המחקר שכלל 12 מדינות, ובדק 7,642 נשים בכל העולם מתוכן 730 יהודיות וערביות מישראל, מצא כי 58% מהנשים הערביות דיווחו על סימפטומים משמעותיים של דיכאון בהשוואה ל- 36% אחוזים מהנשים היהודיות. לנשים מובטלות היה סיכוי של פי- 3 יותר מנשים מועסקות לחוות דיכאון. כמו כן, מצא המחקר כי השכיחות של סימפטומים של דיכאון בהריון ולאחר הלידה עלו עם סגרי הקורונה.

הגורמים הקשורים לסימפטומים משמעותיים של דיכאון היו: הימצאותם של סימפטומים של חרדה, אבטלה ולחץ מהקורונה. גורם נוסף היה שינוי לרעה במתן שירותי ליווי רפואיים בהריון ולאחר לידה כמו: שירות במרכזי בריאות האישה, רופאי נשים, טיפות חלב וכדו' הקשורים לעלייה של פי- 3.5 בדיכאון. כמו כן, לנשים מובטלות היה סיכוי של פי- 3 יותר מנשים מועסקות לחוות דיכאון ולנשים שהיו בלחץ גבוה מהקורונה היה סיכוי של פי-4 לחוות דיכאון מאשר נשים שהיו לחוצות מעט מהקורונה.

התקופה הסב-לידתית (מתחילת ההיריון ועד תקופה של שנה לאחר הלידה) הינה נקודת הזמן עם הסיכון הגבוה ביותר של נשים לפתח מצוקה רגשית.  באופן כללי, בתקופות ללא פנדמיה, כ- 15% מהנשים בתקופה הסב-לידתית מפתחות מצוקה רגשית (בעיקר דיכאון ו/או חרדה). מכיוון שנגיף הקורונה מהווה גורם דחק ייחודי, הוא בעל פוטנציאל להשלכות שליליות, יותר מהרגיל, על נשים בהריון ולאחר לידה ועל התינוקות שלהן.

"הימצאותן של הנשים בבית במהלך סגרי הקורונה, צמצם מאוד את התמיכה החברתית והמשפחתית בהן" מציינת ד"ר סמירה אלפיומי-זיאדנה מהמרכז לחקר וקידום בריאות האישה, "נוסיף לכך את החשש להידבק במהלך ההיריון או שהתינוק ידבק וכן חשש מההשלכות של הנגיף על העובר. כמו כן, היו גם השלכות כלכליות, שהשפיעו גם הן על דיכאון וחרדה במהלך ההיריון ואחרי הלידה כמו נשים שלא חזרו לעבודה, או שהן או בעליהן איבדו את מקום עבודתם".

מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתם של חוויות, התנסויות ומשאבים אישיים וקהילתיים של נשים בתקופה הסב-לידתית בזמן הקורונה להתפתחותה של מצוקה רגשית. ממצאים מהנתונים הבינלאומיים, הכוללים את כלל המדינות שהשתתפו במחקר דיווחו: 

• נשים בהריון ראשון היו פחות בדיכאון מנשים שזה להן ההיריון השני ומעלה.
• לנשים שנחשפו לנגיף, בין שהן בעצמן חלו או שמישהו ממשפחתן חלה, היה יותר סיכוי לחוות סימפטומים משמעותיים של דיכאון.
• לנשים שחיו במדינות עם יותר מקרי מוות בשל הקורונה היה סיכוי גבוה יותר לחוות דיכאון מאשר נשים במדינות עם פחות מקרי מוות בשל הקורונה.
• במדינות עם ציון נמוך יותר במדדIDHI (כלומר עם יותר אי שוויון בבריאות, השכלה והכנסה) תסמיני הדיכאון הסב-לידתי היו חריפים יותר מאשר במדינות עם פחות אי שוויון.
• במדינות עם פחות מגבלות ממשלתיות בשל הקורונה (מדד CHI נמוך יותר) רמות הדיכאון היו גבוהות יותר בקרב נשים בהריון. לגבי נשים אחרי לידה- התמונה יותר מורכבת, אך עם נטייה דומה.

המחקר כלל 12 מדינות, רובן אירופאיות: ישראל, אלבניה, בולגריה, קפריסין, יוון, מלטה, פורטוגל, ספרד, בריטניה, טורקיה, ברזיל וצ'ילה  והתבצע במסגרת פעילות ב COST Action- Riseup PPD.