זוג חרדי מאשדוד, שלו 5 ילדים, מצוי בהליכי גירושים.

הוצאות המשפחה עומדות על למעלה מ-10,000 שקל לחודש - לעומת ההכנסות, כולל קצבאות הילדים מהביטוח הלאומי, עומדות על כ7000 ₪.

האב הוא אברך, הלומד תורה בכולל ומקבל הכנסה בסך של 2,000 שקל לחודש עבור לימודיו. האם אינה עובדת וגם לא תוכל לעבוד, כשהנטל בטיפול ב5 ילדים קטנים מונח על כתפיה.

אם כך, כיצד חיה המשפחה עד היום?

התשובה שניתנה בפסק הדין הייתה סיוע חודשי בסך של אלפי שקלים מהורי בני הזוג.

הסבים והסבתות מימנו כמעט את כל צורכי הילדים ונכדים, החל ממדור ועד האוכל והבגדים.

בבקשה לגירושין, תבעה האם מזונות בסך 9,000 שקל עבור חמשת הילדים, אך כיצד ישלם האב כספים אלה אם אינו מתפרנס?

האב ביקש לדחות את התביעה, בטענה כי טרם נישואיהם ולידת הילדים האם הייתה מודעת לכך שזהו אורח חייו, הכולל הכנסה פוטנציאלית אפסית, והסכימה לכך.

בשבוע שעבר בית המשפט לענייני משפחה דחה את עמדת האברך, וחייבו בתשלום מזונות בסך 6,000 שקל לחודש, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ורפואה.

הסכום שקבע בית המשפט נקבע על פי נתונים סטטיסטיים: צורכי הילדים נקבעו על-פי דמי המזונות המינימאליים שהוכרו בפסיקה כצרכים הכרחיים שכל ילד צריך, ושאין צורך אפילו להוכיחם.

מה עם יכולת השתכרותו של האב?

בית המשפט קבע כי -  מאחר שהאב אינו עובד מבחירה ולא מאילוץ, ואין כל נתון ספיציפי לגבי שכר אפשרי עבורו בפועל - בית המשפט קבע את יכולת השתכרותו התיאורטית (השכר הממוצע במשק).

פסק דין זה חיזק את ההלכה המשפטית הנהוגה, לפיה אברכים אינם יכולים להשתמט לגמרי מתשלום מזונות לילדיהם בטענה שאין להם יכולת הכנסה - "אין זה מן הראוי שאדם ישב באוהלה של תורה, ואילו אשתו וילדיו יחזרו על הפתחים" .

כך גם לפני שנתיים קבע בית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי אין לפטור אברך מתשלום מזונות, שכן "מן הראוי כי המשיב ייצא לעבודת יומו על מנת לפרנס את בני משפחתו, וחזקה עליו כי יעשה לעצמו עיתות ללימוד התורה, כפי שעושים רבים וטובים.

בהיותו אדם צעיר, בריא ומוכשר, יוכל להשתכר לכל הפחות שכר מינימום".

הכול טוב ויפה, אך השאלה היא האם ניתן יהיה להוציא את פסקי הדין  אל הפועל?

מאחר וישנו בפועל קושי רב לגבות את דמי המזונות מהאברך (שגם אחרי הפסיקה מסרב לעבוד), האופציה הנוחה של  האישה היא לפנות לביטוח הלאומי, לקבל לפחות חלק מתשלום המזונות ולהותיר את גבייתם על הביטוח הלאומי.

סיכוייו של הביטוח הלאומי לגבות את הכספים אפסיים. לאברך אין הכנסה, אין רכוש על שמו ואפילו מאסר לא ניתן לתת במקרים אלו.

התוצאה בשורה התחתונה היא שמשפחתו של האברך תעבור מחיים על חשבון הסבים לחיים על חשבון הציבור - ואין לכך כל פתרון נראה לעין.

האזרחים העובדים ישלמו את דמי המזונות של הילדים במקום האב האברך וישחררו את הסבים והסבתות מההוצאה שהייתה עד כה מונחת על כתפהם.