היא עזבה את אשדוד בגיל 20, מיד עם שחרורה מהצבא, ועברה לתל אביב כדי להגשים חלום ולעסוק ביחסי ציבור. חדורת מטרה וכמי שאין לה מה להפסיד, בת כהן החלה לעבוד במשרד יחסי ציבור בתל אביב ולבנות את שמה בתחום.

כישרונה בלט במהרה והיא הפכה מחוזרת על ידי משרדי יחסי ציבור גדולים. בשנת 2001 הפכה לעצמאית וטיפלה בין השאר ביחסי הציבור של סוכנות הדוגמנות הוותיקה "לוק" (לימים ADD) וליוותה בין היתר את גל גדות עוד מבחירתה למלכת היופי של ישראל (כהן מטפלת ביחסי הציבור של התחרות) ועד לתפקידה הראשון בסרט "מהיר ועצבני", בנוסף ניהלה את יחסי הציבור של טאלנטים רבים בהם: גלית גוטמן, אנחל בונני, אילנית לוי, דנה פרידר, מירי בוהדנה ועוד. 

כהן יחד עם שותפתה שרון כתב, מנהלות את אחד ממשרדי יחסי הציבור המובילים והיציבים בארץ, הממוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב. 

משרדן אחראי בין היתר ליחסי הציבור של העיתון ״ידיעות אחרונות״ וקבוצת המגזינים: ״לאשה״, "פנאי פלוס", ״בלייזר״ ו״גו סטייל״. מוזיאון ישראל בירושלים, תיאטרון יידישפיל, תיאטרון באר שבע שהצטרף כלקוח טרי ממש לאחרונה, הסופר והיוצר המוערך רון לשם (״אם יש גן עדן״, ״אופוריה״) ערוץ 24 החדש, סרטי קולנוע בהפקת "סרטי יונייטד קינג", תחרות "מלכת היופי של ישראל", מותגי אופנה מובילים כמו ריפליי, סטיב מאדן ועוד. 

כהן מתמחה בתרבות על כלל גווניה והיא נחשבת למובילה בתחום. לאורך השנים ניהלה קמפיינים של עשרות סרטים ישראלים בהם: "בופור", ״הערת שוליים״ של יוסף סידר - שניהם היו מועמדים לאוסקר האמריקאי, "איים אבודים" ו"לצוד פילים" של רשף לוי, ״סיפור על אהבה וחושך״ סרטה הראשון של השחקנית זוכת האוסקר נטלי פורטמן כבימאית, ״מי מפחד מהזאב הרע״, ״מוטלים בספק״, ״בשורות טובות" ו-"ימים נוראים" שיצא בספטמבר האחרון לאקרנים והציג את רצח רבין מנקודת מבטו של הרוצח יגאל עמיר. 

"יש לי קשר אישי עמוק ל"ימים נוראים", מכיוון שאני חיברתי בין רון לשם שכתב את התסריט לשותפו לכתיבה ובמאי הסרט ירון זילברמן, איתו עבדתי על סרטו הראשון "כלים שלובים", היא מספרת. "תמר סלע, מפיקת הסרט ואשתו של ירון, סיפרה לי שהחלום שלו ליצור סרט על רצח רבין. אמרתי לה שרק אדם אחד יכול לכתוב תסריט כזה וחיברתי ביניהם, זה היה מסע מורכב שנמשך שש שנים". 

"היה לי ברור שזה הסרט הכי חשוב שבו אטפל בחיי, ושאם לא אפעל ככה ואתייחס אליו כאל משהו שכבר עשיתי בעבר, אז החטאתי את המטרה" – היא ממשיכה לספר. "אני זוכרת בדיוק איפה הייתי כשיצחק רבין נרצח, אלו דברים שבוערים בי. כולנו, יוצרי הסרט, המפיקים ומנהלת ההפצה לירון אדרי שניצחה על הכל, ידענו שאנחנו עושים משהו בעל חשיבות עליונה".

מעבר למכירות הפנומנליות של הכרטיסים בבתי הקולנוע, בתי ספר רבים ורשויות מקומיות ברחבי הארץ בחרו לצפות בסרט ביום הזיכרון האחרון לרצח, וירון זילברמן הבמאי אף נאם בעצרת השנתית. "השנה יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל נצבע בצבע אחר...הדיון על ההסתה והשלכותיה עלה לסדר היום הציבורי" - הוסיפה כהן.

בימים אלה היא מטפלת בסרטו של ערן ריקליס "עכביש ברשת", ב"מאמי" סרטה של קרן ידעיה שייצא במרץ הקרוב וב"הרפסודה" הסרט הראשון בכיכובה של אנה זק תושבת העיר, שייצא בפסח לבתי הקולנוע.

תחום התמחותה העיקרי ואהבתה הגדולה של כהן הוא כאמור תרבות ויצירה על כל גווניה. היא מעידה על אהבתה עוד מילדות לספרים ונזכרת בחוויות מהספרייה העירונית הוותיקה שברובע ב'. "גדלתי בבית שעודד את אהבת הקריאה ורכישת ידע. שרצתי ימים שלמים בספריה העירונית, כתבתי שירים לתחרויות שירה באשדוד ויש ספר שכתבתי ואולי יום אחד אעז להוציא אותו לאור" - היא אומרת, "מה גם, לא היה בי את האומץ להיות עיתונאית, אז מצאתי לי את המקום שנכון לי בתחום התקשורת".  

