עדי האופי על דוכן בית המשפט: 

העדות של בריז'יט דוקהן, לאחר שהוזהרה כחוק, משיבה לשאלות עו"ד ליפשס:

ש. אני יודע שהמעמד לא פשוט ומרגש. תספרי מה את עושה.

ת. אני עובדת ברשות העירונית למאבק בהתמכרויות ובאלימות בעיר אשדוד, מנהלת תחום חינוך, הסברה ומניעה, ובשעות אחה"צ אני נוהגת להתנדב בקהילה, ולפני 16 שנה נכנסתי להתנדב במועדון ספורט אשדוד, כי אני מאמינה, איך ג'קי אמר לי פעם, שמי שעסוק לא מעסיק ולא יהיו קליינטים עתידיים אצלנו.

ש.    תסבירי מה הקשר בינך, בעיסוק שלך למועדון ספורט אשדוד.

תשובה: במועדון ספורט אשדוד יש לנו כ-1,200 שחקנים, 300 שחקנים פעילים בליגה, 520 בבית-ספר לכדורגל וכ-300 בקהילה העוקפת שזה במתנ"סים, שתהיה נגישות לאלה שלא יכולים להגיע למגרש, שזה עלויות למשפחות, זאת אומרת המערכת יצאה לקהילה.

אני לא יודעת אם כב' השופט יודע איך נראית המערכת של הכדורגל בארץ, לקבוצות נוער אין בכלל מקום, ולנו במועדון ספורט אשדוד, בזכות ג'קי בן זקן, בנה לנו בית שאין כדוגמתו במדינת ישראל.

מועדון ספורט למחלקת נוער, 1,200 ילדים, כשבראייה שלו הוא כבר בתוך התשתית של חוצות הכדורגל, הוא בנה שם כיתת לימוד, הוא ראה כיתת לימוד.

איך מה מו מי, הוא ראה בחזון שלו כיתת לימוד. לימים, כשהורים התחילו להגיע אלינו ולהגיד תשמעו, הבן שלי לא לומד בבית ספר, לא יכול ללמוד בבית-ספר, הוא  קרא לי ואמר לי את תהיי אשת קשר חינוך של מועדון ספורט אשדוד ונציגה שלנו בקהילה.

ג'קי בכבודו ובעצמו פנה למנהל אגף החינוך בעיריית אשדוד ודרך פרויקט פר"ח, שזה סטודנטים שמקבלים מלגה, פתח כיתת לימוד ולקחנו את כל הילדים שהיו להם בעיות בלימודים והכנסנו אותם לכיתת הלימוד.

זה היה בהתחלה כפיילוט. לימים, כל ילד במועדון ספורט אשדוד, 1,200 ילדים, יודעים שבסוף שנה הם אמורים לפני סוף עונה להביא את התעודה שלהם, אנחנו עושים מיפוי, מאתרים אותם, וילד יודע שכשהוא יהיה במועדון ספורט אשדוד, אם יש לו קשיים בלימודים יצטרף לכיתת הלימוד.

ועוד דבר, לפי המדיניות של ג'קי, אין ילד שישחק במועדון ספורט אשדוד ולא יהיה תלמיד בבית הספר, חייב להיות במסגרת לימודית מתאימה. 

זאת אומרת אם ילד נפלט מהחינוך הרגיל והיינו צריכים להעביר אותו, אנחנו כמערכת, החלפנו את ההורה, ההורה הפך להיות שולי, אנחנו היינו יותר דעתנים בשביל הילד הזה, היינו בשבילו. הראיה, שרוב השחקנים במועדון ספורט אשדוד כולם תלמידי בתי-ספר, והדבר הכי טוב לו זה החיול בצבא הגנה לישראל, אין שחקן שלא יהיה חייל בצבא הגנה לישראל.

ש. כל הפעילויות האלה של העברת השיעורים וכל העניינים האלה, זה חלק מתקציב המועדון?

ת.  לא.

ש. איך זה ממומן?

