בחודש אוקטובר 2013 פרסם הנמל מכרז לתפקיד היועץ המשפטי. המועמדים נדרשו לתאר את ניסיונם במסגרת הגשת המועמדות, הוועדה נתנה ניקוד בקשר לניסיונם המקצועי, ניקוד שניתן על פי  הצהרת המועמד לגבי ניסיונו, נתונים שלא נבחנו ע"י הוועדה אלא הוועדה קיבלה את הנתונים על סמך ההצהרות כמו שהם.

התובע, עו"ד ראובן וולף, שהתמודד במכרז  טען שניקוד זה ניתן ללא שיקול דעת על ידי ועדת האיתור ובכך נפל פגם מהותי בבחירה פגם שהשפיע גם על זהות המועמדת שנבחרה.

לפני פרסום המכרז, התכנסה ועדת האיתור לגיבוש קריטריונים ומשקולות לתפקיד. לאחר דיוני הוועדה סוכם שלא יפורסם למועמדים מפתח הקריטריונים הקשיחים ומשקלם מהחשש שפרסומם יהווה פיתוח למילוי מכוון של השאלון.

המתמודדים התראיינו ע"י ועדת האיתור ובינואר 2014 אישרה ועדת האיתור את הציונים המשוקללים של כלל המועמדים והמליצה על עו"ד ענבל טור-שלום לתפקיד היועצת המשפטית.

עו"ד וולף טען שהליך האיתור נתפר כדי להבטיח את בחירתה של עו"ד טור-שלום ע"י מתן ציונים כוזבים ומופרכים בקריטריון העיקרי שהוא הקריטריון הקשיח שלא נבדק ע"י הוועדה. כאשר עו"ד טור-שלום קיבלה ציון עבור תקופת עבודתה במשרד פרטי כאשר הוא חושב על בסיס ניסיון עבודה עם בנק הפועלים כאשר ציינה את מחזור הכספי של הבנק מלמעלה ממיליארד ₪ מה שלטענת עו"ד וולף לא הוכיחה.

לטענתו, פרשנות הוועדה הייתה מטיבה בצורה קיצונית לקריטריון זה, מאחר שמועמד שעבד במשרד פרטי שייצג בנק , יכול היה לציין את מחזור הכספי של  הבנק כניסיון שלו, מבלי שהדבר נבדק כלל. זאת ועוד, עו"ד וולף טען שעו"ד טור-שלום הייתה שותפה לדיוני ישיבות הדירקטוריון שבהם נדון הנוהל של בחירת יועץ משפטי.

החברה טענה שהקריטריונים היו שוויוניים ובחירתה של עו"ד טור- שלום הייתה כדין. עו"ד טור- שלום טענה שנבחרה כדין וטענה שהדירה עצמה מכל המגעים בדירקטוריון שנגעו למינוי יועמ"ש.

לאחר שמיעת הראיות בית הדין מתח בקורת על כך שוועדת האיתור לא בדקה את מהות הנתונים הקשיחים שמסרו המועמדים וקבע בסעיף 70 לפסק הדין "דומה שבראש הפגמים שנפלו בעבודת הוועדה, היה השלת כל שיקול דעת מעצמה, בכל הקשור לבדיקת טיב הניסיון שהמועמדים צברו."

בסוף פסק הדין קבע סגן הנשיאה השופט סופר:

"במקרה שלפנינו, הן האינטרס הציבורי לפיו, בחברה ממשלתית דוגמת נמל אשדוד, יש לבחור את המועמד המתאים ביותר לתפקיד של יועץ משפטי פנימי, והן על יסוד חומרת הפגמים – חוסר בדיקה של נתונים שמסרו המועמדים, יש מקום כי נתערב ונורה על ביטול מינוייה של הנתבעת כיועצת המשפטית של החברה. דברים אלו נובעים מיישומו של עיקרון העל של שוויון הזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים. אחד מפניו של עיקרון זה, הוא הציפייה הסבירה של משתתף במכרז, כי סינון המועמדים ובדיקת נתוניהם ייעשה על ידי הרשות באופן מעמיק, תוך שניתן לסמוך על הגינותה של הרשות, שלא תסתפק בנתונים שהובאו בפניה אלא תבדוק אותם, תעמיד אותם במבחן המציאות, ותזקק מתוכם את האמת."

כאמור בית הדין לא ביטל את המכרז,  אלא הורה  על דיון מחודש של ועדת האיתור ללא צורך בזימון המועמדים. וקבע שעל הוועדה  לבדוק מחדש את הניקוד הקשיח, הן בכל הקשור לניסיון המעשי של כל מועמד, בהתאם לחברה בה עבד או נתן לה שירותים ומידת היותו משמעותי בתחום המסחרי כלכלי, והן בבחינת בדיקת המחזור הכספי של החברות. לאחר בדיקה זו, תחשב הוועדה מחדש הניקוד הקשיח שאליו יצורף הניקוד בקריטריונים הרכים ובשקלול יבחר המועמד המתאים.

נמל אשדוד חויב לשלם לעו"ד וולף הוצאות בסך של 20,000 ₪.

תגובת נמל אשדוד:

"בית הדין לעבודה בבאר שבע,  דחה בסוף השבוע, בקשה של אחד המתמודדים לביטול המכרז,  למשרת היועץ המשפטי של נמל אשדוד ודחה  את טענתו כי מדובר במכרז תפור ובנוסף  דחה בית הדין את בקשת המתמודד להציבו כיועץ המשפטי של חברת נמל אשדוד. ראוי לציין כי פסק הדין לא קבע כי נפל פגם במועמדותה או בהתנהלותה של היועצת המשפטית של החברה בהליך זה. לאור זאת,   פסק הדין, שניתן בבית  הדין לעבודה ע"י כבוד השופט סופר, לא התערב בשיקול הדעת, של ועדת האיתור של הנמל בניקוד המועמדים בראיון שנערך להם ובמסגרתו נשאלו שאלות ידע מקצועיות ושאלות על הניסיון המקצועי של כל אחד מהמועמדים (ה"קריטריונים רכים") ואישר את החלטת הועדה בפרק זה.