אין ספק שהעונה של מ.ס אשדוד היא עונה מגוונת, מעין רכבת הרים, פעם למעלה, פעם למטה, בדרך כלל מעניין. לגבי הכיף יהיו כאלה שיגידו שיותר כיף ויהיו כאלה שפחות. אנחנו בתקשורת אוהבים לעסוק באילו, מה היה קורה אילו... חג הפסח וקריאת ההגדה זה זמן טוב. לכן החלטנו לקחת כמה מצבים מהעונה של אשדוד ולהכניס אותם לתוך הקטע של די דיינו, מה יצא? תראו.

אילו לא היה הפסד טכני לבני יהודה- היה לאשדוד עוד נקודה- דיינו- נכון שנקודה לא הייתה משנה הרבה כרגע, אבל מי יודע אם נצטרך את הנקודה הזאת בתום 30 מחזורים. להזכירם כל נקודה חשובה בעיקר בלל שיטת הקיצוץ, כי קבוצה שתסיים עם מאזן נקודות אי זוגי תקבל "בונוס" של עיגול נקודות כלפי מעלה.

אילו היו יודעים שחקני אשדוד לבעוט פנדלים- היה לאשדוד עוד 8 נקודות לפחות- דיינו- כאן כבר לא מדובר בנקודה בודדת, אלא לפחות על שמונה. פנדל מול ר"ג (2), פנדל מול ב"ש (1), פנדל מול סכנין (2), פנדל מול נצרת (3). מה לעשות שהעונה שחקני אשדוד פשוט לא מצליחים לשים את הכדור ברשת מהנקודה הלבנה. בעיטת עונשין מ-11 מ' הפכה להיות חיסרון עבור אשדוד ולא יתרון.

אילו אמיר לביא לא היה נפצע- אולי היינו מדברים על הכישרון החדש של אשדוד- דיינו- דווקא בעונה שהצעירים של אשדוד נותנים את הטון בקבוצה, יכול היה אמיר לביא להיות גורם דומיננטי בקבוצה. כאשר ניר ביטון, עידן שדה, רחמים צ'קול מהווים שלד של הקבוצה לשנים הבאות, חבל ששחקן כמו אמיר לביא שיכול היה להיות שחקן מפתח מרכזי לא ממש שיחק והפעם לא בגללו. חבל שפציעה בברך קצת פגעה בפריצה של השחקן, אבל אולי הסיום יהיה מתוק.

אילו לא היה לנו את סטויקיץ' אולי היינו מדברים על מאבקי תחתית- דיינו- אנחנו לא רוצים לחשוב מה היה קורה אילו דראגן סטויקיץ' לא היה בשער של אשדוד והיה שוער אחר נניח. בלי לפגוע באף אחד, סטויקיץ' שווה לאשדוד חצי מהנקודות שהקבוצה השיגה (הוא מתקזז עם החטאות הפנדלים), יכול להיות שאם הוא לא היה עומד העונה בין הקורות היינו מדברים על מושגים של קבוצת תחתית.

אילו טובול לא היה מורחק מול מכבי חיפה אולי אשדוד הייתה רושמת הפתעה- דיינו- נכון שמדובר בהימור קצת גדול, אבל לשחק בעשרה שחקנים כמעט 70 דקות זה לא קל מול כל קבוצה, בטח לא מול חיפה בקריית אליעזר. אשדוד ירדה אחורה וכמעט הצליחה לשמור על שער נקי עד שהגיע מוחמד גדיר בדקה ה-88 ונתן לחיפה שלוש נקודות ולאשדוד לעסוק בקושיות. שרואים איך סכנין ניצחה את חיפה זה בהחלט מעורר כמה קושיות של תסכול באשדוד.

אילו אשדוד הייתה משכילה לנצח את הקבוצות הנחותות ממנה- אולי היינו במקום יותר גבוה בטבלה- דיינו- כמה פעמיים העונה ראינו את שחקני אשדוד כושלים מול קבוצות כמו רעננה, סכנין, ר"ג או עכו שלא לדבר על נצרת בשבת האחרונה. יכול להיות שכל שאר הדיינו היו הולכים ליאור, עם שחקני אשדוד היו מנצלים את היתרון היחסי שלהם על הקבוצות האלו.

אילו היו עושים קצת יותר סדר ביציע הכבוד- אולי היינו זוכים לראות את כל האירועים במגרש- דיינו- המגרש באשדוד עבר שינוי מהותי לטובה אבל עדין במשחקים מושכי קהל הבלגן ביציע הכבוד חוגג, אין מקומות מסודרים, כל אחד יושב איך שבא לו, כל ילד חושב שמותר לו לעמוד בדיוק במעבר ולהסתיר חצי מגרש. סדרן אחד או שניים בהחלט היו משפרים את המצב.

המכה ה-11- בעיטת העונשין מ-11 מ' של אשדוד- כתבנו על זה קודם לכן, אבל העובדה שאשדוד החמיצה 4 בעיטות מתוך 4 בליגה היא בהחלט תופעה מוזרה בכדורגל שלנו. בהתחשב בזה שאת ארבעת הפנדלים החמיצו שלושה שחקנים שונים (אוחיון, שריקי, מקרייב) זה אומר שאולי הבעיה היא קבוצתית. מצד שני, אין ספק שקצת יותר ריכוז היו יכולים לעזור, אולי זה בכלל עניין פסיכולוגי. כך או כך 8 הנקודות שאשדוד השאירה על הדשא בהחלט לא מוסיפים בריאות לצוות בקבוצה.