אם תשאלו את אוהד הכדורגל הממוצע בישראל (יצא לי קצת דני דבורין מבובה של לילה), שגיב יחזקאל נתפס כשחקן עם כישרון גדול. יש לו הכל, מהירות, דריבל, פיזיות, אבל קבלת החלטות רעה.

מסוג השחקנים שיכול להתפוצץ במשחק אחד (רביעייה מול בני יהודה בגביע הטוטו) ומאידך להציג משחקי נפל עם החמצות רבות וקבלת החלטה רעה.

עבור אוהדי אשדוד יחזקאל מהווה סוג של אניגמה, המון כישרון, המון באז סביבו, אבל שערים ומספרים פחות. 

מבחינת אשדוד הם ידעו מה יש להם ביד, לפני כשנתיים יחזקאל לקבוצה בחלון העברות של ינואר בעיקר בכדי לעזור לקבוצה להישאר בליגה כנגד כל הסיכויים. את הקרדיט להגעה ולבית החם שמצא באשדוד צריך לזקוף לא מעט למשה אוחיון עוזר מאמן אשדוד.

אוחיון ראה ביחזקאל את מה שאחרים לא ראו, יחד עם הכישרון הגדול ידע אוחיון אז המאמן באותה עונת הישארות הירואית של אשדוד שאם יאמין בו, הוא יקבל מיחזקאל את התוצרת ואכן זה קרה.

צריך להודות בהגינות, חרף כל המחמאות והבית החם שמצא באשדוד, גם העונה יחזקאל עדיין לא הציג את המספרים שאמורים להביא אותו לשורה הראשונה של הכדורגלנים בארץ, שחקני התקפה זה בראש ובראשונה מספרים ויציבות, את זה יחזקאל עוד רחוק מלהביא, רן בן שמעון מקווה לשנות את זה.

העונה יחזקאל הרשית 8 פעמים, 4 בליגה ועוד ארבעה שערים בגביע הטוטו (כולם במשחק אחד), יש לו עוד בישול אחד בליגה, כפי שכתבנו קודם לא מספיק. 

בקיץ שעבר הוא חתם לשנתיים באשדוד שקנתה 50 אחוז מכרטיסו, מכבי ת"א עדיין מחזיקה ב- 50 אחוז הנוספים. אשדוד לא שילמה על הקנייה שלו ולמעשה קיבלה אותה במעין העברה חופשית בקיץ שעבר. 

כישרון שסומן בגיל צעיר

סיפור החיים של יחזקאל מלמד על עקשנות. הוא גדל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, עבר למכבי תל אביב וחזר, לאחר בוררות ומלחמה ארוכה שניהל עם המועדון הצהוב, למתחם חודורוב.

כבר בגיל צעיר יחזקאל הבין ששום דבר בכדורגל הישראלי לא בא בקלות. באשדוד מעידים על שחקן שהקבוצה בדיוק צריכה בכדי לשנות את האופי ואת הזהות של הקבוצה, לא לוקח דבר כמובן מאליו, לוחם שמנצל כל הזדמנות, על המגרש ומחוצה לו.

בקיץ 2016, כשהוא רק בן 21 החליט ג'ורדי קרויף ששגיב יחזקאל הוא הדבר הבא בכדורגל הישראלי. הוא לא התבייש לחשוב עליו כמחליף עתידי של ערן זהבי.

מאוחר יותר היה משוכנע שיחזקאל יהיה היורש של טל בן חיים בכנף. 800 אלף דולר שילמה עליו מכבי תל אביב להפועל תל אביב ויחזקאל יצא לדרך.

שנה אחת על הנדנדה בקרית שלום שלחה אותו לנדוד בחצרות של הכדורגל הישראלי. אם תכתבו את שמו בגוגל לא תמצאו כמעט כלום ממנו.

התקופה שהחזירה את יחזקאל לתודעה או יותר נכון לכותרות, הייתה אותה חצי עונה באשדוד ומאבק הרואי בפלייאוף שהסתיים בהישארות הירואית בליגת העל כנגד כל הסיכויים.

באשדוד האמינו

אנשי מקצוע שמדברים על שגיב יחזקאל יגידו כמעט את אותו דבר באופן לא מפתיע: "יש לו הכל, מהירות וטכניקה שאין לשחקנים אחרים, אבל גם אומרים שיש בעיה בראש. בקבלת ההחלטות בעיקר".

