30.06.15 / 09:48
כנגד א' חייל בשירות חובה המשרת בבסיס בדרום הארץ, הוגש לפני כשנה כתב אישום חמור המייחס לו שימוש בסם מסוכן, במספר הזדמנויות. המדובר בחקירה שנוהלה ע"י המשטרה צבאית משך מספר חודשים, ונפתחה לאחר חשד שהחייל סוחר בסם מסוכן במהלך שירותו הצבאי, ובעקבות מידע מודיעיני.
לאחר חודשים של חקירה, מעקבים ותצפיות, נעצר החייל ונלקח לחקירה. המדובר בחייל ללא עבר פלילי, אשר תחילה כפר במיוחס לו ולאחר שעות של חקירה בחר להודות בחשדות נגדו. במסגרת חקירתו סיפר החייל על מסיבות סמים, מהיכן רכש את הסמים, איזה מחיר, וכן פרטים נוספים, לרבות מיקום מסיבות הסמים.
עוד במהלך חקירתו, החוקרים צפו ועיינו בהודעות sms, וכן בתמונות במכשיר הנייד, אשר מלמדות לכאורה על שימוש בסם, ומחזקות למעשה את החשדות נגד החשוד. בדיעבד, התברר שהבדיקה במכשיר הנייד של החייל, מכשיר אשר נחשב למחשב לכל דבר, היא זו שהובילה בסופו של יום לזיכוי הנאשם.
מיד לאחר הגשת כתב האישום, פנתה משפחתו של החייל למשרד עורכי הדין גלילי-דגן, וביקשה לשכור את שירותיו של עו"ד גלילי שרון.
עם קבלת הייצוג ולאחר שמשרד עורכי הדין למדו את חומר הראיות, פנה משרד עורכי הדין לקיים פגישה עם הפרקליטות בניסיון להציג בפניהם את הקושי המשפטי להרשעתו של הנאשם, ותוך דרישה ברורה למחוק את כתב האישום, נוכח הטעויות המשפטיות הקשות שנעשו במהלך החקירה. לדרישה זו סירבה הפרקליטות, וטענה כי מדובר בתיק חמור, אשר במסגרתו נחשד החשוד בסחר בסם מסוכן בשירותו הצבאי.
נוכח עמדת הפרקליטות, ביקש עו"ד גלילי, לקבוע את התיק להוכחות. אכן, התיק נקבע לשמיעת הוכחות בפני הסמכות הבכירה ביותר בבית הדין המחוזי הצבאי, אלוף משנה, אהרון פנחס, אב בית הדין.
לאחר דיון הוכחות במסגרתו נחקרו חוקרי מצ"ח, ולאחר שבחרה ההגנה באופן חריג, שלא להעיד את הנאשם, פסק בית הדין כי הוא מזכה את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בית הדין ביסס החלטתו על טיעוני ההגנה, שהוכיחה כי אין די בהודאת הנאשם, גם אם מדובר בהודעה מפורטת. בית הדין קבע כי הכשלים בחקירה, עליהם הצביע עו"ד גלילי לרבות העובדה כי החוקרים פעלו ברשלנות שעה שחדרו לחומר המחשב, ובעניין זה קבע בית הדין כי מכשיר אייפון, דינו כמחשב לכל דבר, מובילים למסקנה כאמור שלא ניתן להרשיע את הנאשם, על סמך הודאתו בלבד, וכאמור מזכה את הנאשם.
תגובת עו"ד שרון גלילי ממשרד עורכי הדין גלילי-דגן:
צר לי שהפרקליטות לעיתים מתעקשת על הגשת כתב אישום וניהול התיק, גם במקום שמוכח לה שאין די בראיות. אכן הנאשם הודה בחקירתו במיוחס לו., אך אין די בהודאת הנאשם בלבד לצורך הרשעה בפלילים כמו במקרה של מרשי. לעיתים גופי החקירה נוהגים בכוחניות ותוך רמיסת זכויות הנחקר, ותפקידי כסניגור להצביע על כשלים אלה, ולעשות הכל לזיכויו של הנאשם. אני שמח שבמקרה זה קיבל כבוד בית הדין את עמדותינו וזיכה את הנאשם, שאילו היה מורשע היה דבק בו כתם לעוד שנים רבות.