ת. למועדון יש חבילה, משלמים 2,800 שקלים, זה נטו כדורגל, זו ערכת כדורגל. ילד מקבל ביטוח, מקבל הסעות, מקבל ציוד, וזה כדורגל.

כל דבר שנוסף, כמו לימודים, הפעלת כיתה, חיזוק במורים שילוו את הסטודנטים, הרי סטודנט בסופו של דבר הוא ילד, הוא ילד גדול, הכנסנו שם מורים וגם המורים ליוו. זה יצא מכיסו של ג'קי בן זקן.

ש.  סיפרת לי שיש נושא של קידום באופן ספציפי של הקהילה האתיופית באשדוד. תתייחסי לנושא הזה.

ת.כשאנחנו מדברים על קהילה, אצל ג'קי זה ישר הופך להיות מעשים, הוא מדבר הוא כבר עושה צילום בראש שלו והוא נותן לנו איך לעשות את זה, הוא כבר יש לו את התסריט, סרט ביצע.

אז כאילו הוא אומר תשמעו, כל מועדון בצורה מכובדת מעבר לכדורגל צריך להיות מעורב בקהילה, והוא החליט בשבילנו שהקהילה המועדפת שאנחנו נאמץ תהיה הקהילה האתיופית.

איך זה בא לידי ביטוי בתוך המועדון? קודם כל, כל ילד אתיופי שבחר לשחק כדורגל בעיר אשדוד, והם לא בעלי אמצעים, הוא קיבל אישור מיוחד להיקלט במערכת ולשחק כדורגל, אנחנו גם מאתרים שחקנים עם פוטנציאל והבית הוא לא בדיוק אותו בית של ה-25 שחקנים שמשחקים באותה קבוצה איתו ביחד.

כלומר שחקן כדורגל צריך לאכול נכון, ליווי נכון, משפחה. אני רוצה לתת פה ארבעה דוגמאות של שחקנים אתיופיים שמשחקים כרגע במועדון, שגדלו מטרום ב', טרום ב' זה כיתה א' בכדורגל, אחד זה גדי קינדה, הוא בכיתה ג' ג'קי בן זקן בא למגרש, ראה אותו, צילם אותו, אימץ אותו.

אימץ אותו מה זה אומר? כשהוא אימץ את גדי קינדה הוא הלך, שלח אותנו לעשות כמו עובדת סוציאלית, את הצרכים, את הסביבה שלו, חזרנו עם נתונים שהמצב בבית מאוד גרוע.

ברשות ההורים של גדי קינדה, הוא הפך להיות מלווה אישי של גדי קינדה.

לא נעים לי להגיד אבל בתור ילד גדי קיבל מג'קי דמי כיס כדי להיות שווה בן שווים, גדי הולבש להיות שווה, הוא אכל ארוחה מלאה מהיום שהוא הכיר את ג'קי בן זקן, הלך לבית-ספר בגאווה, התחיל להיות מעורה בחברה.

את גדי העברנו ממקיף ב' למקיף ח', מקיף ב' זה בית-ספר ממלכתי דתי, ולגדי לא הייתה נוחות להיות שחקן כדורגל.

בנובמבר קינדה עומד לסיים את צבא הגנה לישראל, הוא קפטן הנבחרת הצעירה של ישראל, ומשחק בבוגרים אצלנו, זאת אומרת מכיתה ג', סיים צבא, לימודים, קפטן נבחרת ישראל, ומוביל בקבוצה הבוגרת של מ.ס. אשדוד.

ליאור הילברום, היום חייל  בצבא הגנה בישראל, אותם מהלכים, שחקן מוביל בקבוצה הבוגרת ושחקן בנבחרת הצעירה.

יצחק ואסף אספה, שני שחקנים, יצחק אספה שחקן בנבחרת הצעירה, לומד היום בכיתה י"ב, גודל ומתחנך, אנחנו צריכים להגיד כמה מילים גם על האקדמיה, שזה היה החזון של ג'קי אחרי 11 שנה הוא בנה את האקדמיה באשדוד. 

