"בלי משה אוחיון אין לנו קבוצה", "רק כאשר אוחיון בא לקבל את הכדור יש להתקפה צורה", אלא הם רק מקצת הציטוטים ששמענו במשחק האחרון על משה אוחיון. רגע לפני הבעיטה החופשית שהוא סובב באומנות לראש של ניר ביטון. גם מול הפועל ר"ג לפני שבועיים, אוחיון הבקיע שער מדהים מבעיטה חופשית, פייר גם אנחנו לא האמנו שהוא בכלל חושב על לבעוט לשער, אבל מהצד של יציע הכבוד זה היה נראה נפלא, סיבוב מושלם ופנימה. העונה פשוט כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב. חבל שזה לא נגמר ביותר מנקודה אחת. בכדי להבין את השינוי שעבר משה אוחיון העונה צריך ללכת אחורה בזמן, זה לא רק עניין המנהיגות זה הרבה יותר זה. אנחנו זוכרים משחקים בעונה שעברה שאוחיון זכה לשלל קללות וגידופים מיושבי היציע דבר שבהחלט לא הוסיף כבוד לאותם אנשים. העונה מעבר לכיבוש השערים והתפוקה המספרית, דומה שאוחיון עלה מדרגה בכל הקשור לעניין המנטאלי- אישי, הוא יותר מעורב ובעיקר הוא הרבה יותר מנהיג על המגרש. עזבו את זה שכמו שאומרים בשכונה כל שער שלו "בצבע" דומה שמשה מתחרה עם עצמו איזה שער יותר יפה, האם זה הכדור מול סכנין? או אולי הכדור למשקוף פנימה מול חיפה, או אולי מול ר"ג, רק תבחרו.

"מה שיש לנו ברגליים אי אפשר ללמד"

בתחילת העונה הגיע ג'ון גרגורי ומיד בחר באוחיון לקפטן של הקבוצה, שנה שנייה ברציפות, על הנושא החברתי, ועל משה האדם אף פעם לא הייתה קצה של טענה, הלוואי על כל קבוצה ועל כל מאמן אדם כזה ואני אומר את זה מהיכרות מעט קרובה אחרי שהייה במחנה אימון 10 ימים. הטענות אם היו, דיברו על הדשא, לא מנהיג, כן מנהיג, כן יכול להוביל, לא יכול להוביל. אוחיון עצמו לא כל כך אהב את כל ההתעסקות האישית בו והעדיף לתת את התשובה על המגרש, העונה הוא נותן. בתחילת העונה באחת מהשיחות שקיימנו עם גרגורי הוא דיבר על אוחיון, "הוא משהו מיוחד, זו שנה חשובה עבורו, מה שיש לן ברגליים אין להרבה שחקנים, כל מה שצריך זה רק לא להפריע לו", אמר גרגורי. בעודנו מדברים ואוחיון החל בתום האימון סתם להגביה כדורים לחלוצים שרצו קצת להתפרק מול השער בסיום האימון. סתם אמרנו? כל כדור היה לכתובת. "תראה את זה", אמר גרגורי, הוא יכול לשים את הכדור בכל נקודה שהוא ירצה, יש לו רגל מדהימה". הרבה דיברו על מערכת היחסים בין אוחיון לבין גרגורי, "משה הוא לא מסוג השחקנים שיריב עם מאמן, הוא מאד אכפתי והמערכת והקבוצה חשובים לו מאד בטח אשדוד", אומר גורם במערכת. גם במהלך העונה היה מקרה שנראה כאילו היחסים עולים על שרטון במשחק שבו סופסל נגד מכבי ת"א, אך מהר מאד גם משה וגם גרגורי הבינו אחד את השני, הקשר שלהם במהלך משחקים נראה טוב ואולי אוחיון לא יודע בזה אבל הישיבה על הספסל עשתה לו רק טוב.

מנהיגות לא נותנים, מנהיגות לוקחים

את המשפט האלמותי הזה טבע גיא גודס בעולם הספורט, שנה אחרי אובדן האליפות של מכבי ת"א. עושה רושם שהעונה נפל לאוחיון האסימון של מה מצריך להיות בכדי להיות מנהיג, מעבר ליכולת האנושית מחוץ למגרש ששם כבר אמרנו הוא מקבל את הציון המקסימאלי, על המגרש עצמו אוחיון לא רק שמציג יכולת טובה ובזה זה נגמר, אלא אף מראה את הצדדים האחרים שלו, הסדר, המשמעת, ההערות לשחקנים הצעירים, הוא מתעצבן שצריך. אוחיון הבין כנראה שקפטן ומנהיג צריכים לעשות אקסטרה, אולי הוא הבין את עוד קודם, אבל העונה הוא מיישם הלכה למעשה. הוא הפך ממנהיג שקט לאחד כזה שיודעים שההגה בידיים שלו. השחקנים הצעירים הרבה יותר מכבדים (לא שבעבר לא) אבל בכל זאת, תענוג היה לראות איך בחתונה של עידן שדה כל החבורה של השחקנים מקיפה אותו ברחבת הריקודים, איך שחקנים צעירים ניגשים אליו בכדי שיעזור להם לסדר את העניבה, זה אוחיון והעונה מה שרק חלק ראו כולם רואים ובגדול.

עובד הכי קשה

מנהיגות לא מסתכמת רק בלדבר ולכוון היא מתבטאת גם בכל מה שקשור לתת דוגמא, הכושר הטוב של אוחיון הוא נגזרת של עבודה קשה, "הכושר הגופני שלו הכי גבוה, הוא עובד הכי קשה והמצב הגופני שלו הוא הכי טוב מאז שהוא זוכר את עצמו", אומר יניב מרגוליס מאמן הכושר. "לא צריך לדבר איתו על עבודה, או על כושר, הוא עושה את הכול לבד, סוג של מאמן אישי של עצמו", ממשיך מרגוליס. אז מה הפלא ש- 11 שערים לא הולכים ברגל. הניידות של אוחיון היא כמעט תמיד מעל ה- 10 ק"מ במשחק, הדיוק שלו הוא מעל 85 אחוז. המנהיגות, כמו שאמרנו לא מתבטאת רק בלדבר, אלא גם בלעשות, אוחיון משמש דוגמא וזה אולי המודל הכי טוב לשחקנים האחרים בקבוצה. כאשר הצעירים רואים אותו, איך הוא עובד קשה, נלחם, מזיע ורוצה ובסופו של דבר גם קוצר את הפירות זה מדביק את כולם. וכך בעצם מתבטאת מנהיגות.