בני הזוג לקחו ב-2009 הלוואת משכנתה מבנק לאומי למשכנתאות והופנו על ידי סוכנות הביטוח לפניקס לשם עריכת ביטוח חיים ומשכנתא להבטחת החזרי ההלוואות.

ביולי 2011 התאבד הבעל בחדר בבית מלון, ומשפחתו לאחר שהתאוששה מההלם,  פנתה לחברת הביטוח כדי לקבל את תגמולי ביטוח החיים.

אולם להפתעת המשפחה, חברת הביטוח דחתה את הבקשה בטענה שהבעל המת הסתיר פרטים רפואיים מהותיים בהצהרת הבריאות שלו, בהם מידע על מחלות כלי דם ולב שמהן סבל, ומשכך הפוליסה בטלה.

האם וילדיה פנו לבית משפט השלום באשדוד והגישו תביעה נגד הפניקס, נגד בנק לאומי למשכנתאות ונגד סוכנות הביטוח. (נגד הבנק, כיוון שלקח חלק בעריכת חוזי הביטוח, וכנגד הסוכנות, כיוון שהיא זו שקיבלה את המידע הרפואי של המנוח לצורך מילוי ההצהרה).

הפניקס טענה שהמנוח רימה אותה כשלא מסר תשובות מלאות וכנות בהצהרת הבריאות, ובכך הפר את חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליו. לטענתם, לו מצבו הרפואי האמתי היה ידוע לה בעת עריכת הפוליסה - היא לא הייתה מאשרת את הביטוח כלל.

הבנק טען כי אינו אחראי להחלטותיה או למעשיה של הפניקס.

השופט גיל דניאל, קבע שהמנוח סבל ממספר רב של מחלות ובעיות רפואיות, שעליהן לא דיווח בהצהרת הבריאות, ולכן הוא לא עמד בחובת הגילוי שלו כלפי הפניקס. אך עם זאת, לא נמצאה כל כוונת מרמה במעשיו, ובכל מקרה המידע הרפואי החסר לא קשור להתאבדותו.

בשעה שאין קשר בין הפרת חובת הגילוי לבין מקרה הביטוח, קבע השופט, לא יהיה זה הוגן לאפשר לחברת הביטוח שלא לשלם את התגמולים למשפחתו. משכך התקבלה התביעה, והפניקס חויבה לשלם לתובעים את תגמולי הביטוח ולהחזיר לבנק את ההלוואה.

בנוסף חויבה הפניקס בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 29,500 שקל.

פרשנות - (עו"ד אביר בראל)

נסיבות פסק הדין שופכות אור על תופעה פסולה אך נפוצה מאוד בקרב חברות הביטוח. רק לאחר התרחשות מקרה הביטוח מתחילה המבטחת לנבור בתיק הרפואי של המבוטח, במטרה לגלות ממצאים שיאפשרו לה להתחמק מתשלום ולטעון כי המבוטח הסתיר ממנה בכוונת מרמה מידע חשוב, דבר המשחרר אותה מאחריות.

התופעה היא מצערת ומקוממת, משום שברוב המקרים נאלצים המבוטחים או יורשיהם להתפשר ולקבל רק חלק קטן מסכום הביטוח.