באשדוד עדיין אין בית חולים, בינתיים נאלצים תושבי אשדוד לנדוד לבתי החולים באזור. במשך השנה החולפת הבאנו לכם סיפורים מרגשים מבית החולים 'קפלן', לשם הגיעו תושבי העיר כדי לקבל עזרה רפואית...  ליקטנו עבורכם את המרגשים ביותר כדי לסכם את השנה האזרחית

1. מאי 2010: נפצע קשה בתאונה יומיים לפני החתונה והצליח לשבור את הכוס

ביום שלישי ה- 18/5, הובהל לחדר המיון בבית החולים 'קפלן' שלומי מליניאקר (25.5), תושב אשדוד, עם שבר מרוסק ברגלו לאחר שהיה מעורב כנהג בתאונת דרכים יחד עם פצועים נוספים. יומיים לאחר מכן, ביום חמישי (20/5), היה אמור להתחתן עם בח"ל מלי. הרופאים והאחיות במחלקה האורטופדית בבית החולים עשו כל שביכולתם כדי שיוכל לעמוד בתאריך המיועד תחת החופה ואת 'ירח הדבש' הוא חגג עם כלתו בחדר פרטי במחלקה.

"לא ייאמן שיומיים לפני חתונה קרתה לי תאונה כזו", אמר שלומי.  "יצאתי עם הרכב לסידורים אחרונים לפני החתונה, ולפתע התנגש בי במהירות נהג שניסה לעקוף רכב אחר בכביש באשדוד. הייתי ברכב עם זוג חברים שנפצעו אף הם. יצאתי עם פציעה פתוחה ברגל וכאבים בכל הגוף והועברתי באמבולנס לחדר המיון בבית החולים 'קפלן'. מלי, כלתי, הגיעה מייד לבית החולים בבהלה גדולה. יידענו את הצוות הרפואי על התכנית להתחתן בעוד יומיים והם פשוט עשו הכול כדי שאוכל להגיע לחופה", הוא מתאר.

"למרות שהיו לבטים אם לדחות את החתונה, הצוות הרפואי ב'קפלן' דאג לאחר הניתוח לפיזיוטרפיה וגבס קל כדי שאוכל לעמוד תחת החופה ולשבור את הכוס, ובכך הסתיימו ההתלבטויות", הוא אומר. "שכרנו אמבולנס מיוחד שלקח אותנו לחתונה ושברתי את הכוס ברגל שמאל עם כאבים, ומייד חזרתי לכיסא הגלגלים. אנחנו מאושרים שעמדנו במשימה".

2. אוגוסט, 2010: הצלת חיים: מעטפת לב ('פריקרד') של סוס הציל חייה של אורה מאשדוד לאחר דום לב בבריכה

אורה לוי, אחות בכירה בחדר מיון לשעבר (ב'ברזילי'), חגגה את 'בריאתה' מחדש.  שלושה חודשים לאחר שהתמוטטה במהלך שחייה בבריכת 'הולמס פלייס' באשדוד עם דום לב היא חזרה לשחות עם מעטפת לב של סוס.

אורה הובהלה לבית החולים 'קפלן' עם דום לב חריף שהצריך החייאה וניתוח לב פתוח, במהלכו השתיל ד"ר רון בראונר, מנהל היחידה לניתוחי לב ב'קפלן', מעטפת לב של סוס אשר הצילה את חייה והחזירה אותה לפעילות מלאה.