רן בן שמעון וגם משה אוחיון הצליחו לשנות משהו בראש של יחזקאל, לגרום לו להבין שהוא צריך להיות רציני, להשקיע, להבין שאם זה לא יקרה עכשיו,  זה כבר לא יקרה ויחזקאל יככב בכותרות בתור הבטחה שלא מומשה.

"אם הוא לא היה מבין את זה ולוקח את עצמו בידיים, סביר להניח שהוא היה בליגה לאומית או באיזה קבוצת תחתית בליגת העל", אמרו באשדוד.

באשדוד נתנו ליחזקאל את הבמה ואת הביטחון. רן בן שמעון היה המאמן הראשון שהעלה אותו לבוגרים בהפועל ת"א, הוא חיבב את הכישרון של שגיב, ידע מה יכול לצמוח ממנו, חומר הגלם נמצא שם, הנתונים, הכל. 

"רן מבקש המון משגיב, הוא יכול גם לרדת עליו, אבל שגיב מבין ויודע שזה מגיע מהמקום שלבן שמעון אכפת ממנו, הוא דורש ממי שהוא חושב שהוא יכול גם לקבל או לפחות מצפה ממנו ויודע שיש על מה", מספרים באשדוד.

גם למשה אוחיון שבתקופה שלו כמאמן יחזקאל הגיע ולמעשה התחיל את הפריצה מגיע קרדיט גדול. אוחיון שיחק עם יחזקאל בהפועל ת"א, אהב את מה שראה, העניק לו את המפתחות שאף אחד לא חשב שזה יכול לקרות, ויחד עם שאר השחקנים בקבוצה והשילוב של אוחיון על הקווים הקבוצה נשארה בליגה כנגד כל הסיכויים באותה סיום עונה דרמטי.

"בכל מקום שאליו הגעתי הלכו עם הסטיגמה הזו ואני חיפשתי בסך הכל מאמן שיבוא ויגיד לי: 'שגיב, לא מעניין אותי מה אומרים עליך. אני מאחוריך. לך תעשה מה שאתה יודע'. הסטיגמה הייתה כבר נעולה עלי אבל אני לא הייתי פרובלמטי בשום מקום", אמר יחזקאל בעבר על התקופה באשדוד ובכלל.

הציפיות לעתיד

באשדוד בכלל לא חושבים שיחזקאל הראה את מה שהוא יודע, "הפוטנציאל שלו עוד עצום ובסוף בסוף לשחקן כמוהו שמשחק ההתקפה של אשדוד מתבסס עליו ועל דין דוד הוא חייב להביא מספרים", אומרים באשדוד.

ההצלחה הגדולה של אשדוד מגיעה בגלל הכוח הקבוצתי, הגרעין המנהיגותי של שחקנים בקבוצה ובשל יכולת אימון גבוהה של בן שמעון והצוות שלו. לאשדוד יש המון כישרון, סגל רחב וציפיות בהתאם.

מה שאין לאשדוד זה סקורר מוכח, דוד, יחזקאל, באיו, כולם מאד מוכשרים אבל לא שחקנים שהוכיחו שהם יודעים להבקיע בכמויות של קבוצת צמרת.

דוד עשה את זה קצת בעונה שעברה, יחזקאל שנחשב לאס מרכזי בהתקפה של אשדוד ומשחק ההתקפה של בן שמעון מתבסס המון על היכולות שלו ושל דוד, חייב להביא מספרים.

לתת רביעייה במשחק אחד ואז לנוח חודשים זה לא בדיוק המתכון הנכון, באשדוד רוצים לקבל ממנו עקביות ויציבות, לא משחקים של התפוצצות לצד משחקים שבהם הוא נעלם.

"ההבדל בין שחקנים טובים לשחקנים מעולים שמשנים קבוצה זו היציבות", אומרים באשדוד.

יחזקאל מקבל העונה לא מעט משימות, המון אחריות לצד המון חופש בהתקפה, קבלת ההחלטות מול השער זה משהו שיודעים שיש לו איתו בעיה, אבל זה בעיקר עניין של שקט ואמונה יחד עם ביטחון, שני הדברים האחרונים הוא מקבל לא מעט באשדוד, עכשיו הוא צריך למצוא א את השקט שלו באשדוד מבטיחים לעזור לו.

שתיגמר הפגרה, יחזקאל מקווה להראות שהוא עשה את קפיצת המדרגה ורק מחכה להתפוצץ.