דבר תורה יומי מפי כבוד האדמו"ר עט"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
מנהל האתר
09.06.10 / 09:06
להאזנה לתוכן:
תגים:
פינטו
בשבועות האחרונים, הקב"ה ,זיכה אותנו, לשבת ולשמוע, יהודים רבים, מאחינו, בני ישראל, בצרותם ובבקשתם לפני הקב"ה וכל אחד, שופך שיחו.
מתעמקים אנו לחדש דבר משותף ברוב העניינים והדברים, אשר שמענו בכדי להתחזק ולנסות, לתקן, בעצמנו ולחזק את הכלל, מכנה משותף לכולם, ונראה בדעתינו שהרבה מאחינו בני ישראל, במקום לחפש ולפשפש במעשיהם ולתקן את דרכיהם, מחפשים, את הרע אצל אחרים וכך, לעולם אינם מגיעים, ליישר את דרכיהם ולהשיג מנוחת הנפש.
שמענו מעשה, לפני שנים רבות, אשר על ידו, אפשר להבין את מצב רוב האנשים - בגנב מומחה, אשר עבודתו הייתה, לילך ולחפש חולשות של בני אדם ולנצלם ולגזול ולחמוס את ממונם.
באחד הימים, נכנס לחנות גדולה ומפוארת של יהלומים מהודרים ומשובחים ונתן עינו באחד האבנים היקרות ביותר, והיה עומד ומתבונן וחושב, איך לגוזלה. והנה פתאום, נכנס לחנות אדם קשיש, ושם את ידו על האבן המיוחדת, שילם סכום מרובה מאוד ולקחה. הגנב, שמח שמחה גדולה, הנה תיכף, האבן תהיה בידו. יצא האדם המבוגר, והגנב הולך אחריו, חצה רחוב אחד ושלישי ורביעי, והגנב צמוד לו, עד שהגיעו לנמל. רכש המבוגר כרטיס ונכנס לאוניה, המפליגה לעיר אחרת. הגנב, אחריו נכנס לאוניה, שאל באיזה חדר, יושב וישן המבוגר, שילם שוחד ונכנס לחדר של המבוגר.
כשישב מול המבוגר, שמח הגנב, שמחה גדולה, הנה האדם המבוגר מוריד את בגדיו, ולובש בגדי לילה ושוכב במיטה לישון ותיכף, כל מבוקשו, יהיה בידו. כשנרדם הקשיש, מייד הגנב, הפך את כל בגדיו, את תיקו, את כל אשר לו, לחפש את היהלום המבוקש, אך לשווא, לא מצא מאומה. בצער גדול, על הפסד הזמן, הפסד הכרטיס לאוניה, חיכה לבוקר,ובבוקר, אחרי שהתלבש הקשיש, ישב לאכול את מאכלו, ואף הגנב התלבש וישב למולו, עמד ושאלו הגנב: גנב אני, והתחקיתי אחריך מהחנות, שילמתי ממון מרובה להיות בחדר איתך, בכדי לגנוב את האבן היקרה, הפכתי וחיפשתי ולא מצאתי מאומה.
בשביל הסקרנות, אמור נא לי בבקשה, היכן האבן? ענה ואמר לו החכם המבוגר: ראיתי אותך, הולך אחרי רחוב, שניים וכו', ראיתי שנכנסת לאוניה וכשרכשת, את הכרטיס, עימי בחדר, לא נותר לי ספק מה מעשיך. כשלא שמת לב, שמתי את היהלום, בכיס המעיל שלך, שם וודאי לא תחפש, והלכתי לישון, בשקט ובביטחה. בבוקר השכם, כשהתלבשתי, החזרתי את היהלום, ממעילך, לכיסי.
כך לדעתינו, המצב העגום, של דורנו. אנו מחפשים בכיסים של אחרים, מחפשים כל דבר לא טוב אצל חברינו, אך הצרה והבעיה, לא נמצאת אצל החבר, היא נמצאת אצלנו, במקום הכי קרוב. כל עוד, שהאדם לא יבין, שצריך לבדוק ולסדר את עצמו, לפני חברו, חייו, אינם חיים, וכל צרה ומצוקה ומרירות הנפש, היא מנת חלקו.
כבר זמן מרובה, אנו עומדים ומבקשים מכל סובבנו, כמו שיש תענית באכילה וכן, יש תענית דיבור, נקבל על עצמנו, עוד סוג של תענית, שהיא, תענית שפיטה. נחשוב בדעתינו, כמה פעמים ביום, אנו שופטים את הקרובים אלינו, את הרחוקים מאיתנו, את כל העולם כולו; על זה אומרים גנב, על השני, שקרן, על האחר שאינו הגון, וכן הלאה. יש לנו על כל אדם, במה לשפוט ולדון ולחרוץ את גורלו.