שניהם, יצחק לומד בכיתה י"ב, אסף לומד בכיתה ח', והם גדלים ומטופחים באקדמיה לספורט.

ש. סיפרת על מקרים שבהם יצא לך במסגרת התפקיד שלך ברשות למניעת התמכרות לפנות לג'קי ולקבל ממנו עזרה.

ת.         כן.

ש. תספרי בקצרה על העניין הזה.

ת. במסגרת העבודה שאני ממנה מתפרנסת, הרשות למלחמה בסמים, יש לנו הרבה אנשים נזקקים, יש לנו מרכזי גמילה.

באשדוד יש, אני תמיד אומרת, זה משפט אשדוד, יש עבודה ורווחה ויש אגף הרווחה הפעיל, שזה אגף ג'קי בן זקן.

אצל ג'קי בן זקן אין בן-אדם שנכנס, ולא משנה, הוא לא מכיר, יש טופס, ממלאים טופס, באותו רגע מקבלים מה שרוצים.

אין טופס כזה, אני למשל באופן אישי הרבה פעמים נתקלתי באנשים מכורים שהגיעו אלינו לאשפוזית לגמילה, ובאותו רגע התקשרה אישה בבית, מקרה לא מזמן, שיש פיצוץ בבית, ואותו יהודי שעד שהצלחנו להכניס אותו למרכז גמילה, ברגע שהיה לו פיצוץ בבית הוא רצה לברוח ממרכז הגמילה, כשרצתי לג'קי בן-זקן הוא אמר לי מה את רוצה, לא צריך לבכות, אמרתי לו אינסטלטור, הוא אמר לי קיבלת, הלכנו וסידרנו, הרווחנו יהודי שעבר הליך גמילה. מקרה אחד.

ש. וזה מקרה ייחודי?         

ת.לא, זה על בסיס סטנדרטי. הרווחה הפעילה זה ג'קי בן זקן.

העדות של משה שדה, לאחר שהוזהר כחוק, משיב לשאלות עו"ד ליפשס:

ש.  מה אתה עושה? איפה אתה עובד?

ת. עצמאי, יש לי עסק עצמאי.

ש.הסיבה שביקשנו שתבוא היום, זה שתספר לנו את הסיפור העצוב, הלא פשוט של לימור אברהם. 

ת.הבת שלי הייתה בהתייעצות עם חברה שלה, היא הייתה חולת סרטן, הרופאים בתל-השומר הרימו ידיים, אמרו שאין מה לעשות, היא הייתה בת 32, הוציאה מכתב, בכוחות עצמה היא מצאה שבאינטרנט  יש טיפול מגרמניה בשיטה מסוימת, והיא לקחה על עצמה להילחם על החיים שלה, הוציאה מכתב בקשה לעזרה.

המכתב הזה הגיע לג'קי בן זקן, והוא ראה שיש טיפול שעושים בארץ ב-100 אלף שקל, חיקוי למה שעושים בגרמניה.

הוא קרא לה למשרד, נתן הוראות לצוות שלו, ושלח אותה לגרמניה בעלות של 300 אלף שקל הטיפול. והיא נסעה, טופלה, היא חזרה עם חיוך לארץ, הוא החזיר לה את החיוך ואת התקווה, אבל לצערנו היא הלכה ממשהו אחר, היא קיבלה דלקת ריאות חריפה והמערכת החיסונית שלה לא הייתה תקינה, היא לא מתה מהמחלה, היא מתה מסיבוך אחרי לגמרי. גם בהמשך, כל הנושא הזה של לקחת ילדה שהיא איבדה את התקווה, הכל, ולתת לה את הסיכוי ואת החיוך, זה שווה הכל, כל הון שבעולם.

ש.   ג'קי בן זקן הכיר את לימור אברהם עוד לפני?

ת. אף פעם.

ש. איך עלה הרעיון לפנות לג'קי?

