מהתביעה שהוגשה לבית משפט השלום באשדוד, עולה כי ש' אושפז לפני כ-5 שנים לניתוח גב חוזר ומסובך לשם הוצאת קיבוע מניתוח קודם וכריתת חלק מחוליות הגב שלחצו על מערכת העצבים. מדובר בניתוח גדול עם סכנות רבות כמו פגיעה בעצבים ואיבוד דם רב.

בתביעה נטען כי יום לפני הניתוח התגלה בבדיקות כי המועמד לניתוח הוא בעל סיכון גבוה מאוד למחלות לב וכי הניתוח עלול לגרום לו לאוטם שריר הלב כפי שאכן קרה. זאת בנוסף לסיכון מוגבר לכך עקב גילו, עצם היותו מעשן כבד וכי סבל מהשמנת יתר, מיתר שומנים בדם ומיתר לחץ דם.

למרות נתונים אלה, כך נטען בתביעה, צוות בית החולים וקופת החולים לא קיימו לפני הניתוח התייעצות עם קרדיולוגים  ולא בצעו בדיקת מאמץ לברר אם נחוצה היערכות לבבית מיוחדת לקראת או במהלך הניתוח.

בעת הניתוח נוצרו דימומים רבים תוך איבוד של כ-4 ליטר דם, כ-80 אחוזים מנפח הדם בגופו. כשלושה ימים לאחר הניתוח ש' התלונן על כאבים חזקים בחזה, תוצאה של אוטם שריר הלב.

למרות זאת הצוות הרפואי לא הבחין בנזק המתחולל לשריר הלב והקרדיולוגים בביה"ח לא בצעו צינתור ולא פעלו בזמן לפתיחת העורק הסתום, להצלת שריר הלב.

למחרת חש שוב בכאב חזק בחזה, בקוצר נשימה, באנמיה ובחולשה ובבדיקת א.ק.ג אובחן כי הוא סובל מאוטם שריר הלב  חריף שגרם לנזק רב לשריר הלב.

לאחר שהתפתח גם תסחיף בריאה הוא הובהל לטיפול נמרץ. בתביעה נטען כי למרות ההידרדרות בשריר הלב והירידה בתפקוד החדר השמאלי,  הקרדיולוגים המתינו שבועיים מיום הניתוח, לביצוע צינתור. גם כשבוצע, צונתר עורק העוקף לעורק החסום במקום לצנתר גם את העורק החסום.

פרופ' לניתוחי לב וחזה קבע בחוות דעת מטעם התביעה כי כתוצאה מהניתוח, נגרמה לש' נכות בשיעור של 50 אחוזים בגלל הרשלנות הרפואית שגרמה לאוטם שריר הלב.

לטענתו, לקראת הניתוח המסובך היו צריכים לטפל בו באמצעות נוגדי קרישה וכי רשלנותם של  רופאי הקופה וביה"ח היא חריגה וזועקת לשמיים. המומחה קבע כי אין פלא שנגרם תסחיף ריאה שסיכנה את חייו לשווא ובנוסף איחור בהבחנה באוטם והאיחור בטיפול, הביאו ללא ספק להגדלת הנזק לשריר הלב וירידה הניכרת בתפקודו.

עו"ד דותן לינדנברג, בא כוחו, טוען בין היתר בתביעה, כי למרות שש' התייצב לניתוח אליקטיבי שאינו דחוף ואינו מציל חיים, קופת החולים וביה"ח התרשלו והחליטו בצורה חפוזה על ביצוע הניתוח, מבלי שבצעו את  כל הבדיקות הנדרשות לפני הניתוח, לא התייעצו עם הגורמים הרלוונטיים ולא בצעו הפעולות הנדרשות לצורך אבחון רפואי נכון. זאת בניגוד לדרך בה רופא סביר היה נוהג.

בתביעה נטען כי לפני הניתוח האליקטיבי  מלבד בעיות גב, מצבו הבריאותי של ש' היה מצוין והוא ניהל אורח חיים תקין. מאז הניתוח נפגעו הנאות חייו באופן משמעותי והוא הפך לשבר כלי. כעת, ש' תובע מבית המשפט לפסוק עבורו  פיצוי עבור הפסדי שכר, פנסיה וזכויות סוציאליות, עזרת צד ג', כאב וסבל והוצאות רפואיות. כתב הגנה טרם הוגש.