נועה סופר (10), ולוטן שחף (15) הם חניכים בתנועה, שניהם התחילו לפני כמה שנים- נועה בעקבות המשפחה שסיפרה לה לאורך השנים כמה כיף בצופים ולוטן בעקבות אח שלו ששכנע אותו להצטרף. עמית כהן (15) היא מדריכה צעירה והגיעה לצופים בעקבות אח שלה, בר כהן (23), שהוא גם הרכז הבוגר. כך גדלים דורות של משפחות במבנה אחד מרשים וחמים ברובע הסיטי.

אז מה המשמעות של הצופים עבורכם?

עמית: "זה מקום שאתה יכול להגיע אליו בסוף יום ולהיות עם חברים ובנוסף לעשות משהו משמעותי- גם בשבילך וגם בשביל הקהילה שלך."

נועה: "אני מרגישה שאני לומדת כאן ערכים לחיים שלי וזה עוזר מאוד ביום-יום."

לוטן: "הצופים זו משפחה אחת גדולה, עושים הכול ביחד- לימודים, חברים, הכול."

מה מייחד את התנועה שלכם מכל התנועות?

בר: "השוני הגדול הוא שיש מקום לכולם, לא משנה מי אתה, מאיפה באת ובמה אתה מאמין, אתה מתקבל כאן. אנחנו שמחים לקבל אלינו כל אדם, ככל שנהיה יותר- נוכל לתרום ולעזור יותר. הדבר החשוב ביותר מבחינתנו- העיר והקהילה, אנחנו כאן כדי לתת כמה שיותר ולגעת בכמה שיותר חלקים מהעיר. בנוסף, בצופים לומדים דרך חיים מיוחדת "הצופיות"- החניכים שנמצאים כאן מקבלים אמצעים וכלים להסתדר ולגדול להיות אנשים חושבים, שהולכים אחרי חוקים שהם מבינים וחושבים עלייהם ולא כי ככה אמרו להם. הם עוצרים, מבינים מה הם עושים וזה מה שהם מקבלים פה."

עמית: "לכל התנועות יש הדרכות, אך לדעתי, התוכן שלנו משמעותי יותר לחיים. בנוסף, עניין הצופיות כולל בתוכו גם ממד של הישרדות, בניית מבנים מסוימים והתנסות בכל מיני פעילויות במחנה הקיץ ובמסגרת התנועה שלא מתנסים בהם במקום אחר. למשל, בנינו מגלשה וספינת פיראטים ועוד סוגי מבנים- כל מיני דברים שלא ראיתי במקומות אחרים ואנחנו עושים לבד."

גם ילדים עם צרכים מיוחדים משתלבים בקבוצות רגילות בצופים או בקבוצות המיועדות להם. מתוך 300 חניכים בערך, 30 מתוכם הם עם צרכים מיוחדים. התנועה עובדת בשיתוף בית ספר "מפתן" לילדים בסיכון ויחד עם עמותת אק"ים המשלבת אנשים עם מוגבלויות. חוץ מהתרומה העצומה בנושאים האלו, נדמה כי התנועה עוזרת גם בפיתוח עצמאות וכישורים אצל החניכים מגיל קטן, על מנת לעצב באופן ייחודי וחיובי את הצעירים של מחר.

כששאלתי למה כדאי להצטרף לצופים, הם מתמלאים בשמחה בעיניים ומראים לי כמה התנועה תרמה להם, במישור האישי והחברתי.

נועה: "במקום לבהות במסכים בבית, אנחנו יוצאים החוצה ומגיעים לכאן, לומדים להיות עצמאיים."

לוטן: "למשל, שנה שעברה הייתי אחראי על טקס יום השואה. הרגשתי אחריות ושאני באמת תורם במשהו. בנוסף, בקיץ, הלכנו במשך שבועיים לאקי"ם ובמשך כל יום עשינו פעילויות והתחושה לעזור לאנשים המיוחדים הללו עשתה לי ממש טוב. כשאתה בצופים אתה הופך להיות חלק ממשפחה גדולה שעושה הכול ביחד."

עמית: "בצופים מכירים חברים לחיים. יש סטיגמה שהצופים זה שטותי ואם תשאלי אדם זר יהיה קשה לו להסביר מה בדיוק אנחנו עושים כאן, אז צריך להגיע ולהתנסות על מנת להבין. כשאני הגעתי לראשונה בכיתה ז', הופתעתי לטובה- ואני עדיין כאן."

נראה שלנוער בתנועה הזו יש הרבה רעיונות ותקווה על מנת לשפר את הקהילה בעיר אשדוד, גם ברמת הפרט וגם לכמה שיותר קבוצות- ככל שמספר החברים בתנועה יגדל, כך יוכלו לגרום לשינוי גדול יותר.

אז אם התרשמתם ובא לכם לחוות חוויה מיוחדת, להיות חלק ממשפחה ולתרום לקהילה ובעיקר לעצמכם בחיי היום-יום ובנוסף לאגור כלים משמעותיים לחיים שלכם, תגיעו לצופים, הם מחכים לכם. עמוד הפייסבוק של התנועה-חפשו: "שבט דותן צופי אשדוד".

*התמונות בכתבה מתוך דף הפייסבוק של תנועת הצופים באשדוד.