דרשו חכמים, לבכותה - כ' קטנה, וידועה הקושיה: מדוע כ' קטנה, מה שונה האות כ' מכל האותיות? מדוע צריכה להיות כתובה אות קטנה, הרי כל סימן קטן בתורה הקדושה, יש לו פרושים רבים?!  אלא, חז"ל דרשו ואמרו: שבפטירת שרה אמנו, אברהם אבינו בכה מעט ולא בכה הרבה על פטירתה וצריך להקשות, מדוע בכה מעט, הרי בפטירת צדיק, צריך לבכות ולהצטער צער גדול ומדוע אברהם לא בוכה בכי גדול על פטירת אשתו הצדקת?
אלא, צריך לדעת יסוד גדול, כשאדם נפטר מן העולם, בגלל צער אשר קרה לו, הוא נקטף באמצע חייו, באמצע כל מפעליו ומעשיו, הצער הוא צער גדול ביותר, כשם שמצאנו שהאמורא שמואל נפטר, עשו חכמים הבל ולוויה גדולה ביותר מדוע? כי נפטר מהעולם צעיר, בלי המשך, והכאב עליו היה כאב גדול, אך כאשר אדם נפטר מן העולם וזכה לראות את כל אשר היה יכול לראות, ובניו ממשיכים בדרך ה' וזוכה לדור ישרים, יבורך! אין הבכי והצער עליו גדול כל כך.

והנה, שרה אמנו, הגיעה למדרגות גבוהות ביותר והשיגה השגות גדולות ביותר וכל פטירתה הייתה, משום שלדרגה, אשר נפשה הייתה יכולה להגיע, היא הגיעה ואין לה יותר לאן לעלות ברוחניות, כמו שמצאנו אצל משה רבנו, אשר ביקש מהקב"ה: ואתחנן אל ה' בעת היא להכנס לארץ ישראל; הקב"ה אומר לו, די לך אל תוסף דבר אלי בדבר הזה, מדוע הקב"ה לא שומע את תפילתו ובקשתו של משה? אלא, משה הגיע לדרגה הגבוה ביותר, ויותר מהדרגה הזו אי אפשר להגיע ולכן, היה חייב להחזיר את נפשו לבורא עולם; כך מצאנו אצל רבי עקיבא שלפני פטירתו אמר, כל חיי חיכיתי לרגע זה דרשו חז"ל: כל חייו חיכה לרגע זה, למדרגה הגבוה ביותר, להשלים את כוחו וכך, ידועה הגמרא במסכת עבודה זרה, על רבי אלעזר בן דורדא, אשר היה בעל חטא גדול ובשעה ששב בתשובה, יצאה נשמתו. יצאה בת קול מן השמים ואמרה: רבי אלעזר בן דורדא מקובל לחיי עולם הבא.

והנה, אדם שחטא כל כך, איך זוכה שבת קול תכריז עלי  רבי הוא מקובל לחיי עולם הבא? אלא, בשעה ששב בתשובה, הגיע למדרגה הגבוהה ביותר שנפשו יכולה להגיע ויותר מכך, לא יכול לחיות יותר ולכן, יצאה נשמתו והשיג את מה שיכול להשיג, כך אצל שרה אמנו, בשעה ששמעה על עקדת יצחק, שבנה יצחק אבינו, הגיע לדרגה הגבוה ביותר של דבקות בה' והנה, לראיה, עד היום, בכל יום, מזכירים בתפילה את עניין עקדת יצחק, כאילו עפרו מונח על גבי המזבח, באותה שעה.

שרה אמנו, הגיעה לרום המעלה ולרום השגת נפשה והייתה חייבת להשיב את נפשה הקדושה לבורא עולם ולכן, אברהם אבינו, אשר היה איש אמת וידע את כל הדברים הללו, לא יכול היה לבכות בכי גדול, משום שבבכי גדול כזה יהיה מעין שקר וצער לנפשה.

וידוע מעשה, על קבוצה של צדיקים, אשר עבדו על עצמם להיות אנשי אמת ולא להוציא אף דבר שקר מפיהם; באחד הימים, אחד מבני החבורה חלה והיה שוכב בבית חולים, גונח ונאנח מן הכאבים, נכנס אחד מבני החבורה ואמר לו: הנה אתה גונח מכאבים, אך דע לך אם אתה גונח, יותר ממה שכואב לך, נמצאת משקר, גם הכאב שכואב לך ואתה נאנח, תמדוד אותו, שלא יהיה יותר על המידה.
כך, אברהם אבינו, גם הבכי אשר בכה, לא היה יותר ממה שהיה צריך לבכות ולכן, מובא כ' קטנה, שבכה מעט ולא בכה הרבה.

הקב"ה יזכה אותנו להיות אנשי אמת ולהוקיע מתוכנו את דוברי השקר, מחרחרי הריב והמחלוקת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם