השופט אלון גביזון דחה את תביעת הבעל וקבע בהחלטתו כי  היענות לתביעות מהסוג הזה במסגרת "עוולות המסגרת" שבפקודת הנזיקין, תפתח את הסכר בפני פרץ תביעות בין בני זוג ואף תלבה אותן. לדברי השופט היא עלולה להביא אף לפגיעה באושרם של ילדיהם.

בסכסוך המדובר, האב עזב את הבית המשותף לפני כשנתיים ו לבני הזוג ארבעה ילדים: שלושה בנים בגירים ובת בת 12. שלושת הבנים ניתקו את הקשר עם אמם ואילו הבת נמצאת במשמורת אצל האם.

בתביעה שהגיש האב, הוא טען כי אשתו מחבלת בקשר של הקטינה איתו ועם אחייה ומסיתה הקטינה נגדם.  לטענתו האם משתמשת בקטינה ככלי מאבק ביניהם ועושה דין לעצמה ביחס לקיום הסדרי הראיה.

התביעה על סך 150 אלף ₪ נועדה לדברי האב, לפצותו  בגין עלויות וטיפולים פסיכולוגים עתידיים לקטינה, אי מימוש זכות ההורות שלו,  מניעת קשר בינו לקטינה, פגיעה בכבוד האדם,  עלויות ההתמודדות עם הפרת הסדרי הראיה, בזבוז שעות עבודה, כאב וסבל ושכר טרחת עורך דין.

האם מצידה הכחישה בבית המשפט באמצעות עו"ד רפי שדמי כי חיבלה בהסדרי הראיה וטענה כי דווקא בעלה הוא זה שלא מעוניין לקיים הסדרי ראיה עם בתם המשותפת, הוא זה שעושה בקטינה ככלי ניגוח, מנסה להסית אותה נגדה ולאחר כל מפגש עימו הקטינה מסרבת ללכת אליו.

השופט גביזון קבע בהחלטתו כי דין התביעה להידחות משום שהתובע לא הצליח להוכיח התנהגות רשלנית של הנתבעת והפרת חובה חקוקה מצידה וודאי שלא הוכח כי מדובר בהתנהגות מכוונת או זדונית מצד הנתבעת. גם טענתו של האב כי האם מסיתה את הקטינה לא הוכחה. השופט קבע כי לא הובאה כל ראיה ממנה עולה כי הנתבעת פועלת באופן אקטיבי ומודע למניעת הקשר שבין הקטינה לתובע.

השופט גביזון: "אין לי ספק שלמרות שהבנים הם בגירים, יכולת ההשפעה של התובע עליהם ועל מעשיהם היא משמעותית.  הבנים עבדו או עובדים בחברה המנוהלת על ידי האב, פרנסתם תלויה בו וחלקם נסמכים על שולחנו באופן מלא או חלקי. לכן הייתה לו היכולת להניעם לחדש את הקשר עם אימם ולו ברמה מינימאלית. צר לי שמקום זאת בחר במסגרת התביעה הזו לשוב ולהעמיד הבן במרכז הסכסוך שבין הצדדים במקום להותיר אותו ואת אחיו ואחותו הקטינה מחוץ למחלוקת".

אחד הבנים העיד במהלך המשפט כי "נראה לי שהגיע הזמן שיהיה פה שלום בין שני המצדדים. בכל זאת זה המשפחה שלי. היא אמא שלי והוא אבא שלי".

השופט הוסיף שקבלת התביעה ופסיקת פיצוי לתובע, לא רק שלא יועילו לחיזוק הקשר בין התובע לקטינה, אלא עלולים לפגוע בקשר זה. השופט הטיח ביקורת על ניסוח התביעה של האב כשציין כי בתביעת נזיקין חייב התובע לפרט בכתב התביעה על אחד מהנזקים, אך במקרה זה האב הסתפק בקביעת סכום גלובלי,  לכן גם מטעם זה על התביעה להידחות. השופט קבע כי על האב לשלם לאשתו הוצאותיה בסך 10 אלף ₪.

השופט התיר את פרסומו של פסק הדין שניתן בדלתיים סגורות וזאת ללא שמות הצדדים וללא פרסום פרטים מזהים. (אישור זה מופיע בעמוד האחרון של ההחלטה המצורפת)