אורה לוי, המתעמלת שנים רבות בשחייה, הגיעה למועדון ה'הולמס פלייס' בחוף הקשתות באשדוד כמדי בוקר. "שחיתי בחתירה 4 בריכות ובריכה החמישית הרגשתי משיכה חזקה בחזה וקשיי נשימה חזקים", מתארת אורה. "ניסיתי לעלות מהבריכה ואז התמוטטתי וצעקתי למציל: 'אני נחנקת, אני נחנקת' והתעלפתי. המציל הזמין מייד אמבולנס לבית החולים 'קפלן'. בעלי וילדיי סיפרו שהגעתי עם לחץ דם נמוך מאוד וכבר בחדר ההלם בבית החולים בצעו החייאה והכניסו אותי לחדר הניתוח עם קרע ענק בדופן הלב". אורה, שקיבלה חולים שנים רבות כאחות בחדר המיון, ביקשה לשבח את הצוות הרפואי ב'קפלן' בראשותו של ד"ר רון בראונר. "אני בחיים היום בזכות הטיפול המקצועי והיחס המסור והחם של ד"ר בראונר והיחידה לניתוחי לב. אני מודה לו שנלחם על חיי ולא ויתר. התרגשתי עד דמעות כשארבעת ילדיי סיפרו לי איך היו מאושרים כשהרופאים יצאו מחדר הניתוח ובישרו להם: 'אמא חיה'...".

ד"ר רון בראונר, מנהל היחידה לניתוחי לב בבית החולים 'קפלן', אמר כי המצב הגופני של אורה היה כל כך חריף ומורכב שלא ניתן היה להשתמש במעטפת לב עצמית (שלה) אלא במעטפת לב של סוס.

"ב 99% מהמקרים משתמשים במעטפת לב של החולה עצמו. במקרה זה, היה קרע רציני במעטפת ונזל דם רב לתוכה שגרם ללחץ גדול על הלב. לכן, החלטתי להשתמש במעטפת לב מוכנה של סוס, מתוצרת ארה"ב, שהעובי והחוזק שלו מתאימים בדיוק לגוף האדם יותר מכל בעל חיים אחר".

לאחרונה שחתה אורה בפעם הראשונה מאז ניתוח הלב בבריכה. "נכנסתי למים עם חשש רב ולשמחתי הצלחתי לעשות שתי בריכות שלמות. אני מתכוונת לחזור לפעילות מלאה, להתעמל ולצאת לטיולים בארץ. אני בטוחה שהלב של הסוס ששם לי ד"ר בראונר ב'קפלן' ייתן לי הרבה כוחות סוס..."

3. ספטמבר 2010: התפילות לשלומו של מאיר (בן 14) ביום כיפור התגשמו

לאחר מספר ימים ולילות של תקווה ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים 'קפלן' שב הנער מאיר סבג בן ה-14 להכרה מלאה ומצבו התייצב. מאיר הובהל ב 15 בספטמבר מאשדוד לחדר המיון בבית החולים במצב מסכן חיים לאחר שנפל מגג מבנה נטוש בגובה 12 מטרים.

אמו ואביו של מאיר, שצמו במהלך הכיפור כשהם צמודים למיטתו כל הזמן, נראו מעודדים לאחר שהתעורר. "מהרגע שהודיעו לנו שמאיר נפל והוא במצב קשה מאוד לא הפסקנו להתפלל לשלומו", מתארת אסנת אמו. "אין מילים לתאר את הטיפול המיטבי והמסירות אין כץ של הצוות הרפואי מהרגע שהגענו לחדר המיון, דרך חדר הניתוח ועכשיו בטיפול נמרץ ילדים", היא מתארת. "הרופאים פשוט הצילו את חייו ועדכנו אותנו לאורך כל הימים האחרונים לגבי התקדמות הטיפול ומצבו העדכני", מוסיף מרסל האב. "אני רוצה להודות לבורא עולם ולכל האנשים באשדוד שהתפללו לשלומו של מאיר", אומרת אסנת. "בתי כנסת, רבנים בכותל, אנשים פרטיים. כולם נרתמו לחזק אותנו. גם אנחנו צמנו בתוך כל המצב הקשה הזה, וקיבלנו יחס מדהים מהאחיות לאורך כל הכיפור שעזר לנו בהתמודדות".