ת.אני אגיד משהו אחר, כמו שיש את ארגון יד שרה בכל הארץ, באשדוד יש רק גוף שנקרא ג'קי בן זקן, כל בעיה שיש יודעים מה הכתובת, זה כמו משפחה, ככה זה נהוג, המכתב הזה התגלגל, יש לי פה את המכתב, אני יכול להציג אותו.

העדות של חן שטרית, לאחר שהוזהרה כחוק, משיבה לשאלות עו"ד ליפשס:

ש. תציגי את עצמך בפני בית-המשפט.

ת. אני מתנצלת מראש, פשוט זה נושא שאני לא מדברת עליו (העדה בוכה).

אני חן שטרית, אני בת 25, סיימתי תואר ראשון במנהל עסקים ומשפטים בבינתחומי בהרצליה, עכשיו סיימתי התמחות ושבוע הבא בחינות הלשכה.

ש. כמו שאפשר לראות, הנושא שאת הולכת לדבר עליו הוא נושא שהוא לא קל לך, המוות של אמא שלך, תתחילי לספר ואיך זה מתקשר לכל העניין.

ת.  אני מכירה את ג'קי עוד מילדות, בתור חבר של אבא, בהמשך גם מעסיק שלו והיכרות יותר רשמית פורמלית, הרגע שבו אפשר להגיד, אני באופן אישי למדתי להכיר אותו זה באמת מהרגע שאמא שלי נפטרה, אמא שלי נהרגה במהלך מבצע עופרת יצוקה מפגיעה של טיל שנחת לידה, החל מאותו רגע...

החל מאותו רגע ג'קי לקח אחריות מוחלטת על המשפחה שלנו, עד היום, כמובן שהוא דאג לכל נושא השבעה, מה שהיה צריך, אחים שלי שהיו קטנים, אנחנו ארבעה אחים, האחים שלי שהיו קטנים, בני 11 ו-13, לא ישבו בשבעה, אז הוא לקח אותם שיהיו אצלו בתקופה ההיסטרית, גם בשבעה וגם קצת אחרי.

עוד כשישבנו שבעה הוא חיפש לנו דירה בבניין שלו, מצא לנו דירה, הוא שכר לנו דירה בבניין שלו, שנהיה קרובים אליו, ובאמת כשקמנו מהשבעה עברנו אוטומטית, היינו גרים, עד היום אנחנו גרים בשכנות.

ג'קי תמיד היה שם, בין אם זה ארוחות צהריים, עזרה לילדים, כל מה שהיינו צריכים.

מעבר למוות של אמא שלי, אבא שלי בתקופה של שמונה חודשים איבד את אמא שלי, את אבא שלו ואת אמא שלו, והוא פשוט התפרק, הוא לא תפקד, הוא התמוטט גם נפשית וגם פיזית, ג'קי פיזית הרים אותו מהמיטה, הכריח אותו לחיות,  לטפל בנו, ובמשך תקופה באמת ארוכה, תקופה באמת ארוכה שהוא פשוט לא התמודד, הוא הכריח אותו. במהלך השנים, כל פעם שהוא טיפה נפל, טיפה לקח צעד אחורה וחזר אחורה, ג'קי לקח אותו, פשוט עצר הכל, לקח אותו ליום יומיים, סופ"ש.

במהלך אותה תקופה ג'קי נכנס למשפחה שלנו כאילו הוא תמיד היה שם, שאף-אחד לא קיבל החלטות, בין אם זה היה להעביר את האחים שלי בית-ספר לבית-ספר שבו למדו הילדים שלו, ומאותו רגע הם למדו ביחד, בין אם בטיולים משפחתיים, אם זה היה תלוי בנו זה לא היה יוצא לפועל,

הוא משך את אבא שלי לצאת איתו לטיולים,  ובאמת כל טיול שג'קי והמשפחה שלו יצאו הם לקחו אותנו בחשבון.

