מאת: אפרת ארבל צילום: אורי קריספין

הסיפורים הבאים אינם עוד אגדה אורבנית, אלו סיפורים אמיתיים על נשים שחלמו, על נשים שהיו כמהות לשינוי אמיתי, שיעיר אותן מדי בוקר עם חיוך מרוח על הפנים, הן בנו לעצמן תוכנית פעולה, הגדירו מטרות ובעיקר דהרו לעבר החלום עם אש בעיניים.

חיה מלוקה

חיה מלוקה (49), אם לשלושה וסבתא לנכדה, התחילה את דרכה כמורה לסוציולוגיה ופסיכולוגיה, עד שביום בהיר, ללא כל התראה מוקדמת הגוף החל לאותת לה, והיא חלתה בדלקת פרקים קשה.
חוסר האונים ואובדן השליטה יחד עם אמונה ורצון עז, הובילו אותה לצמיחה מופלאה. כיום היא עוסקת בשיפור התנהגויות במשפחה, מנחת קבוצות הורים, מאבחנת ביומטרית ויועצת זוגית. כמו כן, מתעדת לפתוח מרכז המשלב את "כף הידע", באמצעות איבחון, הדרכה, ליווי והעצמה במתחם ה-k towers בעיר.
מהיכן הגיע הדחף לפנות לתחום הזה?
"למען האמת, גם בהוראה תמיד הקפדתי לעשות עוד משהו נוסף, כדי לא להשתעמם ולחוש שחיקה, אם זה ללמד נשים מבוגרות פסיכולוגיה במסגרת השכלת מבוגרים או להעביר קורס במרפ"ד ואפילו להרחיק עד מכללת אחווה על מנת להכין תלמידים לבחינות במסגרת המכינה הקדם אקדמאית, כך שזה תמיד היה שם, אינטרקציה עם בני אדם ויכולת להניע אחרים".
איך התהליך שעברת השפיע עליך?
"אני מרגישה שהתהליך שעברתי ואני עדייך עוברת, נתן ונותן המון, לי כאדם וכאישה, ויותר מכך אני בטוחה שהתהליך שעברתי השפיע גם על הילדים, הוא שימש מודל עבורם. היום ברור כי התרומה והעצמה הינה הדדית".

איזה טיפ את יכולה לתת לנשים שרוצות לעשות שינוי מהותי בקריירה שלהן?
"לא בגלל שהדברים קשים איננו מעיזים, בגלל שאיננו מעיזים הם קשים...(סנקה). אני אשמח לשתף כל אחת בתהליך השינוי שלי, שהוביל אותי ליצירת החיים שתמיד רציתי לחיות, ולשנות את דפוס ההתנהלות שלי מ'צריכה' או 'מספיקה' ל-'רוצה'".

איזבל אור בן ישי

איזבל אור בן ישי (34), היא מודל מובהק לאישה שהלכה נגד המסלול הטבעי של חייה, וכשהיא חדורת אמונה ועם אמצעים מינמליים לפתיחת עסק, עשתה את זה ובגדול, וכיום היא בעלת קייטרינג בשם JOY.
השינוי שעשית בחייך הוא חד. בדיעבד את לא מתחרטת על הבחירות שלקחת?
"העובדה שאני אדם מאמין תמיד נתנה לי כוח בהחלטות ובלבטים שלי, לאחר שירותי הצבאי, החלטתי ללמוד יחסים בינלאומיים ומדעי המדינה באונ' העברית בירושלים. הייתי בטוחה שזהו המסלול הנכון עבורי, רציתי לעשות קורס צוערים של משרד החוץ אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. כסטודנטית התחלתי לעבוד בבנק לאומי בצוות העסקי, לאחר שנתיים עברתי לת"א ועבדתי בעיריית גבעתיים כחמש שנים בתור מנהלת אכיפה".

