המרכול וחברת הביטוח ניסו להפנות את התביעה כלפי חברת הניקיון אך בית המשפט לא קיבל את טענתם. זאת לאחר שהתברר כי המרכול העסיק רק עובד ניקיון אחד מטעם החברה והוא זה שקבע היכן ומתי לנקות את רצפת המרכול. 

השופטת, ד"ר איריס סורוקר, ציינה בפסק הדין כי עדותה של האשה הותירה רושם אמין, היתה קולחת וה'סתירות' כביכול כפי שניסו לטעון פרקליטי הנתבעים לגבי מיקום האיטליז, מתייחסות לעניינים שבשוליים.

מומחה שמינה בית המשפט קיבל את טענת עו"ד לינדנברג בנוגע לנכותה של האשה וקבע לה נכות לצמיתות בשיעור של 5% ונכות זמנית בשיעור 100% למשך כשלושה חודשים לאחר התאונה. למרות שהנתבעים טענו בכתב ההגנה ובמהלך המשפט כי האשה היא זו שהייתה אחראית לנפילתה, כי צעדה כשבידיה סלים מלאים בבשר בעודה צועדת על כפכפי פלטפורמה פתוחים, בית המשפט הסכים לייחס לאשה רק 20% אחריות. זאת כיוון שבעדותה ציינה כי בכניסתה לסופר הבחינה במנקה ששוטפת את רצפת החנות וכי צעדה ללא עגלת קניות".

השופטת ד"ר סורוקר ביקרה את התנהלות בעלי המרכול וחברת הביטוח שלא התייחסו לפניותיו של עו"ד לינדנברג לקבל את דו"ח התאונה תוך שניסו להסתיר את מלוא המידע שברשותן ביחס לאירוע הנפילה.

בית המשפט פסק כאמור כ-70 אלף ש"ח פיצויים בגין כאב וסבל, מימון הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, עזרה בעתיד, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של כ-20%. אם לא די בכך בית המשפט קבע כי על בעלי המרכול וחברת הביטוח לשאת בהוצאות המשפטיות של חברת הניקיון בסך של כ-15 אלף ₪ לאחר שביקשו לצרף אותה כצד ג' בתביעה.