יאיר פלקר (33) הוא תושב ירוחם, אך בכל הזדמנות הוא מגיע לאשדוד. "אני מבקר באשדוד לפחות 3 פעמים בשבוע, מוכן לספוג חמישים דקות של נסיעה", הוא אומר מבלי להסס. למחייתו הוא עובד בחברת "טבע" בבאר- שבע וחולם לעבור לגור באשדוד. "אין יום שאני לא מתפלל שיפתח תקן בטבע אשדוד, אז אעבור רשמית להיות תושב העיר", הוא מוסיף. מגיל צעיר מאוד יאיר נמשך לגלים ולים, למרות שגדל בירוחם שעטופה בהרי חול ושממה. בגיל 16 החליט שהוא עוזב את הבית ועובר לגור באשדוד, בבית הספר הימי, יאיר נשאר במחוזותינו 10 שנים עד שסיים את שרות הקבע שלו בגיל 26. במשך כל ה-10 שנים הללו, יאיר למד להכיר את עיר הנמל והתאהב בה בכל פעם מחדש, במשך שרות הקבע שלו כתב ספר בשם "דקה לחצות", המגולל את סיפורו של איציק צעיר נורמטיבי מירוחם, שיום אחד הכל מתפורר לו בין הידיים והאהבה שהייתה בחיקו גם היא נעלמת עם התפתחות האירועים.

לידיעת הקוראות, יאיר עדיין רווק , הוא לא מוכן להתפשר על אישיותה של המיועדת: "היא צריכה להיות אינטליגנטית, שתאהב תרבות, שתדע מי זה ברי סחרוף, כשתראה את רם אורן בטלוויזיה. אני לא רוצה שהיא תשאל אותי מי זה?". לדבריו של יאיר הוא מחפש מישהי עדינה: "אני לא רוצה שהיא תסתובב עם כפכפי זהב וציפורניים מלכותיות, אני מחפש אישה, לא ברבי". בדיוק השבוע הוא התארח ב"רדיו דרום" יחד עם מישהי שפתחה "ספיד דייט", צירוף המקרים אירוני, אך בכל זאת יאיר לא זרם עם העניין ונשאר מאופק, הרי גם כאן התכנסנו כדי לדבר על ספרו "דקה לחצות" ובכל זאת השאלה הראשונה ששאלתי הייתה על אהבה בחייו...

מה עם זוגיות?
"אני לא בזוגיות כרגע, כי אני לא חושב שזה נכון להתפשר על בת זוג, כל אחד רוצה את המתאימה לו למערכת יחסים בריאה וטובה, אני מתמקד בטוב, כשתבוא האיכותית, זו שהכי תתאים לי גם בשיתוף פעולה, אני גם אתמסד איתה, בינתיים אני ממתין לטיימינג הנכון ובלי שום לחץ. מערכת היחסים האחרונה והרצינית שלי הייתה לפני כחמש שנים, הייתה זו בחורה נפלאה ויפה שגרה באשדוד".

מה אתה כל- כך אוהב באשדוד, מה השאיר בך חותם?
"אשדוד זו עיר ים, שמעתי על בית הספר הימי שבאשדוד והחלטתי לעבור ללמוד בה בגיל 16 ואז התאהבתי בעיר. חבריי ואני נהגנו לטייל לכל אורכה ורוחבה של אשדוד, כך  למדתי עילה המון. בתקופה הזאת גם אימצתי תחביב, גיליתי את הגלים, מאז ועד היום הים הוא החבר הכי טוב שלי. כשסיימתי את לימודיי בבית הספר הימי התגייסתי לחיל הים ושירתי בבסיס שבאשדוד, ולאחר השירות הסדיר המשכתי בתנאי קבע גם באותו הבסיס, שכרתי דירה באזור ט"ו כחמש שנים. כך שבמשך כל התקופה הזו מבית הספר ועד היום צברתי המון חברים ומכרים וגיליתי אנשים נפלאים וחמים. העיר אשדוד איכותית, נקייה ומסוגננת להפליא, יש שם אנשים מכל הסוגים ומכל המינים, יש בה אווירה מיוחדת, אווירה שאומרת "משפחת אשדוד", דבר שלדעתי ייחודי רק לה. האהבה שלי לים הלכה וגברה, הגעתי למצב שאני מוכרח לבקר בים בכל עונות השנה, גם כשאין גלים, אני יושב עם חבריי על שפת הים ונטען ממנו באנרגיות חיוביות".

 ספר לי על הספר שלך "דקה לחצות"?
"יום אחד, ללא כל התראה, מתהפכים חייו של איציק, צעיר ישראלי נורמטיבי, גיבור 'דקה לחצות'. בספר מרתק ורב-תהפוכות מתאר איציק, בן ירוחם עיירה שלווה ומנומנמת את קורותיו שהשליכוהו אל תהום ללא תחתית. הספר, הבנוי כיומן אישי מרגש, לוקח את הקורא שלב אחר שלב למסע הנע בין זמנים שונים ובין שלל דמויות, כך עד לסופו המצמרר".