אז מתי הגיעה נקודת המפנה בחייך?
"הייתי בטוחה שאני הולכת להמשיך את הקריירה שלי בעיריית גבעתיים, אומנם מגיל צעיר אהבתי לבשל ולאפות, אך לא העזתי ליישם את הכישרון והאהבה העזה שלי למטבח. בוקר אחד, קמתי והרגשתי סוג של הארה, הרגשתי שאני לא נמצאת במקום הכי נכון עבורי. תוך כמה ימים התפטרתי מהעבודה, וללא כל תמיכה של הוריי או הקרובים אליי, החלטתי להפוך את המרתף בבית של הוריי למטבח".

איך את מגדירה את המטבח שלך?
"המטבח שלי הוא רב גוני עם נגיעות מהמטבח הצרפתי. אין ספק שקיימת בו השראה ברורה של אמי. האירועים שלי מיועדים לקהל אנין טעם, שמעריך אוכל איכותי ואסתטי, חשוב לי להשתמש בחומרי גלם מאוד איכותיים".

איך לדעתך גברים מסתכלים על נשים כמוך?
"לצערי חוויתי את האמרה 'גברים נרתעים מנשים חזקות וקרייריסטיות' על בשרי, ולכן אני אף פעם לא נמצאת בזוגיות בה הגבר לא בטוח או שלם מספיק עם עצמו. חשוב לי גבר שיפרגן לי ויעריך אותי ובעיקר את עצמו".

ליזט ביטון

ליזט ביטון (37), גרושה עם שתי בנות. בגיל 21 לאחר שירותה הצבאי, החלה לעבוד אצל אופטומטריסט כפקידה במשך כמה שנים. כנראה שהתחום משך אותה, קצת יותר מדיי.
לאחר 4 שנות לימוד אופטומטריה, החליטה לפתוח בתחום זה עסק משגשג, חם, ביתי ועם יחס אישי שאין דומה לו. מנסיון אישי, אם קנית אצלה פעם אחת, תמיד יש פעם שנייה ושלישית.

העסק שלך ממוקם בבית הוריך, אז איך את מנהלת את הצד השיווקי?

"העסק שלי ברובו מתבסס על לקוחות קבועים. אני לא מאמינה בשיווק ופרסום, כל מה שעושים בחיים באהבה וממקום אמיתי, בד"כ אינו דורש פרסום או שיווק מסיבי, שזהו המוטו של העסק".

מה המודל האידיאלי מבחינתך היום לאישה?
"בעיניי, היכולת לשלב קריירה,ילדים וזוגיות יחד".

ובכל זאת, את היום עם עסק משגשג אך לא נשואה, את חושבת שזה קשור אחד לשני?
"הגירושים ממש לא היו קשורים לקריירה, הם הגיעו ממקום אחר לגמרי".

איך את חושבת שהבנת מסתכלות עלייך,איזה מודל נשי הן סופגות?
"הבנות סופגות מודל של אישה חזקה עם עמוד שידרה, אמא דעתנית, בעלת השפעה, מוכוונת מטרה. אמא שדוהרת לעבר החלומות שלה".

ממי שאבת את הכוח, האמביציה והרצון, יש דמות שהשפיעה עליך?
"מודל ששאבתי ממנו את התכונות הנ"ל, ללא ספק הם הוריי. אבא שלי הוא האופטימי בבית, ממנו שאבתי את הכוח והרצון לממש את השאיפות שלי כנגד כל הסיכויים, ואמא שלי היא הפסימית, היא תמיד דאגה לשמור אותי יציבה ומחושבת, עם רגליים מחוברות לקרקע".

איך את רואה את העסק בעוד כמה שנים?
"כמובן נשאר ביתי וחמים. אני מתכננת להמשיך לדוקטורט,ולהתמקצע בלימודי אורטופטיקה שמשלבים טיפול בילדים. מבחינתי השמיים הם הגבול, חשוב לי תמיד להרחיב את הידע והפתרונות שניתנים ללקוח".

