האמת שלי
07.10.11 / 09:15
"מה, אתה לא צם?!", זה המשפט שאני שומע הכי הרבה בימים האחרונים, בעיקר כאשר מישהו מאחל לי "צום קל" ובתגובה שומע ממני כי האיחול הזה לא חל עליי.
שלא תבינו לא נכון, אני מאד מכבד את הדת, את האמונה ואת המסורת, אך יש לי את הדרכים שלי להביע זאת.
אני לא מקפיד על אכילת מזון כשר ולא בהכרח מפריד בין בשר וחלב, אני לא מניח תפילין כל בוקר ולא אומר את ברכת המזון אחרי ארוחות, אני גם לא שומר שבת, אני נוסע ואף מדליק אש.
ותתפלאו, אני לא חושב שאני עושה משהו רע, להיפך, אני חושב שאני נאמן לאמת שלי.
ומהי האמת שלי? שאלה טובה.
שאלו אותי לא פעם אם אני מאמין באלוהים, או יותר נכון אם אני מאמין בכלל שיש אלוהים, ואף פעם לא הייתה לי על זה תשובה חד משמעית.
מצד אחד, קשה לי להאמין במשהו שלא ראיתי, לא שמעתי ולא קיבלתי שום הוכחה חד משמעית לקיומו. מצד שני, יש הרבה דברים בעולם שאין לי הסבר להם וזה אכן מעורר ספקות ומעלה תהיות.
מה גם שברגעי משבר או קושי, אני נושא עיניי אל השמיים ומבקש עזרה מאלוהים.
אם כן מהי האמת שלי... אני מאמין שגם אם יש אלוהים, הוא לא עד כדי כך קטנוני בשביל להיכנס לי לצלחת ולהסתכל על מה אני אוכל וכמה זמן עבר מאז אכלתי משהו אחר. אני גם לא חושב שכל כך אכפת לו אם אני רואה בשבת כדורגל או מעשן סיגריה.
אני אפילו לא חושב שהוא ממש כועס עליי על זה שאני לא מניח תפילין מדי יום או קורא קריאת שמע לפני השינה.
לעומת זאת, אני בטוח שהוא כועס כשאני פוגע במישהו אחר, כשאני נוהג שלא בכבוד כלפיי הוריי, כשאני מקלל נהג שחתך אותי בכביש או נהגת שתקועה בנתיב השמאלי כשאני ממש ממהר.
אין לי ספק שהוא כועס כשאני צוחק על טיפשותו של אחד או חלילה כשאני מלבין פניו של אחר אל מול רבים.
אני משוכנע גם שאלוהים כועס עליי כשאני משקר, גם אם זה שקר קטנטן ולא מזיק, והוא כועס עליי מאוד כשא
ני יכול לעזור למישהו במצוקה ואני מתעצל או מעדיף לעשות משהו אחר שיביא לי יותר תועלת.
וכמובן שהוא יכעס מאד במידה שאגנוב, אנאף, אבגוד או חלילה אנהג באלימות מילולית או פיזית כלפי מישהו, בין אם זה מגיע לו ובין אם לאו.
אז אני נוהג על פי האמת שלי ומקפיד לא לעשות דברים שיכעיסו את אלוהים, אלא להיפך – ישמחו אותו.
אני תורם הרבה, לכל מסגרת שרק צריכה את עזרתי (מעט מכספי והרבה מזמני). אני עוזר לנזקקים ומשתדל להיות אדם טוב כלפי אחרים.
אני ממעט לרכל, לשקר, לגחך, לקלל, ללכלך ומשתדל כמה שפחות לעצבן, למרמר ולהכעיס את הסובבים אותי.
אם יש משהו שמרתיח אותי, זה לראות בכל פעם מחדש את הפושעים הכי נתעבים במדינת ישראל, שאנסו, רצחו, גנבו, עשקו, סחטו, היכו, איימו, סחרו בסמים והשד יודע מה עוד, כשהם חובשים לראשם כיפה לבנה גדולה וחושבים שבכך הם הופכים בן רגע לצדיקים. אני בטוח שהם צמים ביום כיפור, אני גם בטוח שהם צמו בכיפור שעבר ובזה שקדם לו. זה לא הפך אותם לאנשים טובים יותר, זה אפילו לא מילא את המהות והמשמעות הבסיסית של הצום והיא הבעת חרטה אמיתית על כל העוונות והחטאים. בעיני זו צביעות לשמה.
אני לא אומר שאני צדיק גמור, אבל משנה לשנה אני מנסה לשפר את מידותיי במעט, להיות אדם קצת יותר טוב, לעזור לעוד אנשים בכל עזרה לה הם זקוקים, ולא להרגיז אף אחד, גם לא את אלוהים.
אם בכל זאת יש בין הקוראים ובכלל, מישהו שנפגע ממשהו שכתבתי, אמרתי או עשיתי, בין אם זה בשנה האחרונה ובין אם אי פעם, אני מבקש מכל הלב סליחה, ואני באמת אשתדל שזה לא יקרה שנית.
שתהיה לכולנו גמר חתימה טובה, ולצמים שבינינו, שיהיה לכם צום קל ומועיל!