ב-1988, כשהיתה בת 57, רוחמה מלכא שיחקה בפעם הראשונה בסרט קולנוע. היה זה הסרט "אל עצמי", על פי ספרה של גלילה רון פדר. בסרט זה היא פרצה לתודעה כ"סבתא המרוקאית" של הקולנוע הישראלי. אחריו שיחקה בתשעה סרטים ישראלים נוספים, בהם "חתה יסבח סבח" (“עד שיאיר השחר"). הסרט האחרון בו שיחקה היה "שבעה" של רונית אלקבץ (2008). את הטקסטים למדה בעל פה בעזרת נכדותיה, שכן היא לא ידעה קרוא וכתוב.

היא נולדה בגוראמה, כפר קטן בפאתי הסהרה המרוקאית. כמו רבים אחרים מבני הכפר, גם היא "נשאה על שכמה את הכפר הזה לארץ ישראל", כדברי בן משפחתה, פרופ' סמי שלום שטרית. "במקרה של רוחמה, או דודה רחמה כפי שקראנו לה אנו, הולכת איתה גם פיסה גדולה של סיפורנו, של עברנו, של מורשתנו שכבר מעטים החיים שיעידו עליה", ספד לה.

את כל הכפר היא נשאה עמה. את בתי הבוץ, הבארות, בית הכנסת הקטן ותלמוד התורה, השוק ובית המועצה, המוסלמים והיהודים, הנחל וגדותיו הירוקים, את המדבר וההרים שמנגד. “אך יותר מכל ובעיקר הם נשאו את הפיוט ושירת הנשים, את ריחות התבשילים וטעמיהם המופלאים ואת רעם תופי הטארה ואת הריקודים המרהיבים", הוסיף שטרית. “והמון געגועים וזכרונות פנטסטיים ללא בדל של נוסטלגיה, הם נשאו עמם כבר חמישים ושישים שנה, כאילו רק אתמול עזבו".

ב-1954 נישאה ליעקב ועברה לעיר מקנס. ב-1963 עלו לישראל. השנה צויינו 50 שנים לעלייתה. תחילה התיישבה בפרדס חנה ואחרי ארבע שנים הגיעה עם משפחתה לאשדוד. מלכא ראתה עצמה ממשיכת שושלת אצולה עתיקה, שהפליאה בקולה בשמחות ובחגים, והעבירה הלאה את מורשתה מתוך ציווי פנימי נסתר. באמונה רבה ובקבלה היא התמודדה עם המציאות הישראלית. “התודה והשבח לאל", שבה ואמרה, ללא טענות וטרוניות. לדבריה, חרף הגעגועים למרוקו והזכרונות הטובים משם, “אין כמו מדינת ישראל".

מביתה באשדוד צמחה אהבתו של בנה מוטי מלכא לפיוט המרוקאי. אהבה זו נשאה פרי, כשהקים עם חברו יחיאל לסרי את התזמורת האנדלוסית הישראלית, כלת פרס ישראל. בניגונים שלהם "יש מן המדבר ויש מן ההרים, יש תווים יהודים עתיקים ויש צלילי ברבר וערב", כדבר שטרית. “זה לא עיסוק נוסטלגי", הדגיש. “אלא גנטיקה תרבותית צרופה. לכן אנחנו זוכרים באובססיה כמעט, רושמים כל מלה וכל פתגם, מנגנים ושרים כל צליל ותו, לא מסוגלים לשכוח, כי זה פשוט צרוב לנו בדי-אנ-איי".

"אנשים אומרים לעצמם בגיל 60 - 'התבגרתי, זהו, נגמרו החיים'. אצלי, ברוך השם, הנפש בריאה והשכל עוד יותר", אמרה מלכא לפני חמש שנים בראיון למקומון "כאן דרום".

בעלה יעקב, שמת לפני ב-1980, היה סנדלר. מלכא הותירה אחריה 14 ילדים (7 מפרי בטנה ו-7 ילדים של בעלה מלפני הנישואים), 26 נכדים ו-13 נינים.