 הגיבור של הספר הוא – אתה?!
"הספר מגולל את סיפורו של איציק, הסיפור מסופר מתוך תאו שבבית הסוהר, כך שזה לא אני! אבל אם אשים יד על הלב, אני יכול להודות  שחלק קטן מהעלילה אכן לקחתי מחיי האישיים, כאמור, הרוב הגדול הוא פרי דמיוני ויצירתי".

 מה הייתה המוזה שלך לכתיבת הספר?
"שכבתי על מיטתי בספינה בחיל הים, בעוד הספינה מטלטלת מצד לצד העיניים שלי נעצמות והסיפור מתחיל להתגלגל בראשי, הרגשתי שאני יכול להוציא את המילים בקלות, כתבתי וביקשתי מחבריי לקרוא וגיליתי שהם מהופנטים".

 מה החלום?
"החלום שלי הוא לא חלום אישי, יהיה מצחיק אם אומר לך דברים כמו: 'להתעשר, להתפרסם ולטייל מסביב לעולם'. הספר עוסק בנושא האלימות בארץ, על מקרים שיכולים לקרות לכולנו ולא בשליטתנו, לכן אם אפשר להגיד את זה כחלום, הייתי רוצה שכל תושבי ישראל יתנהלו ברוגע ובשלווה, בלי לחץ וללא כעס, שייקחו נשימה עמוקה לפני כל מעשה, הרי לא חסרות לנו צרות בין לאומיות גם ככה. לגבי הספר, כמובן שהייתי רוצה שהוא יצליח ויימכר, ושההוצאה לאור שבחרה בי "אגם" יוציאו מהדורות נוספות, הלוואי וידברו עליו בכל רחבי הארץ ושכולם יגלו בו התעניינות".

 מה אתה יותר אוהב את העבודה שלך ב"טבע" או לעסוק בכתיבה ויצירה?
"שאלה רטורית (צוחק), אני עושה רק את מה שאני אוהב ואני אוהב את שניהם, אני מחלק את זמני בין העבודה שאני כל כך אוהב לבין הכתיבה, כבר 7 שנים שאני עובד "בטבע" ואני ממש מרוצה. "טבע" זה בית חם ומקום עבודה נהדר, על הכתיבה לא אוותר, בימים אלו מתבשל במוחי הספר השני. אני עוסק גם בספורט, בהנחיית ילדים בנגינה בכלי הקשה בהתנדבות, גלישת גלים ותחביבים נוספים, כך שאם עושים את מה שאוהבים, תמיד מוצאים זמן להכל ואך אחד לא מפריע לשני.

 שתף אותי בקטע קצר מתוך הספר...
"הקטע שאשתף זהו האירוע שלמעשה גורם לתפנית בחייו של הגיבור. איציק גיבור הספר "האדם הכי מאושר בעולם" הוא וענבל ארוסתו, עומדים להינשא בעוד מספר ימים, אז קוראת התפנית החדה בחייו, אירוע שבו הכל חומק לו מידיו, סיטואציה לא נעימה שגורמת לחייו להשתבש ולצלול לתהום. להפוך מאדם הכי שמח ומאושר בעולם לאדם מסכן ואומלל. סיטואציה שיכולה לקרות לכולנו בדיוק כמו כל הסיטואציות בספר, שאדם נורמטיבי יכול להתחבר אליהם ולומר: "זה יכול לקרות גם לי". הנה הקטע: "לפתע הוצמדה סכין חדה לצווארי והחלה שורטת אותי. אחד הבריונים עזב אותי, ניגש לענבל והפיל אותה על החול. ניסיתי להיחלץ אך לשווא. נשארתי צמוד לקרקע, צופה באשתי לעתיד השוכבת בחוסר אונים כמוני, ומעליה גוהר גבר זר המרתק אותה אל הקרקע... 'אין מצב שהוא יאנוס אותה' חלפה המחשבה בראשי. ידו של הבריון קרבה לתחתוניה וקרעה אותם מגופה... 'איציק!' צרחה ענבל, בעוד האנס כבר פשט את מכנסיו ושלח אגרוף נוסף לפניה ההמומות..."

ספר לי על הגיבור של הספר, איזה מן אדם הוא? לאילו תובנות הוא מגיע במלך הספר...
"איציק יושב בתאו ומחליט לשים קץ לחייו, בעקבות מידע שקיבל ושבר אותו לרסיסים, הוא יושב בתאו ונזכר במעללי חייו עוד מהיותו ילד צעיר ומפונק. איציק מתואר כאדם חסר מזל, מאז ומתמיד מצא את עצמו מסתבך במצבים לא נעימים, גם כשלכאורה הכל היה טוב תמיד, קרה משהו "שהרס את העסק" הוא משתדל ללמוד מכל מקרה ומנסה שזה לא יקרה שוב, אך לצערו תמיד מגיע מקרה אחר, חמור ולא נעים יותר".