גם שג'קי עבר בית בהמשך, אחרי כמה שנים, הוא דיבר עם מתווכים ולקח את האחים שלי לראות בתים בשכונה שלו עד שבאמת צאנו בית וגם עברנו לגור ועד היום אנחנו גרים ממול, כל פעם שבין אם זה בעמוד ענן, צוק איתן, אנחנו פחות היינו יכולים להתמודד, קיבלנו שיחת טלפון או הודעה לעבור לבית ממול, היינו אורזים תיק וכל המשפחה  הייתה עוברת עד שהמצב היה נרגע.

ברגע שהוא פתח את האקדמיה באשדוד הוא הכניס את אחי לשם, במשך כל השנים הוא דחף אותו לכיוון הכדורגל, נתן לו מסגרת, הוא נשאר עד היום בתוכנית.

ש. סיפרת על השיחה שג'קי עשה איתך בעניין הזה.

ת. בסמוך למוות של אמא שלי, ג'קי לקח אותי לשיחה, אני באותה תקופה נפלתי למקום שהוא פחות נעים, תמיד הייתי חרוצה ומאוד שאפתנית, אבל כשאתה הילד הבכור, משהו מעבר לאבל קורה לך, במיוחד שזו אמא, אז את המרגיש צורך להיכנס, אם זה לשטוף את הבית, מטלות בית,

ג'קי לקח אותי לשיחה, סיפר לי את הסיפור שלו, גם לא ניהלתי איתו שיחה אמיתית לפני כן, הוא סיפר לי שהוא איבד את אבא שלו ואיך הוא נשאר בכור כמוני ולקח על עצמו לאחד את המשפחה ולהיות חזק, ועדיין,

זה בסדר, עדיין לרצות להצליח לעדיין להתקדם ועדיין לשאוף ולא ליפול למקום שהוא חשוך ולצאת מזה, ולמרות שלעולם לא תעברי את המוות של אמא שלך, יש למה לחיות.

ובאמת הוא דחף אותי ללימודים, הוא דחף אותי לצאת מהבית, סייע לי ברכישת רכב ללימודים, כבר כמעט 7 שנים עברו מאז ועד היום, הוא תמיד נמצא שם, תמיד, ובאמת שיש לאבא שלי הרבה חברים ויש לנו משפחה ענקית, אבל אחרי השבעה ואחרי החודש, חודשיים, שלושה, כולם חוזרים לחיים שלהם ולשגרה שלהם, וזה בדיוק השלב שאתה נשאר לבד. ג'קי לעולם לא נתן לנו הרגשה של לבד.

 לאחר שמיעת עדיוות האופי  עו"ד ליפשס מטעם התביעה:

אנחנו טוענים למתחם עונש הולם שצריך לעמוד על בין 3 ל-5 שנים.

מבחינת קנסות, לצד עונש המאסר בפועל כמובן אנחנו חוזרים על כך שמדיניות הענישה מחייבת הטלת קנס משמעותי וגבוה.

עורך דינו של בן זקן  טוען לעונש:

אני פשוט עדיין תחת הרושם הקשה של העדות המרגשת של חן שטרית, ששמענו פה הבוקר, שאיבדה את אמה. הדבר הזה, העדות הזאת שבאה בשלב הזה של המשפט מאפיינת לטעמי את מעמד גזר-הדין.

גזירת הדין אינה אמורה להיות גזירה טכנית, עונשו של אדם אינו צריך להיות שקלול וסיכום מתמטי.

העובדה שהנאשמים זוכו באישום השני בשלב הסיכומים.

לאורך 4  שנים, מיולי 2011, שהתנפלו עליו (על בן זקן) מהיום הראשון עם טענה של השתלת ידיעה כוזבת בעיתון, הפרסומים שליוו את המשפט הזה התייחסו בהרחבה גם לאישום השני, אז אומר בית-המשפט שחרב הדין המתהפכת של האישום השני הייתה מעל ראשו, על-ידי השפלה בעיתון לאורך 4 שנים, מיולי 2011 עד חזרתה של המאשימה מהאישום הזה, ובסוף היום התברר שלא הייתה כאן עבירה.

