לפני כשנתיים וחצי בן יוסף הלכה לראשונה לשיעור יוגה בתל אביב. היא לא ידעה כלום ושום דבר  על יוגה ובטח לא הייתה גמישה או מחוברת "רוחנית" לכל הקטע. אחרי השיעור הראשון הרגישה ממש טוב והבינה שמשהו חדש מתחיל אצלה, ממש כמו בשיר הדביק של דני רובס.

"מעולם לא היו לי תחביבים של ממש שדבקתי בהם או התחברתי. היוגה פתחה אצלי משהו חדש שלא הכרתי קודם לכן ומשם שמתי את כל מאמציי להתקדם וללמוד כמה שיותר", אומרת בן יוסף.

מה היוגה עושה לך?
"אני סובלת מהפרעת קשב וריכוז מגיל צעיר, לא הכניסו אותי לבית הספר בלי ריטלין ודרך היוגה בגיל 20 גיליתי שאני יכולה להסתכל פנימה אל תוכי ולמצוא ריכוז וחיבור שלא ידעתי שקיים בי. גם אחרי שחזרתי מהודו ולפני שהתחלתי להדריך הלכתי לעוד קורס העשרה. הרצון והתיאבון שבי ללמוד ולהיכנס לעומק הדברים יוצר בי תחושה של נאמנות, כבוד ושאיפה למקצוענות".

למה שמישהו יגיע לתרגל יוגה דווקא איתך, חדשה יחסית בתחום?
"אני לא מאסטרית, אני מדברת בגובה העיניים, הגישה שלי פשוטה ואני מנסה להעביר כל מה שאני יודעת. כל אדם שמגיע ומתחיל עובר שלבים ואני לא נוטה לזרוק מתאמנים למים העמוקים מיד או למתוח את הגבולות שלהם אל נקודות קיצון- דבר כזה יכול להביא מתרגלים לחרדה ולחוסר איזון נפשי ופיזי. יש תנוחות שמתחברים אליהם יותר או פחות, הכי חשוב להשאיר את האגו בצד ולעשות מה שזורם".

אז זה בסדר אם אני לא מיד עושה עמידת ראש?
"יש מורים שפחות ימליצו לעשות את זה מיד על ההתחלה. אני אישית אוהבת את התנוחה הזו ותנוחות הפוכות בכלל, עמידת ראש אתגרה אותי בתור יוגיסטית "מתחילה". זה בסדר ואפילו מומלץ לא לעשות על ההתחלה, ובכל זאת אם מישהו רוצה לנסות ויש לו בסיס, אני תמיד ממליצה לנסות עם תמיכה או להתחיל עם שלב "ההכנה".

איך ממתרגלת מתחילה הבנת שאת רוצה להפיץ את התורה היוגית לעולם?
"רציתי להצליח לעשות כל מיני דברים ותנוחות. אתגרתי את עצמי בקטע תחרותי שלי מול עצמי ואחר כך ההבנה הגיעה כשהעמקתי בתורה היוגית והבנתי שזה הרבה מעבר לתנוחות. יש ביוגה שמונה "דיברות" שונות שהן פילוסופיה של ממש, אחת מהן עוסקת בתנוחות. השאר עוסקות בדאגה לרווחה של האחר- בין אם בדיבור או מחשבה, אסורה אכילת בשר או פגיעה בבעלי חיים... הדרך לדיברה השמינית צריכה להכיל את כל השבע הקודמות. יש באמצע מדיטציות, "אסנות" (תנוחות) ועוד".

למה דווקא בהודו? כל תחום היוגה מאוד מתפתח בארץ בשנים האחרונות...
"לפני כשנה החלטתי, אחרי שחזרתי מהודו אליה נסעתי בפעם הראשונה שאני רוצה להדריך וללמד וכמובן להעמיק את הידע שלי ביוגה. הלכתי לתל אביב, רציתי ללמוד שם וברגע האחרון בטלתי ונסעתי יחד עם חברה להודו בפעם השנייה ללמוד מהמקור האמיתי- ברישיקש בהודו.  היינו שם במשך כחודש, עברנו הכשרה מאסיבית מאוד של כ- 200 שעות לימוד שכללה: יוגה (האטה ואשטנגה), אנטומיה, פילוסופיה, "פראניאמה" (הרחבת אנרגיית החיים באמצעות נשימה נכונה), מדיטציה ועוד תכנים רבים.


יתרה מכך, במהלך הקורס ממש הבנתי שאני רוצה ללמד. הבנתי שאני לא רק מתרגלת אלא מתבוננת ומאוד רוצה להבין, להפנים ולקחת את כל הידע שאני צוברת ולהעביר אותו הלאה. לפתוח עוד אנשים אל העולם הזה. יכול להיות שהייתי חווה תהליך דומה בארץ אבל שם החוויה הייתה עוצמתית ושונה מאשר רק לעבור פה איזה קורס... גרתי שם, אכלתי שם וחייתי עם התלמידים, מה שנקרא "הכל כלול"- גרסת היוגה".

טיפים למתחילים?
"הרבה אומרים לי "אבל אני לא גמיש" ומגיעים עם הרבה סטיגמות ודברים שהם שמעו או ראו, חוששים או תוהים לגבי המסוגלות שלהם בביצוע תנוחות שונות. השיעורים הם יחסית אינטימיים ואני משתדלת לתת מספר וריאציות לתרגיל מסוים, כך שהיוגה תהיה נגישה לכולם. אני מעבירה יוגה בכל הרמות וכמובן שמישהו מתחיל יזומן לשיעור מתאים".


רוצים להצטרף לרינת ליוגה? חייגו למספר: 050-9876913 או חפשו אותה בפייסבוק (לחצו כאן)