שלוש שנים שלא הלכתי לחוף הים בקיץ עד הקיץ של השנה שעברה. אחרי שנים שהייתי ספורטאית חטובה, נתתי לעצמי לנוח מנוהל האימונים שהורגלתי אליו כל החיים, בעיקר כי תמיד ראיתי את כל החברים שלי רובצים ומתחרדנים כאילו היו נובורישים והפכתי חדורת מוטיבציה מטורפת - ללא לעשות כלום.

זה לא שיש לי בעיה עם דימוי הגוף שלי כמו שמפגש חד פעמי עם "לילך", שהייתי המאמנת האישית שלה, הכניס אותי לדיכאון קיומי שרק גרם לי לאכול יותר ולהתאמן פחות. היא אמרה לי: ״המדריכה? מה קרה הפסקת להתאמן? אמרת לי שזו דרך חיים, בחיים לא הייתי חושבת שיתחלפו היוצרות בינינו, איזה צחוקים״.

כמובן שלא צחקתי. "לילך" שהייתה שמנמנה הסתכלה עליי בזלזול וכמעט הציעה לעשות לי אימונים אישיים. מזל שלא הציעה, הייתי הופכת בן רגע ליען וטומנת את ראשי בחול.

זה לא שהייתי שמנה מעולם, אולי קצת שמנמנה אבל אף פעם לא שמנה. בינינו, גם אף פעם לא הייתי רזה וסביר שלעולם לא אהיה. אבל תמיד הייתי בחורה קצת 'בת- בן' וסקסית. לא יודעת איך להסביר את השילוב בין השניים. ככה אמרו לי על עצמי.

בקיץ האחרון השתוללתי בחוף הים. הלכתי לשם בכל הזדמנות שהייתה לי. הודות לנטורופתית שלי, עברתי לתפריטים שהיו עבורי קשים מנשוא, בתור אחת שאוהבת אוכל יותר מהכל. כן מהכל (כן, גם מה שאתם חושבים לעצמכם) וכתוצאה מכך רזיתי 14 ק״ג. פתאום חזרתי למידה 38 והעולם היה הרבה יותר כיפי. מחמאות מכל עבר וביקיני בים. הרבה ביקיני בים.

הקטע הזה, כשאת גרה מטר מהים במשך חיים שלמים, הופך את הירידה לים לחלק בלתי נפרד מהחיים. ואני אוהבת את הים, ברמה שקשה לי להבין איך קרה שלא ביליתי בו שלושה קייצים.

ככה זה, מישהי מעירה לך על זה שהתעגלת ואת זונחת את כל הג׳ינסים ההורסים שלך ועוברת לשמלות אווריריות, לא צמודות, כאלה שמסתירות ומטשטשות. את כבר לא הבחורה הסקסית והחטובה שהיית. את חמודה שהתרגלה ללבוש סחבות.

הקיץ, עליתי בחזרה איזה 7 ק״ג מאז הירידה הדרסטית אשתקד, אבל הקיץ לא אכפת לי יותר. אני שמנמנה אבל אני סקסית. יש אינספור כוסיות בחופי הים ושלא תטעו, אני ממש נוטה לפרגן להן - ״תראו איזה כוסית הבת זונה הזאת״, זה רק אחד מהמשפטים ששגורים בפי.

אני בת 30. הגיל ״המלחיץ״ הזה בקרב רווקות, ואני לא הכי מסתדרת עם חתולים, אבל אני מסתדרת עם עצמי לאחרונה. גיליתי שאם אני שלמה עם ה״בפנים״ שלי, הבחוץ קצת פחות חשוב.

לאחרונה ראיתי עם חברה תוכנית טלוויזיה שעשתה חקר שטחי בנושא "מה נשים וגברים מחפשים בקרב בני הזוג שלהם" והבנתי שהדבר שהכי חשוב עבור בחורים זה שבת הזוג שלהם תראה טוב. שתהיה כוסית. לא משנה מי זה ומה הסטטוס שלו- כולם רוצים שתהיה לצידם בחורה שנראית טוב. וזה לא שאני לא נראית טוב, אני נראית סבבה ולא, לא כי אמא שלי אמרה לי את זה. אבל אני לא כוסיות ואני לא מתעסקת ואולי מעולם לא באמת התעסקתי במראה החיצוני שלי יותר מידי.

ואני סבבה עם זה. מעדיפה שבחורים שמחפשים קודם כל כוסיות ימצאו לעצמם כוסיות.

זה שאני שמנמנה לא אומר שאני לא סקסית. הבעיה היא ללכת ולהסביר למישהו שאלף כוסיות לא יהיו לעולם סקסיות כמוני, גם ובעיקר מפני שהן עסוקות להיות כוסיות.