כולם מסכימים לעובדה שהעבירות שיוחסו לנאשמים הם  אירוע אחד. שהכול ממוקד בכניסה למדד 100, נובע ממנו וקשור אליו.

אנחנו מדברים בנסיבות ביצוע העבירה לא ברף החמור של עבירות התרמית.

אנחנו קודם כל מציינים לבית-המשפט את העובדה שהעבירות שמיוחסות כאן לנאשמים בוצעו בתקופה ממוקדת, של שבועיים ימים, למעשה 7 ימי מסחר, המהלך הזה ממוקד לשבועיים ימים.

אנחנו ראינו תיקים של עבירות, עשרות מאות ואלפי עבירות תרמית, על-ידי אנשי שוק ההון שמבוצעות על-פני תקופה של חודשים או שנים עד שהם נתפסים. זה לא המקרה שלנו.

אני רוצה לדבר על נסיבה נוספת, שאנחנו קוראים לה נסיבה לקולא, בנושא נסיבות ביצוע העבירה, עדיין לצורך קביעת המתחם, להבדיל ממקרי חומרה אחרים שהתביעה הפנתה אליהם, והכותרת שלה שהנאשם ג'קי בן זקן אינו איש שוק ההון. 

הנאשם באופן אישי וספציפי, אין לו את הידע ואת ההבנה בשוק ההון.

כשמחברים את הנתון הזה של האיש הזה, שהוא בנושאים האלה הדיוט, עם מה שאמר בית-המשפט העליון על עבירות התרמית בכלל כעבירה כלכלית שהיא עבירה מורכבת מעצם טיבה, ואם מוסיפים את חוסר הידע שלו ומורכבות העבירה, אנחנו רואים ששנה אחרי הגשת כתב האישום שלנו, שנה אחרי הגשת כתב האישום, מפרסמת הרשות לניירות ערך נייר עמדה, להסביר לציבור הרחב מה זה עבירת התרמית.

כל הטיעון של חברי אין תקדים לעבירות תרמית ל-3 עד 5, יש נכון מגמת החמרה, כב' השופט כבוב הציג מתחם בן 2 עד 4 ואח"כ הוא חרג ממנו לקולא, ומאיפה חבריי הגיעו ל-3 עד 5?

על יסוד הפסיקה, עם ההסתייגויות של מדיניות ההחמרה, אנחנו מציעים מתחם עונש אחר, שהוא בצד הנמוך שלו 9 חודשי מאסר בפועל ובצד הגבוה שלו 18 חודשי מאסר בפועל. וזה הולם, זה מחמיר אבל אין לנו מנוס מזה כי יש שילוב עם כל השיקולים, זו לדעתנו התוצאה ההולמת.

מכאן אני אעבור לנסיבות שלא קשורות לביצוע העבירה:

באופן כללי אני רוצה לומר לבית-המשפט שההרשעה של ג'קי בן זקן בתיק הזה עבורו, עבור משפחתו, עבור מעגל רחב מאוד של אנשים  שתלויים בו, ואני אפרט, מהווה מכה אנושה כשלעצמה.

אני רוצה לומר לבית-המשפט שההרשעה של האיש הזה בעבירות תרמית גוררת תוצאות מידיות כלפיו במישורים אחרים, צירפנו לחברינו ולבית-המשפט קלסר של מסמכים עם חלק מהראיות שלנו לעונש, אני אפנה גם לשם במהלך הטיעון.

ההרשעה של ג'קי בן זקן חושפת אותו לתוצאות קשות ביותר בכמה וכמה מישורים, וגם לסנקציות מידיות, שהן נובעות מעצם ההרשעה עוד לפני שבית-המשפט יטיל עליו עונש נוסף כלשהו.

כחלק מהמוטו לשיקול הזה אני רוצה להפנות לתיק אחר, כשבאות ומצטברות מכות שנוחתות על נאשם אחד בשר ודם כתוצאה מההרשעה והתוצאות שנלוות לה.

