האקדמיה. ניב שכבר החל את
העונה בקבוצה הבוגרת, יצאה איתם למחנה האימונים ואף נטל חלק בכמה משחקים בגביע הטוטו, אלא שהוא בניגוד לקינדה נשאר בנוער ועזר לקבוצה. 7 שערים הוא הבקיע, שבשבת האחרונה הוא הוסיף צמד נוסף ויש לו עוד שלושער במשחק החוץ מול ק"ש, כך שבסך הכול בשני משחקים הוא הבקיע 5 שערים ובשאר הבקיע רק 2 שערים ב- 13 משחקים!! וזו בהחלט נקודה למחשבה. מצד שני 7 שערים זה הכי הרבה ממה שהבקיע כל שחקן אחר העונה בנוער ולכן הוא נקודת האור. יש לו מהירות, כוח ובליגה לנוער הוא בהחלט הרבה יותר דומיננטי ולא סתם הוא נמנה על הסגל של נבחרת הנוער יחד עם החבר שלו מהבוגרת גדי קינדה.

האכזבה: חוסר היציבות

אם יש דבר אחד שבולט העונה בקבוצת הנוער של אשדוד, זה חוסר היציבות, ניצחונות גדולים על נתניה, או ק"ש ואז הפסדים לא ברורים, או כל מיני משחקים חלשים כמו לפני שבועיים מול ראשל"צ בתיקו 0-0 בבית. בכלל ההבדלים של אשדוד במשחקי הבית למשחקי החוץ, לא כל כך באו לידי ביטוי בשל חוסר היציבות של הקבוצה, רוב קבוצות הליגה לא ממש ידעו איזו אשדוד הם הולכים לפגוש, שמצד שני לא בטוח שגם זורי ברמכר יודע איזו קבוצה הוא יקבל מידי שבת. מי שאמורים להיות שחקני האיזון בקבוצה שיביאו לה את המנהיגות ואת הסדר במשחק יחד עם הבגרות אמורים להיות עדן מור, ניב זריהן ובנצי מושל יחד עם פרדי ציון וגל אנגלשטיין מאחורה, אלא שזה לא בא לידי ביטוי ובכלל אשדוד סבלה מיותר מידי שחקני מפתח שלא הצליחו לבוא לידי ביטוי לאורך זמן ובעיקר מידי משחק. הסגל של אשדוד מונה 25 שחקנים, אך דומה שברמכר לא  ממש הצליח לגבש הרכב קבוע ויחד עם זאת לא הכול באשמתו, כי כמו שאמרנו, יותר מידי שחקני מפתח לא ממש הגיעו לעונה הזאת וחבל. אבל כמו שאמרנו יש סיבוב שלם ו- 15 משחקים שלמים לשפר.

הפספוס: משחק הגביע מול מכבי ת"א באשדוד

אחד מהפספוסים הגדולים של מ.ס אשדוד העונה הוא משחק הגביע באשדוד מול מכבי ת"א, בו הפסידה אשדוד 4-3 במשחק דרמטי מאד, הפסד שנקבע בתוספת הזמן אחרי שאשדוד כבר עשתה 3-3. אשדוד היא קבוצת גביע טיפוסית, יש לה כבר שתי זכיות בקבוצת הנוער, חלק מהשחקנים האלה היו בהחלט יכולים להיכנס כמו אחרים להיסטוריה של המחלקה אם דרך יפה בגביע, אולם הפספוס הזה בהחלט מאכזב, מה גם שמדובר מול הקבוצה הטובה בליגה, שמובילה את הטבלה ללא הפסד והעובדה ששחקני אשדוד היו יכולים לחלוף בגביע על פני מכבי ת"א, היא בהחלט הייתה יכולה לתת זריקת עידוד להמשך העונה, לקבוצה, לשחקנים, לכולם. במקרה של הגביע, אין סיבוב שני לתקן.

אמור לפרוץ: בנצי מושל

במהלך העונה ראינו כמה ניצוצות מהכישרון של בנצי מושל, הילד המוכשר כבר מסומן כמה שנים כאחד הכישרונות הגדולים שיש במחלקה, יש לו אליפות עם נערים א' לפני שלוש שנים, אלא שהבעיה שלו היא שהפריצה שלו כל פעם נבלמת בגלל פציעה כזו או אחרת, העונה באשדוד ניסו ומנסים לשמור עליו מפני פציעות, אלא שבינתיים זה עובד בצורה מושלמת. העונה ראינו כמה וכמה מהלכים שמראים כמה כישרון יש לו, במשחקים שהוא שיחק ראינו ממנו תפוקה אולי יותר מכל שחקן אחר. מספיק היה לנו לראות אותו באחד ממשחקי האימון של קבוצת הנוער מול הבוגרת, איך הוא לוקח את אפא אמברוז (!!) המהיר מאד לסיבוב ומשאיר לו אבק ומשאיר את יוסי מזרחי לברר מי זה הילד הזה, כך שהכישרון שם, גם באשדוד יודעים זאת, עכשיו צריכים לראות איך מתעלים את הכישרון הזה לטובת הקבוצה, כך כולנו נרוויח, אחרת כולנו נפסיד.