מאיר הובהל ביום רביעי במצב מסכן חיים עם פגיעות ראש, חזה ובטן. הצוות הרפואי, בראשותו של ד"ר יורם קליין, מנהל יחידת הטראומה, הצליח לייצב את מצבו והוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ להמשך טיפול רפואי צמוד. ד"ר אלי שפירו. ס. מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים, אשר קיבל את מאיר אמר כי הנער הגיע עם פגיעה רב מערכתית ליחידה כשהוא מורדם, מונשם ומחוסר הכרה. "ביצענו לאורך כל הימים מאז הפגיעה טיפול תמיכתי אינטנסיבי שכולל הנשמה, מתן נוגדי כאבים, וטיפול משולב בפציעות של מומחים מתחום האורטופדיה, כירורגיה, אף אוזן וגרון ורנטגן. אפילו ליצנית רפואית ומורה של בית הספר לילדים סייעו כדי לשפר את מצב רוחו", הוא מתאר. "כרגע, לשמחתנו, מצבו התייצב והוא שב להכרה מלאה. הוא מגיב היטב וניכר כי אין פגיעה נוירולוגית. הוא עדיין זקוק להשגחה צמודה של צוות הרופאים והאחיות ובימים הקרובים יעבור להמשך טיפול במחלקת ילדים".

4. ספטמבר 2010: יונתן נולד במשקל 590 גרם (!) עם תפקוד ריאות לקוי  – ושרד !

פרופ' אריק שינוול, מנהל מחלקת פגים וילודים: "זהו הישג רפואי. התינוק היה בסכנת חיים ממשית.

הסיכויים להתפתחותו באופן תקין היו מתחת ל 10% !" יעל אמסלם, האמא: "כשהתינוק שלי נולד הוא נראה כמו בובה שילדים משחקים איתה. היה פה נס רפואי שבזכותו אני מגדלת תינוק שמתפתח וגדל".

יונתן בן ה- 10 חודשים הגיע לאחרונה לבדיקה במחלקת הפגים, בראשותו של פרופ' אריק שינוול, שהוכיחה כי קצב הגדילה שלו תקין לחלוטין. הוא נולד בניתוח קיסרי דחוף של האם בשבוע 26 במשקל 590 גרם (!!!) לאחר פיגור גדילה בתוך הרחם ועם תפקוד ריאות לקוי. הסיכוי להתפתחות תקינה על פי הספרות המקצועית היה פחות מ 10%.

יעל אמסלם, 29, תושבת אשדוד, ילדה את יונתן, בנה הבכור, למעלה מ 12 שבועות לפני התאריך המשוער.  "הלידה היתה בניתוח קיסרי דחוף בהרדמה מלאה", מתארת יעל. "כשהתעוררתי הייתי בסוג של אופוריה והמשפחה ביקשה שאראה את הרך הנולד. התינוק שלי נראה בגודל של בובה שילדים משחקים איתה. כמו עובר שנמצא מחוץ לרחם. כאשר הסבירו לנו על הסיכויים לחיות ולהתפתח ראיתי שחורות. בפרט כאשר היה צריך לעיתים תכופות להנשים את יונתן".

פרופ' אריק שינוול, מנהל מחלקת פגים ויילודים, אמר כי יונתן נולד בשבוע 26 בניתוח קיסרי דחוף בשל רעלת הריון שסיכנה את חייה ואת חיי העובר. "הוא נולד מוקדם מאוד ובמשקל נמוך מאוד עם פיגור גדילה בתוך הרחם כתוצאה מיתר לחץ דם של האם וריאות שבריריות וחלשות שאינן מסוגלות לתפקד. לכן, מייד עם היוולדו חובר למכשיר הנשמה ועירוי נוזלים, ולאחר מכן הועבר למחלקת הפגים", הוא מסביר. "במשך חודשיים הוא היה מונשם וטיפלנו בעדינות ובדייקנות במכלול בעיות שקשורות לתהליך ההתפתחות. לשמחתנו, בדיקת האולטרא סאונד העלתה כי תהליך הגדילה תקין ו 9 חודשים לאחר לידתו הגיע למשקל של כ 6 ק"ג. יונתן ימשיך להיות במעקב של הצוות הרפואי". פרופ' שינוול ציין לטובה את הוריו של יונתן. "הם היו שותפים מלאים ופעילים לתהליך המדהים שעבר יונתן, והרוגע שהפגינו סייע מאוד לצוות בתהליך המורכב. הם היו שותפים מלאים להצלת חיי בנם".