הרשעה של בית-המשפט היא ראיה קבילה בתביעה  הייצוגית ובן זקן יפצה את התובעים, הוא ינסה לגמור את זה. יש תביעה, יש חשיפה מלאה של ג'קי בן זקן ויהיה פיצוי מלא לאנשים, כתוצאה ישירה של ההרשעה.

 למרות שאדוני רואה בתביעה 50 מיליון ש"ח, החשיפה המיידית של בן זקן על-פי הנוסחאות המתגבשות הן 20 מיליון ש"ח. הכיס העמוק שם זה אדון בן זקן, כך הוא נתפס.

נקודה שנייה, אדוני שמע הבוקר על מפעל החיים שהוקם באשדוד לפני 18 שנה שנקרא עמותת הספורט, גם לבוגרים והכי חשוב – לנוער. זה מפעל שפועל 18 שנה באשדוד, ג'קי בן-זקן מזוהה עם המפעל הזה, זה מפעל החיים שלו, הוא העמיד את זה תמיד בראש סדר העדיפויות, לפני כל עסק, המועדון הספורטיבי והשיקומי והאקדמיה לכדורגל שאדוני שמע עליה, שיש בה 1,200 בני נוער שמטופלים שם, רובם ממשפחות קשות יום. מפנה לתקנון ההתאחדות לכדורגל, מס' 32 בחוברת הנספחים, שקובע שאדם שהורשע בעבירה לא יחזיק או לא ינהל או לא יהיה חלק משליטה של קבוצת כדורגל בישראל.

אז הוא מאבד את הקבוצה כתוצאה מההרשעה, זה לא למטרות רווח, יש פגיעות שלא נמדדות בכסף.

אני ציטטתי פעם את ויקטור פרנקל שכתב את "האדם מחפש משמעות", שכתב שאם אתה נותן לאדם משמעות, אתה נותן לו את סם החיים, אתה לוקח מאדם משמעות אתה נותן לו סם מוות. זו התוצאה המתחייבת מההרשעה.

הנושא השלישי הוא אובדן הרישיון לשידורי רדיו, ג'קי מחזיק ברישיון לתחנת רדיו אזורית, רדיו הבירה, זו אחת מהתחנות האזוריות המצליחות ביותר בארץ.

זאת כבר תוצאה גם אישית, פגיעה אישית וגם פגיעה כלכלית, אבל אני מייחס תמיד חשיבות קודם כל לפגיעה האישית, למשמעות קיומו של האדם הזה, התחנה הזאת מבחינתו יורדת לטמיון.

הנתינה, העזרה לזולת, התרומות, ההיחלצות לעזרה במצבים קשים, היא הלך רוחו של ג'קי בן זקן, לאורך כל החיים, לא על-מנת לקבל פרס, הרוב בסתר, חלק גדול מהפעילות היא פרטית, פשוט היחלצות לזולת. ואת זה בקצרה מאוד אבקש להמחיש כדרך חיים.

עורך דינו של בן זקן מסכם את האיש - "בוא נספר קודם כל האיש עצמו:

"האיש יליד 1967, נשוי ואב ל-5 ילדים, ג'קי אדם נורמטיבי, הוא שירת כמובן בעצמו שירות מלא בצה"ל, ללא עבר פלילי. הוא מורשע לראשונה עכשיו בדבר הזה.

אדוני שמע את עדי האופי היום, אדוני יראה בתיק המכתבים עשרות מקרים דומים, חלק חמורים כמו אלה, זאת אומרת משפחות שכולות, אדוני יראה מכתב של האמא מאשדוד שהבן שלה נפל, זה מרגש וזה עצוב, מצד אחד הנפגעים זה המשפחות השכולות וטוב שיש גם אנשים כמו ג'קי, הבן שלה נפל באסון הנגמ"ש בסג'עיה, נהרגו שבעה חיילים, אחד מהם זה וענונו והאמא שלו מטופלת על-ידי ג'קי מהיום הראשון.