היום אפשר לומר שהמשרד שלכן הוא מהמובילים בארץ.
"אנחנו מכבדות את המקצוע שלנו והוא מכבד אותנו בחזרה. המקצועיות היא ערך עליון עבורנו, לא דבק בנו רבב ואנחנו נלחמות כמו לביאות עבור הלקוחות שלנו, נחושות ומלאות תשוקה להצלחות והישגים כל בוקר מחדש".  

"באתי מבית של אנשי עמל כך שידעתי להעריך עבודה קשה מגיל צעיר" – היא מוסיפה. "אבי חנניה, הוא בעל ידי זהב ועבד בעבודות פיזיות כל חייו ואמי עליזה הייתה אשת קריירה כשהמושג הזה לא היה קיים בכלל. היא הייתה עובדת סוציאלית ובהמשך יושבת ראש נעמ"ת באשדוד, הם עבדו קשה כל רגע בחייהם כדי שיהיה לנו - הילדים - כל מה שצריך. הם חינכו אותנו לרצות יותר ולהרוויח את זה ביושר ובעבודה קשה".

בהחלט מעורר השראה.
מה הביא אותך חזרה לעיר אחרי כל כך הרבה שנים?
"ברגע שהכרתי את אהבת חיי היה לי ברור שאני חוזרת לאשדוד. לא היו התחבטויות או התלבטויות. בעלי דני לביא, עשה עלייה מרומא לאשדוד לפני חמש שנים, ואני עשיתי עלייה מתל אביב. ומאז אני רק מאוהבת בו, באשדוד, בהורים ובמשפחה שלי, בצבע של הים ובריח של השוק. האפשרות לחזור חזרה, ואולי גם לתקן בדרך, או לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת, זאת מתנה אדירה".  

מרגש.
איך התחושה עד כה?
"אני מתה על אשדוד! יש בה מרחבים עצומים, אני פשוט נושמת. קשה להסביר את זה אחרי 20 שנה בצפיפות תל אביבית. אני אוהבת את הדברים שלא השתנו כאן, כמו השוק והים, יש לנו את החוף הכי יפה בארץ, בראשיתי, חוף של ילדות, ובאותה מידה אני אוהבת את מה שכן השתנה, כמו הדאגה לרווחת התושבים, טיילת החוף היפהפייה והעושר תרבותי העצום, אני מרגישה שחזרתי לאשדוד שיודעת להגדיר את הזהות שלה ובטוחה בה".

יש שינוי שבלט לך במיוחד?
"יש כל כך הרבה. אמפי מטריף, מסעדות מעולות, פארק מושלם שאנחנו מבלים בו רבות, אני מתרגשת כשאני רואה במרחבים הציבוריים שירים של יותם ראובני שכתב את ילדותי, ושירים של סמי שלום שטרית, שירו ״פריחה שם יפה״ מופיע על קיר במרכז המסחרי ברובע א'. אמי עבדה בילדותי במשרד הרווחה שהיה באותו בניין, כשאני פוגשת את השירים האלה במקומות שהם שורשיי הזיכרונות שלי אני מוצפת רגשית ומאושרת כל כך ומרגישה הכי בבית שאפשר. 

"לפני כחודש יזמתי עבור לקוח שלנו, תיאטרון יידישפיל, הפקה של שיר הפריחה ביידיש" – היא ממשיכה לספר, "קריצה לשכתוב השיר בפסטיגל האחרון. הקדשתי אותו לדודה פריחה ז"ל, ולפריחה של סמי שלום שטרית שפגשתי על קיר בעיר שלי". 

נשמע שאת חשה חיבור מאוד עמוק לעיר ורוכשת לה המון אהבה. 
את רואה את עצמך פועלת גם כאן?
"בוודאי. אני מחוברת לעיר יותר מאי פעם. היא חשובה לי. לצערי אשדוד שאני חווה היא לא אשדוד שמצטיירת בחוץ וזה צורם לי. אני רוצה לספר את הסיפור של אשדוד וכמובן שאני רוצה לפעול בה, יש לי את הכישורים ויש לי את היכולות ובעיקר יש לי אהבה. זה כל מה שצריך, לא?" 

"ואם הייתי צריכה עוד סימן שהדחף שלי לפעול באשדוד חייב לקרות, זה היה המפגש המחודש עם חן בוקר-אמר" – היא מבקשת להוסיף. "לי ולחן יש אהבה משותפת לעיר הולדתנו והרצון לפעול בה. המפגש הקודם שלנו היה כשחן עבדה אצלנו כתקציבאית, היא חזרה לאשדוד והקימה את חברת הסושיאל מדיה "פושאפ גירלס" יחד עם שותפתה סמדר מלכה. החיבור המקצועי החדש בינינו הוא מתוך תשוקה עמוקה לפעול פה ולספר את נפלאותיה של אשדוד לכולם". 

מה עוד תוכלי לספר עלייך?
"אני לומדת ליצנות רפואית במכללת ״שמחת הלב״ ובקרוב אתחיל התנסות מעשית בבתי חולים ובבתי אבות. אני רוצה להתנדב בימי שישי, אני מאוד מקווה שזה יקרה באסותא, אבל אגיע לאן שיבקשו כדי לשמח חולים".