אחרי 20 שנה - המרינה באשדוד עדיין שממה
14.12.17 / 10:15
מה שהיה אמור להיות עוגן ומנוף תיירותי לעיר אשדוד, הפך למתחם סגור שלא ברור למי הוא יעיל. מאז שג'קי סבג החל להפעיל ספינות תיירות במרינה באשדוד נפתחו בעיר בתי מלון חדשים, נחנכו פארקים ציבוריים, נחגגו פסטיבלים תרבותיים והתרוממו עשרות מגדלי מגורים. ובמרינה? שום דבר לא השתנה מאז שנחנכה לקול תרועה לפני 20 שנה. אין מקומות בילוי, המזח נעול בשרשראות, והמבקרים המעטים נאלצים לפלס דרכם בחשכה ולעשות צרכים בשיחים. "לא תראה אפילו שלט שמכוון למקום הזה", אומר סבג. החלום ושברו
המרינה באשדוד הייתה אמורה להיות העוגן התיירותי והכלכלי של העיר. כשקברניטי העירייה חנכו את המרינה לפני שני עשורים, הם ראו בחזונם מתחם שוקק חיים עם פעילות ימית ענפה, מסעדות ובתי קפה הומי אדם, בתי מלון בתפוסה מלאה, חנויות בעלות אופי תיירותי ואגם ענק ממים מלוחים שמוזן מהים. מהחלומות הגדולים לא נותר דבר, פרט לכ־350 ספינות שעוגנות במי המרינה השוממת, ואדם אחד בשם ג'קי סבג שבקושי מצליח להחזיק את שלוש ספינות התיירות שבבעלותו.
"מה שאני עושה פה זה מיזם תיירותי, אבל במיזם הזה אני נמצא לבד", אומר סבג שנמצא במרינה האשדודית כבר 20 שנה. "אין גישה לכלי רכב, אין תאורת לילה, אין אפשרות להתהלך על הרציפים כמו במרינות אחרות בארץ ובעולם. אין אפילו שירותים ציבוריים. מרבית התושבים לא יודעים בכלל שמתקיימת פה איזושהי פעילות ימית".
מדובר במתחם שבבעלותה של חברה פרטית. אבל גם הרשויות המקומיות לא דוחפות להזיז את המקום העזוב הצמוד לפארק אשדוד-ים שאותו דווקא כן דוחפים.
שערים נעולים ושלטי "אין כניסה"
את המרינה מתפעלת חברת "המרינה הכחולה", שקיבלה את הזיכיון למשך 20 שנה על ידי הרשות למנהל מקרקעי מקרקעי ישראל. תקופת הזיכיון של החברה תפוג בעוד שנתיים ולאחר מכן יפורסם מכרז חדש. המרינה, ששוכנת בין חוף גיל לחוף הדתי, כוללת 550 מקומות עגינה, מתוכם תפוסים כיום כ־350 על ידי יאכטות או כלים ימיים שונים. בניגוד למרינות אחרות, בין היתר באשקלון השכנה, המעגן באשדוד מגודר ולא ניתן לטייל על המזח. את פני המבקרים מקבלים שערים שנעולים בשרשראות ברזל עם השילוט "הכניסה אסורה".
הגישה למקום לא הוסדרה גם אחרי יותר מ־20 שנה, וכלי הרכב צריכים לנסוע בדרכי עפר ולחנות בשטח הפתוח. בערבים האזור כולו חשוך מאחר ואין תאורת רחוב, והמטיילים נאלצים לגשש את דרכם באפלה. עד לפני מספר שנים פעל במרינה הפאב של אידי ישראלוביץ', שהפיח מעט חיים במקום השומם. מאז שהפאב נסגר נראה כי המרינה נשכחה לגמרי מהתודעה של הציבור. "העסק בהתחלה היה משגשג והכל היה בסדר", מספר ישראלוביץ'. "עשינו גם פסטיבל שהיה מוצלח, אבל בהמשך נתקלתי באותן בעיות: אין חנייה, אין תאורה. החלטנו שזה לא מתאים לנו וזזנו יותר צפונה למקום הנוכחי". כיום פועל אמנם בית קפה בשם Corsar בקומת הקרקע של משרדי המרינה, אך לא נראה כי המקום מושך אליו לקוחות רבים.
גורם במרינה אומר: "יש פה מרינה שאמורה להיות אטרקציה גדולה לתיירות פנים וחוץ. מגיעים לפה אנשים מחוץ לעיר, וכולם שואלים אותי למה המקום מוזנח ולא מפותח, ואין לי בשבילם תשובות".
מהעירייה לא התקבלה תגובה.
מחברת המרינה הכחולה לא התקבלה תגובה.
הכתבה המלאה ביום שישי בידיעות אשדוד
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