נשתדל לקבל על עצמנו, תענית חדשה, שהיא תענית שפיטה, לא לשפוט ולדון ולהשתדל, לראות, את מעלת חברנו, לא חסרונו, דכל הפוגם במומו הוא פוגם, וכל רע, שרואים בחבר, רואים אותו דרך הרע, אשר יש באדם, ומי שאין בו רע, לא רואה בחברו רע; אדם הגון וישר, שופט את חברו לכף זכות; אין אנו יודעים את הצער, את היגון , את האילוצים, אשר החבר נמצא בהם.
נשתדל לקבל על עצמנו, תענית חדשה, שהיא תענית שפיטה, לא לשפוט ולדון ולהשתדל, לראות, את מעלת חברנו, לא חסרונו, דכל הפוגם במומו הוא פוגם, וכל רע, שרואים בחבר, רואים אותו דרך הרע, אשר יש באדם, ומי שאין בו רע, לא רואה בחברו רע; אדם הגון וישר, שופט את חברו לכף זכות; אין אנו יודעים את הצער, את היגון , את האילוצים, אשר החבר נמצא בהם.
מסופר על אדם, אשר טס במטוס, לארץ הקודש ובדרך ניסה, להרפות את גופו ולנוח, בדרך הארוכה. לידו, ישב אדם וארבעה ילדים עימו. האדם, ישב מנותק מכל הסביבה וילדיו, צועקים ומרעישים ומפריעים לכל היושבים.
כעס האדם ההגון, ואחרי רוב הדרך, פנה ואמר לו: בבקשה, אתה יושב שאנן וילדיך מזיקים ומפריעים, תדבר איתם, תחנכם. ענה האבא ואמר: תסלח לי, אין לי כוחות נפש ואיני יודע איך להתנהג. כל המשפחה שלי נוסעת במרוכז, ללוויה של אשתי, שתתקיים, כמה שעות,אחרי נחיתת המטוס. הוא יחשוב ויראה, איך להתמודד עם הילדים היתומים, עם האסון שקרה להם בחורבן חייו. הזדעזע האדם ההגון, ומוסר גדול שם מול עיניו: גם כשרואים דברים קשים, אשר פותחים שאלות נוקבות, אל תחרוץ את גורל חברך.
נעבוד כל אחד על עצמנו, להיות הגונים וישרים. נתרחק מן השקר. אדם קרוב אצל עצמו ותמיד רואה את יושרו ואת טעויות חבריו, אך זה אינו נכון. נעבוד על עצמנו, ניישר את מעשינו, וכך נקרב הגאולה האמיתי.
הגאולה לא תתקרב ע"י פסילת החבר וקידוש דרך העצמית "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ועמך כולם צדיקים".
צריך למצוא את הטוב שבכולנו, ולחבר את הטוב, אשר נמצא, אצל אחד ועוד טוב, הנמצא אצל אחר וכך הלאה. ורק כך, אפשר לבנות עולם, אשר עושה ויעשה, נחת רוח להקב"ה.
הקב"ה ישלח ברכה הצלחה, ויהי רצון, שהברכה תחול בכל מעשה ידינו ובזכות האבות הקדושים, יגן בעד כולנו ונזכה לשמוח, שמחת אמת וישועה קרובה לבוא.
נעבוד כל אחד על עצמנו, להיות הגונים וישרים. נתרחק מן השקר. אדם קרוב אצל עצמו ותמיד רואה את יושרו ואת טעויות חבריו, אך זה אינו נכון. נעבוד על עצמנו, ניישר את מעשינו, וכך נקרב הגאולה האמיתי.
הגאולה לא תתקרב ע"י פסילת החבר וקידוש דרך העצמית "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ועמך כולם צדיקים".
צריך למצוא את הטוב שבכולנו, ולחבר את הטוב, אשר נמצא, אצל אחד ועוד טוב, הנמצא אצל אחר וכך הלאה. ורק כך, אפשר לבנות עולם, אשר עושה ויעשה, נחת רוח להקב"ה.
הקב"ה ישלח ברכה הצלחה, ויהי רצון, שהברכה תחול בכל מעשה ידינו ובזכות האבות הקדושים, יגן בעד כולנו ונזכה לשמוח, שמחת אמת וישועה קרובה לבוא.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
