לפני כחודש וחצי הוא נאלץ לעזוב את העיר הגדולה ולשוב לבית הוריו באשדוד. "ההחלטה הייתה לא קלה, אבל הבנתי שהמצב הולך ומחמיר ואת רחבת הריקודים לא אפגוש בקרוב" – הוא מספר. "החלטתי שלא יזיק לי קצת שקט, נחת וזמן משפחה, מה שלא קרה במשך תקופה ארוכה".

"קיבלתי את זה די בטוב" – הוא משתף. "המפגשים עם החברים שגדלתי איתם לצד זמן האיכות עם המשפחה - בסך הכל לא רע. בזמן הזה הבנתי שאין על המשפחה והכי חשוב זה הבריאות בסופו של דבר לאחר כל המרוץ שאנחנו נמצאים בו במהלך החיים".

על חזרת המשק לפעילות הוא אומר: "כיף לראות שאנשים חוזרים לסוג של שגרה ואני מאוד מקווה שזה יישאר ככה. גם לברים והמועדונים יש תאריך חזרה ואני מחכה לזה כמו כל שאר הקולגות שלי. אני מאמין מאוד שבעתיד הלא רחוק אחזור שוב לתל אביב".

גם אוראל מרקוביץ' (28), מפיק אירועים ודי.ג'יי בחתונות, התגורר באופן עצמאי ביחידת דיור בגן יבנה ונאלץ לחזור לבית הוריו בעקבות המשבר. "ההוצאות החודשיות של העסק והמגורים לא היו משהו שיכולתי לעמוד בו ללא הכנסה" – הוא מספר, "לא הייתה לי הרבה ברירה והשלמתי עם זה שאני חוזר להורים".

"כולם מדברים על לעשות לימונדה מהלימונים" – הוא מוסיף. "הקורונה הביאה איתה הרבה חשבונות נפש עצמיים וגם חישוב מסלול מחדש בנוגע לעסק שעכשיו יעבוד גם מול לקוחות "קטנים" יותר ולא רק אירועים של מאות אנשים".

מרקוביץ' שנותר כמו רבים ללא הכנסה, החל להמציא את עצמו מחדש. "כדי לעמוד בהוצאות ולהעסיק את עצמי התחלתי למכור מארזי שי מהבית ועיצובי בלונים במחירים סבירים" – הוא אומר. "אני אדם של עשייה וחששתי שההסתגרות בבית תכבה את הרצון שלי ואת האש שהייתה בי".

"אני לא יודע מה יהיה ואם ומתי אחזור לדירה משלי" – הוא מוסיף, "עולם האירועים חטף מכה רצינית ומעבר לזה שאין דד ליין לחזרה לשגרה, ייקח לאנשים כמה חודשים לתכנן את האירוע וגם אז לך תדע כמה אנשים באמת יבטחו בהתכנסות באולם סגור הומה אדם. היום, מתוך רצון לחזור לשגרה, אני מחפש זוגות מאורסים שנפגעו מהמשבר ומחפשים הפקת חתונה למספר מצומצם של אנשים".

שי פדידה, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, עזבה את דירתה וחזרה להתגורר עם הוריה באשדוד, וכבר מתגעגעת לעיר הגדולה. בראיון בנושא אמרה פדידה לאתר מעריב און ליין: "הייתי שמחה כבר לחזור לעיר, אבל אני לא יודעת בשביל מה – כמעט כל החברים שלי חזרו לגור עם ההורים" - היא מספרת. 

"עדיף להיות בדירה יותר גדולה עם גינה מאשר בדירה תל־אביבית ולהיות לבד. נחמד לי מאוד אצל ההורים, למרות שאחרי ארבע שנים שבהן אני גרה לבד, שני הצדדים, גם ההורים שלי וגם אני, צריכים להתרגל למגורים המשותפים".

ברגע שהכל יעבור ונוכל לחזור לשגרת הלימודים והעבודה אשוב לדירה שלי, לגור לבד. אני לא רואה את עצמי גרה אצל ההורים. כבר עברתי את השלב הזה בחיים ואני זקוקה לפרטיות שלי. אני מאוד אוהבת את תל אביב, ובלי קשר, אצטרך לגור שם לפחות עד סוף התואר".