 זו רק דוגמא, אלה דוגמאות, אני לא מדבר על תרומות לארגון אל"מ, נכי צה"ל, תל השומר, ביקשנו מהאיש להוציא מהארכיון והוא הביא דברים אותנטיים.

האקדמיה לספורט, אני מפנה גם למכתב של מנהל החינוך בעירייה, לא הטרחנו אנשים להגיע, מר אריה מימון, הוא מנהל החינוך בעיריית אשדוד.

מנהל כפר הילדים נווה גליל, עמותה לילדים קשיי יום, הוא מחזיק אותה, הוא לא מבקש על זה הכרת תודה, אבל בית-המשפט צריך לדעת מי האיש.

מנהלת תיכון בעיר, ראש העיר של אשדוד, כל אשדוד מתנהלת כאיזשהי מרחב עירוני שמוקד הסעד שלו היה ג'קי בן זקן, מוקד הסעד הלא פורמלי, בצד המוסדות הפורמלי.

לגבי היקפי התרומות וההשקעות, הבאנו מכתב מרואה חשבון, רק בשנים האחרונות אנחנו מדברים על כ-2.5 מיליון ש"ח תרומות ועוד לגופים שונים ועוד למעלה מ-11 מיליון שקל, השקעות בעמותות שלא למטרות רווח, זה נקרא השקעות למטרות ציבור, אין בהן שום יוזמה של רווח.

כי במקומות שלנו כתוב, אוהב כסף לא ישבע כסף, והיום טרחו להגיד לאדוני שכל העבירות בוצעו על בצע כסף.

בשוק ההון יש תמיד היקף כספי לכל דבר, אני בטוח שזה לא משקף את דמותו של האיש הזה, הוא יודע לפעול אחרת, וולונטרית.

הוא מפרנס 200 משפחות. אנחנו מצווים לבחון את הפגיעה בו, במשפחתו, בקרובים אליו, מדובר על שבועיים ימים שהוא מעד בהם.

מה שהוא מבקש, מה שאנחנו מבקשים, על רקע הנסיבות האישיות, בשים לב למתחם שאנחנו הצענו, כי אנחנו רואים את החומרה הזאת אחרת, לקבל את המתחם שאנחנו הצענו דהיינו 9 עד 14 חודש, ועל רקע מכלול הנסיבות החריגות לקולא, למקם את העונש במתחם הנמוך".

בן זקן בפני השופט:

אני אתחיל באיזשהי נימה אישית, לפני שנה בערך היינו בגישור אצל השופט נויטל, הוא בצורה מטאפורית ניסה להסביר לי לאן אני הולך להגיע אם נגיע למשפט, ואז הוא אמר אתם יושבים פה באולם ואתם חושבים שאתם יושבים ב-SEA AND SUN רגל על רגל ואתם חושבים שאתם רואים את השמיים הבהירים ואת הים הכחול, אז אמרתי לו אדוני טועה, אני מזמן מזמן לא רואה שום שמיים בהירים ושום ים כחול, מהרגע שהחקירה התפרסמה אני עובר בטח את השנים הקשות בחיי, ואני לא בא להאשים אף-אחד.

קשה לי לדבר, אדוני באיזשהו שלב אמרת,  אתה מדבר בקודים או אתה לא מדבר הרבה. זה אני, אני לא מדבר הרבה בדרך-כלל כי גם קשה לי לדבר, אני משתדל לעשות דברים ופחות לדבר על הדברים.

אני רוצה להגיד דבר אחד, אני מצטער שהגעתי למעמד שאני נמצא בו, כי הנזק והסבל, שאני גרמתי, לאנשים שסובבים אותי הוא סבל עצום, היום עו"ד נבות  הציג פן אחר בעשייה שלי שהוא לא ידוע, בטח לא ידוע בציבור הרחב, ואני מקווה שאדוני למד אולי היום להכיר משהו אחר עלי ויביא את זה במסגרת השיקולים שלו בהכרעת-הדין. תודה.

החלטה

גזר-הדין יימסר ביום 08.11.15 בשעה 09:00.