פאני מדלסי

פאני מדלסי (50), אם לשלושה ילדים, החלה את דרכה כפקידה בחברת הביטוח "שיר ביט", ובמרוצת הזמן התקדמה בחברה ואף זכתה לנהל את סניף החברה באשדוד.
בין מצבור חלומותיה, היה לה חלום לפתוח סלון כלות ושמלות ערב. התשוקה לאופנה ותפירה חלחלו בה עוד מילדותה, כילדה חסרת אמצעים אשר נאלצת לתפור את שמלותיה לבד ועדיין להישאר טרנדית.
לאחר 22 שנה בחברת הביטוח, היא מחליטה לדהור לעבר החלום, ללא היסוסים, כשהיא חדורת אמונה ובטוחה בדרכה, ופותחת סלון כלות "נסיכה בלבן". עם תמיכה רבה ממשפחתה ועם ראש גדול ועסקי היא מחליטה להרחיב את העסק ולשלב בו לבוש והשכרת ציוד לחינות, תחום שהיא מתמקצעת בו כיום.

איך בעלך קיבל את הרצון העז לשינוי כל כך משמעותי בחייך?
"לא יכולתי לבקש יותר טוב. בעלי תמיד פירגן ותמך בי, גם בשעות הלילה המאוחרות לאחר עבודתו, הוא דואג להיות שם בשבילי, לעזור לי באירועים וללוות אותי תמיד".

מאיפה הכוח והאנרגיות ללכת נגד המסלול הטבעי של חייך וללכת אל הלא ידוע?
"משפחתי המורחבת ובעיקר ילדיי, הם הכל בשבילי. ההשראה, הכח, האנרגיות החיוביות. הם ממלאים אותי כל פעם מחדש ועוזרים לי לפרוץ גבולות".

לא היה לך קשה לשלב את האימהות עם הקריירה ולפתוח עסק חדש שדורש השקעה רבה?
"למען האמת, התזמון בחיי שבו השינוי התרחש היה טוב, יניב וניר, שני הבנים היו גדולים ואת חן הקטנה דאגתי לקחת איתי לכל מקום ולהיות צמודה אליה ולצרכיה. גם מתוך חשיבה קדימה שיום אחד היא תצטרך לרשת את הכסא שלי".

איך את רואה את העסק בעוד כמה שנים?
"אני מקווה להתרחב ולהתפתח גם מבחינת היצירה שלי, ולפתוח סניף נוסף בת"א, וכמו כן לנהל את העסק בשיתוף עם ילדיי. חשוב לי שהעסק יישאר במתכונת הנוכחית שלו כעסק משפחתי".

ההצלחה אינה תלויה רק בחינוך, ניסיון או קשרים. לעיתים הדבר תלוי בשינוי דרך החשיבה וביכולת להעז. לא לפחד לקחת את אותם סיכונים מחושבים מבלי להזדקק לאישור חיצוני.

הצלחה היא התגברות על כל אותם סימני שאלה שלעיתים כובלים אותך ואף מובילים אותך לחוסר עשייה, היא בנכונות להיכשל ולקבל דחייה ועדיין לדעת שאת בסדר ושלא כל אחד בעולם חייב לאהוב אותך ולתת לך גיבוי על מנת שתרגישי טוב עם עצמך, אין צורך להלקות את עצמך על כל שגיאה, ובכן לכם יש תפקיד מכריע בגורלכם...אתם אלו שנעים על פסי החיים, אתם אלו שצריכים להחליט באיזה כיוון ללכת ומתי לפנות, לכל החלטה יש חשיבות מכרעת, למדו לקבל אותה באהבה ובאחריות. יחד עם זאת זכרו, שלחלומות והגשמה עצמית אין תאריך תפוגה והסיפורים הנ"ל מעידים על כך. אף אחד לא מבטיח לכם סוכריות בדרך, יכול להיות שתחוו כישלון, אבל גם כישלון הוא מתנה, הוא תובנה.
חבר טוב פעם אמר לי "אם לא תצא פראייר, לא תצא בכלל". רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע.

חג אהבה שמח!