5.דצמבר 2010: תינוק מאשדוד הגיע עם דימום משמעותי לאחר ברית מילה נתפר בהצלחה והדימום נעצר

אמו של התינוק: "המוהל אמר לנו לעצור את הדימום עד שיגיע. ראיתי שהדימום לא פוסק והגעתי לחדר המיון בקפלן, מה שהתברר כדבר נכון לעשות במצב כזה"

בליל שלישי  (7 בדצמבר 2010) הובא תינוק בן 7 ימים מאשדוד לחדר המיון בבית החולים 'קפלן' ברחובות כשהוא מדמם לאחר שנחתך במהלך ברית מילה. התינוק נתפר באופן מיידי והדימום פסק. הוא עבר לאשפוז במחלקת הילדים להמשך השגחה ושוחרר לביתו. בית החולים העביר דיווח על המקרה למשרד הבריאות.

אמו של התינוק סיפרה שלאחר לידה תקינה לחלוטין בחדר הלידה בקפלן נערכה לרך הנולד ברית מילה כהלכתה. "במהלך הברית לא נראה משהו יוצא דופן או לא תקין. זהו הבן הראשון שלי לאחר שתי בנות", היא אומרת. "רק לאחר הורדת התחבושות הבחנתי בדימום בלתי פוסק. שמתי שמן ועטפתי בצמר גפן וחיכיתי 10 דקות, והצמר גפן היה ספוג בדם רב. התקשרתי למוהל והוא אמר לי לנסות ולעצור את הדימום עד שיגיע. ניסיתי לעצור את הדם וראיתי שאני לא מצליחה, אבל הוא אמר לי להחזיק עוד. הפעלתי שיקול דעת לאחר שראיתי את המצב והגעתי בכל זאת לחדר המיון בבית החולים קפלן", היא מתארת. "מייד כשהגענו, הרופאים האורולוגים בדקו את התינוק שלי ותפרו לו את המקום במטרה לעצור את הדימום. התינוק נרגע ואז גם אני נרגעתי".

ד"ר אלכסיי קובלונוק, רופא אורולוג בבית החולים קפלן, אמר כי התינוק הגיע לחדר המיון עם דימום משמעותי מאזור העורלה. "הרופאים ערכו בדיקה פיסיקלית ובמהלכה נתגלתה תחבושת ספוגה בדם. לשמחתנו, מצבו הכללי של התינוק היה יציב עם תפקודי קרישה תקינים", הוא מסביר. "קיבלנו החלטה לבצע תפירה באופן מיידי. חשוב להבין כי כמות הדם הכללית של תינוק בן שבעה ימים היא 250 מיליגרם (היינו, רבע ליטר) בלבד. כל איבוד דם, אפילו אם מדובר בטיפות בודדות, הוא משמעותי ביותר ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך ואפילו למוות.

ד"ר קובלנוב פונה בבקשה להורים שזה עתה עברו תהליך של ברית מילה להיות ערנים: "חייבים לפתוח את החיתול ולבדוק שאזור החיתוך לא מדמם. בכל מקרה של דימום חובה להגיע לחדר המיון ולא להתמהמה או לנסות לפתור את העניין בטלפון. המצב הכללי עלול להתדרדר במהירות ולהחמיר את מצבו של התינוק. רופא מוסמך חייב לבדוק את כמות הדם בגוף ותפקודי הקרישה, ובמקרה הצורך לתפור את המקום".